מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור עבירות מס: ערעור על גזר דין בעבירות מס

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ביחס להילכת הצפיות, נטען כי בית המשפט העליון החיל את הילכת הצפיות על עבירות מס. עפ"ג 41913-01-20 ערעור המדינה על גזר הדין של הנאשם 4 - מישל טענות המדינה – המערערת העירעור מופנה כנגד חלק מקביעות ביהמ"ש במסגרת גזר הדין וקולת העונש שהושת על מישל, ונטען כי בגזר הדין נפלו טעויות.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל: מתקבל ערעור המדינה על הכרעת הדין ביחס לנאשמים 1 ו-2 – ע"פ 41937-01-20, ונדחה ערעור הנאשמים 1 ו-2 על הכרעת הדין – עפ"ג 15357-01-20.
הנאשמת 1 - חברת קסם היבוא בע"מ והנאשם 2 - דקל בן לולו, מורשעים גם בעבירות המיוחסות להם באישום הראשון ובאישום השלישי: עבירות של השתמטות מתשלום מכס שיש לשלמו [115 עבירות] – לפי סעיף 212(א)(1) לפקודת המכס; הכנת והצגת חשבון מכר שהוא כביכול אמתי ולמעשה אינו כזה – לפי סעיף 212(א)(3) לפקודת המכס; הגשת רשימון כוזב [115 עבירות] – לפי סעיף 212(א)(4) לפקודת המכס; מסירת אמרה שאינה נכונה או מסירת הצהרה שיש בה אמרה כזו [115 עבירות] – לפי סעיף 212(א)(6) לפקודת המכס; הטעיית פקיד מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקיד [115 עבירות] – לפי סעיף 212(א)(9) לפקודת המכס; הברחת טובין [115 עבירות] – לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס; מסירת ידיעה לא נכונה [115 עבירות] – לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ. עבירות של מסירת ידיעה כוזבת [3 עבירות] – לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות [3 עבירות] – לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ, זיוף והסתרת מסמך שנדרש לנהלו [3 עבירות] – לפי סעיף 117(7) לחוק מע"מ, שימוש בכל מרמה או תחבולה [3 עבירות] – לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ. למישל (הנאשם 4) מיוחסות העבירות הנ"ל ביחד עם סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ. זאת בנוסף לעבירות בהן הורשעו הנאשמים 1 ו-2 במסגרת הכרעת הדין.
נדחה ערעורו של מישל - הנאשם 4 על הכרעת דין – ע"פ 49167-01-20, ומתקבל באופן חלקי ערעור המדינה על גזר הדין בעניינו של הנאשם 4 – עפ"ג 41913-01-20.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ברע"פ 1717/14 יאיר ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.2014) נאמר בהקשר זה: "...נקבע לא אחת כי יש להתייחס בחומרה יתרה לעבירות המס, בשל הפגיעה באינטרסים חברתיים חשובים כתוצאה מבצוע עבירות אלו, היינו: פגיעה בקופת המדינה ובערך השויון בין האזרחים הנדרשים לשלם מס אמת. חומרה זו הובילה לגישה לפיה בעבירות המס יש ליתן משקל מכריע לאנטרס הצבורי, ובכלל זה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיף אותו על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם...". (בעמוד 5) ברע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18), צוין: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאנטרס הצבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל..." (בעמוד 8) עם זאת ניכר שגם בעבירות אלו קיימים טווחי ענישה רחבים המשתנים בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה, ונגזרים