ערעור סוחר עצמאי על הרשעות במירמה בנסיבות מחמירות

בשם המערער: עו"ד איל גונן בשם המשיבים 41-1: עו"ד מימון אביטן בשם המשיב 43: עו"ד רמי פרגן; עו"ד שי מורלי בשם המשיבה 46: עו"ד עידן אשכנזי החלטה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' קרת-מאיר) בת"א 24088-08-13 בגדריו חויב המבקש בפצוי המשיבים 41-1 בסך של למעלה מ-2 מיליון ש"ח. המשיבים 41-1 (להלן: המשיבים) הגישו תביעה נגד המבקש ונגד המשיבים 46-42 בגין מעשה מירמה והונאה שבוצע באמצעות חברות זרות שהיו רשומות למסחר בזמנים הרלוואנטיים לתובענה בבורסה לניירות ערך בפרנקפורט בגרמניה.

יוער כי מורגן הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד (ת"פ (ת"א) 32224-01-15 מדינת ישראל נ' מורגן (1.4.2015)).

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה נגד המבקש וקבע כי הוא התרשל בהתנהלותו כיועץ השקעות סביר ואף הפר את חובות האמון המוטלות עליו בכך שנימנע מהפעלת שיקול דעת עצמאי ורכש מניות בנגוד לדעתו המקצועית.

...

מספרם של המשיבים מוגבל, זהותם ידועה, כך שאף אם הדבר יהיה כרוך במאמץ מסוים מצד המבקש, לא שוכנעתי כי יהיה זה בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו, ככל שיהיה בכך צורך.

בניגוד לכך, לנוכח ההלכות בדבר ההגנה על דירת מגורים ולנוכח הסכמת המשיבים וחברת הביטוח להימנע ממימוש דירתו של המבקש עד להכרעה בערעורים, אני מורה על עיכוב פעולות למימוש דירת המגורים של המבקש, בכפוף לכך שהמבקש יימנע מעשיית כל דיספוזיציה בדירה (ראו והשוו החלטה בעניין בקשתו של נתן לעיכוב ביצוע: ע"א 7058/17 מלמד נ' ציונה ליבוביץ ו-40 אח' (20.11.2017)).

סוף דבר: הבקשה נדחית בעיקרה, ומתקבלת אך במובן זה שפעולות למימוש דירת המגורים של המבקש יעוכבו עד להכרעה בערעור.

עוד, לטענת המשיבה – ההעברות, נשואות ההרשעה, דרשו תיכנון ותאום משמעותיים במספר מישורים, והסיוע שהמערערים נתנו לסוחרים בהטעיה מכוונת של הבודקים במעבר הגבול, מהוה נסיבה מחמירה, בהיותם אזרחים של המדינה, אשר מסייעים לגורמים בשטח שנשלט על ידי ארגון טירור.

זאת, מאחר והמערערים הורשעו בבצוע העבירה העיקרית של עבירות קשירת קשר ושל העברת חומר דו-שימושי, והם הורשעו בסיוע לעבירה עצמה, ללא הרשעה בבצוע העבירה העיקרית, רק בנוגע לעבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

בכלל זה הוא מפתח זהות עצמאית ומגובשת, הנפרדת ממשפחתו ובפרט מאביו.

...

כל האמור לעיל ייעשה בכפוף לקבלת חוות דעת חיובית מטעם הממונה על עבודות השירות.

השופט ד' מינץ: מצטרף אני למסקנתו של חברי, המשנה לנשיאה, ח' מלצר, כי יש לדחות את ערעורם של מערערים 1 ו-2 בכל הנוגע לרכיב המאסר שבגזר הדין שהושת עליהם.

על כן, על אף שאני מצטרף כאמור לעמדה לפיה יש לקבל את ערעורו של מערער 3 נגד גזר דינו ולהפחית במידת מה מהעונש שהושת עליו, לשיטתי היה מקום להעמיד את עונשו על 10 חודשי מאסר בפועל שירוצו מאחורי סורג ובריח, ולא בדרך של עבודות שירות.

במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הנם הזכות לשמירה על קניינו של אדם, וכן הגנה על תקינותם של שיקים כאמצעי תשלום בטוח ואמין ותקינות חיי מסחר וכלכלה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן: בע"פ 8006/10 מוראד נ' מדינת ישראל (7.9.11), דחה בית המשפט העליון עירעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ועוד.

בנוסף הנזק שניגרם למשה הנסב במסירת כספים תמורת טובות הנאה, עמלות, שקים עצמאיים והלוואות שונות מוערך על ידי המאשימה בסכום של עוד 363,100 ₪ (בהקשר זה יש לציין כי באישום העשירי אמנם גרם הנאשם למתלוננת לנזק של 62,000 ₪ ואולם משהוחזרו השקים על ידי הבנק, החזיר הנאשם את מלוא הסכום למתלוננת כך שבפועל לא מדובר בנזק קבוע ואין הוא נכלל בגדר הסכומים המפרטים לעיל).

