ערעור נושה על דחיית בקשת להארכת מועד להגשת תביעת חוב

ערעור נושה על החלטת נאמן לדחות את בקשתו להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

...

דיון והכרעה: דין הערעור להידחות.

אין להתעלם גם מהעובדה כי במועד בו נפתח תיק הפש"ר היה פתוח תיק הוצל"פ שפתח הנושה - המערער כנגד החייב, ולתיק הוצל"פ זה נשלחה הודעה בדבר עיכוב ההליכים בשל פתיחת הליך הפש"ר. עד מועד פתיחת הליך הפש"ר יזם המערער פעולות רבות בתיק ההוצל"פ, ולאחר מתן ההחלטה במסגרת תיק הפש"ר בנוגע לעיכוב ההליכים נפסקו לפתע פעולות המערער בתיק ההוצל"פ, עובדה המחזקת את המסקנה כי המערער ידע על קיומו של הליך הפש"ר, ומתן עיכוב ההליכים במסגרתו.

סוף דבר - לא נפל כל פגם בסבירות החלטת הנאמן, ומכל הנימוקים שפורטו לעיל, הנני מורה על דחיית הערעור.

באת כוח הממונה טענה בתגובה, בעקרי הדברים, כי תביעת החוב והבקשה להארכת המועד להגשתה הוגשו בחלוף 11 חודשים ממועד הצוו לפתיחת הליכים; החלטת הנאמן לדחות את הבקשה להארכת מועד ניתנה ביום 12.5.2022; העירעור הוגש ביום 31.5.2022; המועד להגשת ערעור על דחיית בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב הוא 15 ימים (תקנה 122(ג) לתקנות חידלות פרעון); המשיב ציין בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים את המערערת כנושה אך מכיוון שלא ציין את פרטי ההיתקשרות עימה כנדרש בתקנה 75 לתקנות חידלות הפרעון היה עליו להודיע לה על הצוו לפתיחת הליכים; הצוו לפתיחת הליכים נשלח ביום 26.5.2021 על ידי הממונה למערערת בדואר רגיל לרחוב הגר"א 10, נתניה; לאור הטענות שהעלה הנאמן בתגובתו נראה שעל פני הדברים המערערת ידעה שהמשיב נמצא בהליך של חידלות פרעון.

...

המערערת טענה בתשובתה, בעיקרי הדברים (תוך שחזרה על חלק מהטענות שהעלתה בכתב הערעור למרות שלא היה לכך מקום), כי הנאמן צירף לתגובתו ראיה חדשה- חילופי ההודעות בווטסאפ, ללא נטילת רשות מבית המשפט; המשיב לא ציין בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים את פרטי ההתקשרות עם המערערת ולא שלח אליה את הצו; הנאמן לא ווידא את קבלת הצו על ידי המערערת; המערערת לא הייתה מיוצגת בתקופה הרלבנטית; ב"כ המערערת הודיע לנאמן ביום 4.4.2022 שתביעת החוב תוגש ביום 28.4.2022; המדובר בחוב מזונות בדין קדימה; ילדיו הקטינים של המשיב הם הנושה האמתי; המשיב עבר להתגורר בנתניה ועול גידול הקטינים נותר על המערערת שנותרה באילת; יש להעדיף את טובתם של הקטינים על פני הנושים האחרים, מה גם שמדובר בנושים מקצועיים; הנאמן מצוי בקשרים עסקיים עם אחד הנושים, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי"); בדו"ח ממצאי הבדיקה ציין הנאמן כי המערערת יודעת על הליך חדלות הפירעון "... שכן היא צד להליך קציבת המזונות", אך הבקשה לקציבת מזונות הוגשה על ידי הנאמן ביום 28.3.2022; הנאמן מנוע מלהעלות גרסה שונה מזו שציין בדו"ח ממצאי הבדיקה לגבי מועד ידיעתה של המערערת על ההליך; הנאמן הגיש את הבקשה לקציבת מזונות בשיהוי של ממש; ההודעה בווטסאפ נעשתה לאור איום של המשיב על נקיטת הליך של חדלות פירעון; הודעת הממונה מיום 26.5.2021 נשלחה לכתובת שאינה קיימת ומעולם לא הגיעה למערערת; בשים לב לכלל נסיבות העניין יש לקבל את הערעור.