בין היתר מסכומי העבירות, מידת התחכום והתכנון בביצוען, הסרת המחדלים ועוד, כפי שנקבע בעפ"ג (מחוזי ירושלים) 800-05-15 מחמד גולאני נ' מדינת ישראל (24.08.15): "כבר נפסק, לא אחת, כי בעבירות כלכליות – בכלל, ובעבירות מס – בפרט, גובר משקלם של האנטרס הצבורי שבהחמרה בענישה ושל שקולי ההרתעה, על-פני נסיבותיו האישיות של הנאשם... נוכח חומרת העבירות הנדונות, הנזק שהן מסבות לאוצר המדינה, קלות ביצוען והקושי בחשיפתן ובאיתור מבצעיהן – מן הראוי להטיל בגינן עונשי מאסר בפועל ממושכים בצד קנסות כבדים. עמדה עונשית זו מתחייבת בעיקר משקולי גמול והרתעה... זאת אף אם מדובר בנאשמים ללא הרשעות קודמות ובמי שהתנהלו באופן נורמאטיבי במהלך השנים... עם זאת, גם במסגרת מדיניות הענישה המחמירה האמורה, נידרש בית-המשפט בגדרה של הענישה האינדיבידואלית, לאזן בין שקולי הכלל לבין שקולי הפרט... בנוסף, יש להיתחשב לקולא בעיניינם של נאשמים המודים בבצוע העבירות, מביעים חרטה עליהן ומביאים לחיסכון ניכר בזמן שפוטי; וכן, ובעיקר, כאשר הללו מסירים את המחדל ומסלקים חובם לרשויות המס עד ליום גזר-הדין... אם כי הסרת המחדל היא גורם מקל אך לא מכריע, שכן אין מדובר במעשה חסד שעשו הנאשמים אלא בפרעון של חוב שניתן היה לגבות מהם גם בדרכים אחרות... מדיניות ענישה מחמירה זו, המחייבת הטלת מאסרים בפועל, בצד קנסות מכבידים, מיושמת הן בעבירות של העלמות מס לפי פקודת מס הכנסה והן בעבירות על חוק מס ערך מוסף. על-רקע האמור, מוטלים בדרך כלל עונשי מאסר ממושכים בגין עבירות מס; כאשר מובן, כי כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות הקונקרטיות שלו ולנסיבותיו האישיות של הנאשם". (עמוד 6 ו- 7) ואכן, גם במקרים אחרים של עבירות מס אשר יש בנסיבותיהם ובהיקפם של סכומי ההשמטה דמיון מסוים לענייננו, ניתן למצוא עונשים שונים כמשתקף מהפסיקה העניפה שהציגו הצדדים, כשכל צד הביא כמובן את המקרים התומכים בטיעוניו - המאשימה שהפנתה למקרים דומים בהם הוטלו עונשי מאסר בפועל (שבחלקם לא הוסרו מחדלי הנאשמים), ואילו ב"כ הנאשם שהפנה לגזרי דין שהסתפקו בענישה של מאסר לריצוי בעבודות שירות: בת"פ (שלום י-ם) 51262-10-12 מדינת ישראל נ' תורקי כונבר (01.07.15) הנאשם הורשע על פי הודאתו בבצוע עבירות רבות לפי פקודת מס הכנסה.
בע"פ 3591/17 לירז רז נ' מדינת ישראל (10.04.18) הורשעה המערערת על יסוד הודאתה ב-9 אישומים שכללו בין היתר, עבירות של קבלת דבר במירמה, הלבנת הון וזיוף (שאינם רלוואנטיים לענייננו), ובעבירות נוספות על פי פקודת מס הכנסה ופקודת הפש"ר. המערערת היא אשה עוורת שהתחזתה לאשת עסקים, ובאישומים השמיני והתשיעי תואר כי במהלך כשלוש שנים השמיטה הכנסה בסך של כשני מיליון וחצי ₪, ובזמן שהתנהל נגדה הליך פש"ר העלימה הכנסות ונכסים בסך העולה על 2.5 מיליון ש"ח. בית המשפט המחוזי ציין כי למרות שמדובר בסדרת אירועים שנמשכו על פני שנים יש לראות בכך מירמה מתמשכת אחת, ובגין עבירות המס נקבע מיתחם הנע בין 1 -3 שנות מאסר בפועל (בגין יתר העבירות נקבעו מתחמים נוספים אחרים ללא היתייחסות ספציפית לעבירות הפש"ר), המערערת החזירה חלק מהכספים ובית המשפט העליון דחה את ערעורה על המאסר בפועל, אך ביטל את רכיב הקנס שהוטל עליה בסך 100,000 ₪, נוכח סכום הפיצויים הגבוה ותקופת המאסר הממושכת שנגזרו על המערערת, ובהיתחשב בלקות הראיה שלה.