...

אשר על כן סבורני כי אין מקום לחלט את רכבו של הנאשם.

באשר לבקשת המאשימה להורות על מסירת הרכב לטובת נפגעי עבירותיו של הנאשם ללא צורך להידרש לנושא מקור מימונו לפי סעיף 34 לפסד"פ, סבורני כי דינה להידחות אף היא.

בהקשר זה יודגש כי אין בכך כדי לחסום את דרכם של נפגעי העבירה לפנות בהליך אזרחי מתאים כדי להיפרע מן הנאשם, באמצעות הרכב, בסכומי הפיצויים שנפסקים להם בהליך זה. סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך חמש שנים וחצי.

המדינה הגישה נגד המבקש וגיסו כתב אישום לפיו המבקש פעל לנצל את שליטתו בניהול תיק המניות של עמיתים לטובת ביצוע מסחר בניירות ערך באמצעות חשבונות פרטיים עבור עצמו ובני משפחתו.

ביום 24.9.2015 המבקש הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן: ריבוי עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך (לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968); שתי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן: חוק העונשין); עבירת מירמה והפרת אמונים בתאגיד (לפי סעיף 425 לחוק העונשין); ועבירה של איסור הלבנת הון (לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000).

יצוין כי ביום 1.1.2018 הגישה מבטחים תובענה עצמאית חדשה (סע"ש 54-01-18), אשר בעקבותיה הגיש המבקש תביעה שכנגד.

לטענתן, סכויי העירעור להיתקבל הם נמוכים, וזאת משום שמלבד הרשעתו של המבקש בשתי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובעבירת מירמה והפרת אמונים בתאגיד, המבקש אף הורשע בבצוע ריבוי עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך, עבירות אשר גרמו לנזק בסך של מיליוני שקלים לעמיתים.

...

בנוסף לאמור, אני סבורה כי יש ליתן את הדעת לפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבה 2 על סופיות ההליך.

נוכח כלל האמור, לא שוכנעתי כי הוצג בפניי "טעם ממשי המניח את הדעת" ובוודאי לא "טעם מיוחד", המצדיק את הארכת המועד המבוקשת.

הבקשה נדחית אפוא.

השופטת מרשק-מרום, אב"ד: ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיבים (אשר ייקראו להלן: המשיבים או המשיבה והמשיב), וכן ערעור המשיבה על חומרת העונש שהושת עליה בגזר הדין מיום 07.07.2022 שניתן בבית המשפט השלום בראשון לציון (כב' סגן הנשיאה, השופט ארז נוריאלי), בת"פ 56187-12-20, לאחר שהמשיבים הורשעו על יסוד הודאותיהם במסגרת הסדר בבצוע עבירות של קשירת קשר– לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בצוותא (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 415 סיפא + סעיף 29 לחוק העונשין; זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות בצוותא (ריבוי עבירות) - לפי סעיף 419 אמצע וסיפא + סעיף 29 לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף בצוותא (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 420 סעיף 29 לחוק העונשין, היתחזות (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 97 לחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 והלבנת הון בצוותא (ריבוי עבירות) – לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

המשיבה, בת 41, ילידת אוקראינה, נשואה בשנית למשיב ואם ל-4 קטינים, שניים מהם הם ילדיו של המשיב, ובעת כתיבת התסקירים עבדה באופן עצמאי בתחום הטיפוח והיופי.

עקרי גזר-הדין של בית-המשפט קמא בית-המשפט קמא פירט את הערכים המוגנים שנפגעו, ביניהם זכות הקניין, אוטונומיית הרצון וחופש הבחירה של הפרט, תקינות חיי המסחר ואמון הציבור בנותני השרות.

...

על כן, יש לדחות את ערעורה של המשיבה.

סוף דבר: באשר למשיב – חלף עונש של 9 חודשי עבודות שירות, ישא הוא עונש מאסר בן 16 חודשים מאחורי סורג ובריח, יבוטל צו המבחן, ושאר רכיבי הענישה המנויים בגזר-הדין יוותרו על כנם; באשר למשיבה – תישא היא עונש מאסר בן 24 חודשים מאחורי סורג ובריח, ושאר רכיבי הענישה המנויים בגזר-הדין יוותרו על כנם.

דרור ארד-אילון, שופט סוף דבר: הוחלט כאמור בחוות-דעתה של השופטת מרשק-מרום.