המערערת טענה שהיה על הנאמן לוודא שהיא יודעת על מתן הצו, לפי מצוות תקנה 75(א) לתקנות, אך אין בידי לקבל את הטענה.

עם זאת, סבורני שטרם נחצה קו פרשת המים בכל הנוגע לאינטרס ההסתמכות של הנושים.

יוצא אפוא שבית המשפט טרם נדרש לבירור בעניין תכנית השיקום הכלכלי של המשיב ובנסיבות העניין סבורני שטרם התגבש אינטרס ההסתמכות של הנושים.

התוצאה התוצאה היא שהערעור מתקבל על החלטת הנאמן בעניין דחיית הבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב.

לפניי ערעור הנושה, אלומיניום הצפון – חטיב בע"מ (להלן - הנושה או המערערת), על החלטת הנאמנת מיום 17/11/22 בה נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

ביום 22/11/22 הוגשה הודעת העירעור של הנושה על הכרעת הנאמנת.

...

דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, תשובת הנאמנת, תגובת היחיד ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, אני רואה לקבל את הערעור בכך שתתקבל הבקשה להארכת מועד ותוחזר תביעת החוב לנאמנת לצורך בירורה לגופה.

השני קיימת הצדקה להיעתר לבקשת הארכת המועד בשים לב, בין היתר, לשלב שבו מצוי ההליך במועד בו הוגשה הבקשה.

אפנה לסעיף 14 בפסק הדין, כדלקמן : " על מנת להכריע בבקשה להארכת מועד נדרש, אפוא, הנאמן או המפרק שאליו מוגשת הבקשה להתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות להליך המנוהל על ידו, ולהעריך את השפעתה של קבלת הבקשה על ההליך. אכן, כאשר טרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך חדלות הפירעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד ". אשר על כן הערעור מתקבל בכך שיאורך המועד להגשת תביעת החוב.

לפניי ערעור הנושה, מוסך הטרקטור עזרא בע"מ (להלן: "הנושה" או "המערערת"), על החלטת הנאמן מיום 1/5/23 בה נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

תביעות החוב שהוגשו על ידי שני נושים – גל חברה לדלק והמערערת - נדחו על ידי הנאמן בשל איחור בהגשתן.

...

בנסיבות אלו, אני קובע כי המערערת הייתה מודעת בפועל לקיומו של הצו לפתיחת ההליכים כנגד היחיד.

אף התחשיב שערך, לפיו בחר שלא להכיר באגרות, הוצאות, שכ"ט וריביות עליהן, אינו מבוסס ואינני מקבלו.

סיכום :  אשר על כן ומכלל הנימוקים שפורטו לעיל, אני דוחה את הערעור.

לפי תקנה 76(ד) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985, נושה רשאי לערער לבית המשפט על החלטת נאמן לדחות בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לנושה.

כלומר ידעה הנושה על צו הכנוס קרוב לארבע שנים קודם למועד הגשת תביעת החוב והבקשה להארכת המועד להגשתה.

...

על-פי ההלכה הפסוקה, במצבים שבהם בשל צירוף נסיבות שונות, ובהן העדר מחלוקת של ממש על אודות החוב, אי-גרימת נזק למי מהצדדים, אי-חלוקת דיבידנד לנושים והעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות מצד מי מבעלי הדין, יש להעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב" רע"א 3702/17 ד"ר עבדאללה חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב (27.06.2016) פס' 12) (ההדגשה לא במקור) ואכן הריכוך הפסיקתי אין משמעו כי מדובר ב"תכנית כבקשתך" המאפשרת לנושה להגיש תביעת חוב כל אימת שיחפוץ.

בכל מקרה, ובהתאם לאישור המסירה שביצע החייב לידי ב"כ הנושה שלא נסתר, אני קובע כי צו הכינוס הומצא לנושה כדין ביום 02.11.2019.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור על החלטת הנאמנת להידחות.