...
ברע"פ 1717/14 יאיר ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.2014) נאמר בהקשר זה: "...נקבע לא אחת כי יש להתייחס בחומרה יתרה לעבירות המס, בשל הפגיעה באינטרסים חברתיים חשובים כתוצאה מביצוע עבירות אלו, היינו: פגיעה בקופת המדינה ובערך השוויון בין האזרחים הנדרשים לשלם מס אמת. חומרה זו הובילה לגישה לפיה בעבירות המס יש ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי, ובכלל זה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיף אותו על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם...". (בעמוד 5) ברע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18), צוין: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל..." (בעמוד 8) עם זאת ניכר שגם בעבירות אלו קיימים טווחי ענישה רחבים המשתנים בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה, ונגזרים בין היתר מסכומי העבירות, מידת התחכום והתכנון בביצוען, הסרת המחדלים ועוד, כפי שנקבע בעפ"ג (מחוזי ירושלים) 800-05-15 מחמד גולאני נ' מדינת ישראל (24.08.15): "כבר נפסק, לא אחת, כי בעבירות כלכליות – בכלל, ובעבירות מס – בפרט, גובר משקלם של האינטרס הציבורי שבהחמרה בענישה ושל שיקולי ההרתעה, על-פני נסיבותיו האישיות של הנאשם... נוכח חומרת העבירות הנדונות, הנזק שהן מסבות לאוצר המדינה, קלות ביצוען והקושי בחשיפתן ובאיתור מבצעיהן – מן הראוי להטיל בגינן עונשי מאסר בפועל ממושכים בצד קנסות כבדים. עמדה עונשית זו מתחייבת בעיקר משיקולי גמול והרתעה... זאת אף אם מדובר בנאשמים ללא הרשעות קודמות ובמי שהתנהלו באופן נורמטיבי במהלך השנים... עם זאת, גם במסגרת מדיניות הענישה המחמירה האמורה, נדרש בית-המשפט בגדרה של הענישה האינדיבידואלית, לאזן בין שיקולי הכלל לבין שיקולי הפרט... בנוסף, יש להתחשב לקולא בעניינם של נאשמים המודים בביצוע העבירות, מביעים חרטה עליהן ומביאים לחסכון ניכר בזמן שיפוטי; וכן, ובעיקר, כאשר הללו מסירים את המחדל ומסלקים חובם לרשויות המס עד ליום גזר-הדין... אם כי הסרת המחדל היא גורם מקל אך לא מכריע, שכן אין מדובר במעשה חסד שעשו הנאשמים אלא בפירעון של חוב שניתן היה לגבות מהם גם בדרכים אחרות... מדיניות ענישה מחמירה זו, המחייבת הטלת מאסרים בפועל, בצד קנסות מכבידים, מיושמת הן בעבירות של העלמות מס לפי פקודת מס הכנסה והן בעבירות על חוק מס ערך מוסף. על-רקע האמור, מוטלים בדרך כלל עונשי מאסר ממושכים בגין עבירות מס; כאשר מובן, כי כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות הקונקרטיות שלו ולנסיבותיו האישיות של הנאשם". (עמוד 6 ו- 7) ואכן, גם במקרים אחרים של עבירות מס אשר יש בנסיבותיהם ובהיקפם של סכומי ההשמטה דמיון מסוים לענייננו, ניתן למצוא עונשים שונים כמשתקף מהפסיקה הענפה שהציגו הצדדים, כשכל צד הביא כמובן את המקרים התומכים בטיעוניו - המאשימה שהפנתה למקרים דומים בהם הוטלו עונשי מאסר בפועל (שבחלקם לא הוסרו מחדלי הנאשמים), ואילו ב"כ הנאשם שהפנה לגזרי דין שהסתפקו בענישה של מאסר לריצוי בעבודות שירות: בת"פ (שלום י-ם) 51262-10-12 מדינת ישראל נ' תורקי כונבר (01.07.15) הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות רבות לפי פקודת מס הכנסה.
לאור כל האמור, בשים לב למקבץ העבירות בהן הורשע הנאשם, בהתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, כמו גם מדיניות הענישה בעיקר בעבירות המס, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות אלו נע בין 12 – 36 חודשי מאסר בפועל לא מצאתי כי יש לסטות מהמתחם לעיל מטעמי שיקומו של הנאשם והפרוגנוזה החיובית עליה הצביע שירות המבחן.
לאור כל האמור, בהתחשב בטיב העבירות ובנסיבותיהן, במתחם הענישה שנקבע לעיל, בנתוניו האישיים של הנאשם ובתסקירי שירות המבחן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: א. 14 חודשי מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

להלן תובא פסיקה ביחס למדיניות הענישה הנוהגת: · ע"פ 4527/14 שרונה שמעוני פרינץ נ' מדינת ישראל (23.03.2016), היתקבל באופן חלקי ערעורה של המערערת על גזר הדין של בית המשפט המחוזי.
בסופו של דבר, בית המשפט היתחשב בהסכמת המדינה לזיכוי המערערת ממספר עבירות, בחזרתה של המערערת מערעורה על הכרעת הדין המבטאת, במידה מסוימת, קבלת אחריות למעשיה, וכן באופן בו הואשמה ונגזר דינה של המערערת באישום 9, שיצר לטעמנו הטיה לצד החומרה.
במקרה זה, המערער נטל כספים במירמה מלקוחות במוסך משפחתי, עובדים, קרובי מישפחה ועוד, זאת לצד עבירות מס. בית המשפט קמא קבע מיתחם עונש הולם בין 8 ל-13 שנות מאסר, וגזר על הנאשם נעדר עבר פלילי,7 שנות מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
...
סבורני כי הנאשמת לא הפנימה את חומרת מעשיה ואף התרשמות שירות המבחן כי הבעת החרטה המילולית שביטאה הן אמירות חיצוניות שמטרתן הקלה בעונשה וריצוי הסביבה.
לפיכך סבורני כי יש למקם את הנאשמת ברף הבינוני- גבוה של מתחם העונש שקבעתי לעיל.
סוף דבר על יסוד כל המקובץ, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: 50 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה על פי רישומי שב"ס. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורה, והתנאי שלא תעבור בתוך תקופה זו עבירה מהעבירות בהן הורשעה.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר שנבחנו העבירות ונסיבות ביצוען, גזר הדין וטענות הצדדים, המסקנה הנה כי יש לדחות את ערעור המערער המתייחס לענין ההרשעה, ויש לקבל את ערעור המערערת שכנגד לענין הענישה.
ברע"פ 737/11 אביטן מלכיאלי, משרד עורכי דין ושלמה אביטן נ' מ"י (9.5.11), הורשעו המבקשים בשתי עבירות של אי הגשת דוח במועד והמבקש 2 גם באחריות מנהלים, המבקש 2 עו"ד. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על המנעות מהרשעה והרשיע את המבקש 2, ובקשת רשות העירעור נדחתה תוך שנפסק: "עוד אציין כי אני מסכים מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי הסימנים המיוחדים שבקש בית משפט השלום למצוא במבקש דנן כחריג לכלל ההרשעה בדין, אינם מיוחדים כלל ועיקר דוקא למבקש דנן אלא כוחם עמם ביחס למרבית הנאשמים בעבירות מסוג זה. על כן אין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי לאור החשש כי בהמנעות מהרשעה במקרה דנן יהיה כדי לשמוט את הבסיס ממדיניות האכיפה הראויה הנדרשת והמתבקשת של עברייני מס, גם בעבירות של אי הגשת דו"חות". לחומרת עבירות מס, לצורך בענישה מחמירה הכוללת מאסר מאחורי סורג ובריח, ולכך שיש להחמיר בגזילת כספי הציבור, אפנה לע"פ 522/82 סעיד בן מוחמד עאזם נ' מ"י פ"ד לו(4) 411, שם נפסק, בעמ' 414 כי: "כבר נאמר פעמים רבות, כי אין בין גוזל כספי הפרט לבין גוזל כספי הציבור ולא כלום. אלה גם אלה חטאם רב הוא, ואלה גם אלה ראויים, בנסיבות המתאימות, למיצוי הדין הן בעונשי מאסר ממשיים והן בקנסות כספיים מכבידים. יתרה מזו. הודגש, כי עברייני מס ראוי שיוקיעו אותם אל עמוד הקלון לא פחות מאותם עבריינים, החוטאים לחברה בפגיעה ברכוש הזולת ובגזילתו, שאותם הכל מגנים. כיוון שהמניע למעשים אלה הוא הרצון להפיק רווחים קלים על חשבון המדינה". לשיקול ההרתעה בעבירות מס כלכליות ר' ע"פ 6747/03 יוסף מלכה נ' מ"י, פ"ד נח(3) 721, בעמ' 727, שם נקבע: "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה, ומכאן שיש מקום ליתן לכך משקל בענישה מן הפן ההרתעתי". להרשעה היבט חשוב ומרכזי והיא עומדת במרכז יישום המטרה אשר בבסיס העבירות הפליליות, ומגלמת היא את האנטרס הצבורי בהליך.
...
ענישה זו מבטאת את הצורך ליתן משקל להשבת הכספים מחד, ולצורך בהטלת ענישה מוחשית מנגד, ואנו סבורים כי היא מהווה איזון מסויים, אף שיש לומר כי הינה על הצד המקל.
לענישה בעבירות מס, ולכך שעל פי רוב היא כוללת מאסר בפועל, ר' רע"פ 6371/14 אבו מנסי באסם נ' מ"י (28.10.2014): "עבירות המס פוגעות בקופת המדינה ובעקרון השוויון בין נישומים. חומרתן של עבירות אלה היא מן הידועות, והרשעה בהן גוררת, על פי רוב, ענישה הכוללת רכיב של עונש מאסר לריצוי בפועל, לצד רכיב של קנס כספי... מצבו הכלכלי של המבקש, והעדר יכולת מצידו לשלם את החוב, אינם מהווים עילה להקלה בעונש...". מכל האמור, אנו סבורים כי הענישה אשר הוטלה על ידי בית משפט השלום מקלה עם המערער באופן שאינו נותן מענה עונשי הולם לשורת העבירות שביצע, זאת גם לאחר שנשקלים הבאת כלל השיקולים לקולא.
סוף דבר לאור כל האמור ערעור המערער בעפ"ג 59858-01-23 נדחה, והרשעתו תיוותר על כנה.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבה ביקשה לסמוך את ידה על גזר דינו של בית משפט קמא והדגישה את חלקו של המערער בבצוע העבירות, כפי העולה מכתב האישום המתוקן בו הודה, את הקף הנזק המשמעותי לקופת המדינה וכן הפניתה לפסיקה ממנה עולה כי בעבירות מס יש ליתן משקל עדיף לאנטרס הצבורי על פני האנטרס האישי, וכי אין די בשיקום שאינו כולל הסרת מחדל, כמלמד על נטילת אחריות והפנמה.
המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל במיתקן כליאה "הדרים", או בכל מקום עליו יורה שב"ס, ביום 4.2.2024, עד השעה 08:30 כשברשותו תעודת זהות ועותק מיגזר הדין ומפסק הדין.
...
אף אנו, כמו בית משפט קמא, לא מצאנו כל בסיס לטענתו באשר לחלקו המצומצם בביצוע העבירות ובאשר לניצולו על ידי אחר.
אנו סבורים אחרת.
סוף דבר – הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו