ערעור משפחה שהוגש לאחר חלוף המועד להגשת ערעור בהתאם לתקנות סדר דין

ביום 9.7.2023 הגיש המערער בקשה למחיקת העירעור שכנגד, וזאת מהטעם העקרי כי תקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין) תשפ"א-2020 (להלן: "תקנות סדרי הדין מישפחה") אינן מכירות במושג של "ערעור שכנגד" ואין מכוחן זכות להגשת "ערעור שכנגד" או "ערעור משיב". ביום 18.7.2023 הוגשה תשובת המשיבה לבקשה.

כך, באופן כללי, מפורטת המטרה הכללית של תיקון 2022 לתקנות סדרין הדין מישפחה: "כעת, מבוקש לערוך מספר תיקונים לתקנות אלה, אשר נועדו בין השאר לסייע להיתמודד עם שאלות שהתעוררו במסגרת ניהול ההליכים בבתי המשפט למשפחה, להבהיר את סדרי הדין החלים בבית משפט זה, ולכן להשלים את המענה הנידרש מבחינת סדרי הדין לצורך ניהול ההליכים." כמו כן, מתייחס התזכיר לתיקון המוצע לתקנה 45(ד), ומבהיר: "סעיף 8: מוצע לתקן את תקנה 45 לתקנות, כך שתקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא תחול. תקנה 137 (א) מתייחסת למועדים להגשת ערעור על החלטה, כאשר ביחס להליכים בבית המשפט לעניני מישפחה נקבעו מועדים אחרים. תקנה 137 (ב) מתייחסת לאפשרות של המשיב בעירעור להגיש ערעור שכנגד בתוך 60 ימים מהיום שבו הומצא לו העירעור. מכיוון שבהתקנות סדרי הדין במשפחה לא קיימת היתייחסות לסוגיית העירעור שכנגד, התוצאה הפרשנית עשויה להיות שעקרונית המשיב בעירעור רשאי להגיש ערעור נוסף. על מנת למנוע התארכות הליכים בהליכי מישפחה ולאור העובדה שכמעט ולא נעשה שימוש במנגנון של ערעור שכנגד בהליכים אלה. מוצע שלא להחיל את תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, כך שכל צד שמבקש להגיש ערעור, רשאי יהיה לעשות כן בהתאם למועד הקבוע בדין (בתוך 45 יום מההחלטה) ולא ניתן יהיה להגיש ערעור בתקופה נוספת." כלומר, התזכיר מסביר את כוונת התיקון למנוע אפשרות הגשת ערעור משיב לאחר חלוף המועד להגשת ערעור על פסק הדין, כך שזכות שני הצדדים להגשת ערעור מוגבלת לתקופה של 45 ימים.

...

אבהיר, כי הטענה בדבר פרקטיקה רווחת, לא נסמכה על מסד נתונים והמשיבה אף לא הציגה החלטה שיפוטית המאשרת פרקטיקה זו. "הפליה" של המתדיינים בענייני משפחה המשיבה טוענת כי באימוץ פרשנות המערער יש משום הפליה של המתדיינים בענייני משפחה, כאשר עליהם נאסר להגיש ערעור משיב לעומת המתדיינים האזרחיים, להם מוקנית זכות זו. איני מקבל טענה זו, ואנמק.

לא נעלם מעיני כי בקשה לארכת מועד מטעם המשיבה כבר נדחתה, אולם אני סבור, כי בנסיבות תיק זה, לאור מועד תחולתו החדשה יחסית של תיקון 2022, ולאור העובדה כי אין פסיקה קודמת בעניין פרשנות התיקון, המשיבה יכולה להגיש בקשה חדשה לארכת מועד, אשר תידון לפי הפרטים הקונקרטיים של מקרה זה, ואיני מחווה דעתי בעניינה של בקשה שכזו, ככל שתוגש.

סיכום לאור האמור והמנומק לעיל, אני מקבל את הערעור וקובע כי לא ניתן להגיש ערעור משיב בענייני משפחה לאחר חלוף 45 יום ממועד המצאת פסק הדין.

אין חולק כי המועד האחרון, הקצוב בתקנה 33 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהלים (סדרי דין), התשס"א – 2000) (להלן: "תקנות בתי המשפט המינהליים") הוא 45 ימים, מיום המצאת פסק הדין למבקשים.

המשיבה מיתנגדת לבקשה וטוענת, כי אין כל הצדקה להגשת הבקשה דנן כחודשיים לאחר חלוף המועד הקצוב להגשת ערעור.

משכך, לטענת המשיבה, היה על בא כוח המבקשים להערך בהתאם להכנת העירעור, שכן הלכה למעשה לא היתרחש ארוע בלתי צפוי שאינו בשליטת המבקשים או בא כוחם.

משכך, גם על בעל דין הפונה בבקשה להארכת מועד להגשתו של הליך ערעורי בטרם חלוף המועד להגשתו, ובודאי כזו המוגשת ב"דקה ה-90", חלה החובה לפרט את הנימוקים העומדים בבסיסה כדבעי תוך תמיכתם בתצהיר כדין (ראו מהעת האחרונה: בש"א 3474/21 ‏ברוש נ' כליפה (23.5.2021); בש"א 3523/21 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר (23.5.2021); בש"א 3844/21 פלוני נ' בי"ח מקסד (2.6.2021); בש"א 3964/21 פלוני נ' פלוני  (8.6.2021))." אין חולק, כי הפסיקה הכירה, במקרה המתאים, לא אחת במצב בריאותי של בא כוח או קרוב מישפחה של בא כוח, כטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור.

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה להידחות.

העולה מן המקובץ הוא כי הבקשה נדחית.

נוכח היקף הבקשה, ישלמו המבקשים, ביחד ולחוד, את הוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ).

בעניינינו המערערת החלה לנסות לאתר ייצוג משפטי חודשים רבים לאחר חלוף המועד להגשת ערעור, ורק לאחר שהעירייה החלה בפעולות גבייה.

טענות המערערת בהחלטת הרשם לא ניתן דגש לנסיבות המקרה ולעוול שניגרם למערערת כבעלת דין בלתי מיוצגת במסגרת ההליך קמא, ולא ניתן מענה לטענותיה באשר לשגיאות שנפלו בהחלטת בית משפט קמא; היה על בית משפט קמא להפסיק את הדיון ולהפנות את המערערת לקבלת ייצוג משפטי, ובפרט שעה שמדובר בהליך של סדר דין מקוצר.

המערערת פירטה בבקשתה את חובותיה הרבים, אליהם נקלעה עקב מחדלי המשיב, ובפרט את התמודדותה כנגד הליך כנוס הנכסים בקשר לדירת מגוריה, והיעדר יכולת כלכלית לשכור שירותי עו"ד. המערערת אף הסבירה כיצד עלה בידה להשיג מימון להגשת העירעור כאשר שני קרובי משפחתה הציעו לממן את החלק הארי של שכר הטירחה.

דיון אני דוחה את טענת המשיבה שהערעור על החלטת הרשם הוגש באיחור ועל כן יש לדחותו; ביום 1.2.20201 קבעתי שלא נסתרה גרסת ב"כ המערערת שהחלטת הרשם הומצאה לידו ביום 2.12.2021 ובהתאם לכך לא מצאתי מקום, באותה העת, להורות על דחיית העירעור על הסף.

אמנם, בפסיקה נקבע כי "על רקע השיבוש המשמעותי בחיי הציבור במהלך תקופת מצב החרום המיוחד, דומה כי יש לנקוט גישה ליבראלית בעת בחינת בקשות להארכת מועד הנובעות ממצב החרום המיוחד ואשר טעונות "טעם מיוחד" במשמעות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), והכל בהיתחשב במכלול הנסיבות" (בש"א 1223/20 ‏‏British Airways PLC‏ נ' עמותת הצלחה - לקידום חברה הוגנת (16.3.2020)).

...

עם זאת, דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

אף טענת המערערת בכל הנוגע להעדר סמכותה של הרשמת הבכירה לדון בבקשת הרשות להתגונן דינה להידחות.

לאור האמור, הערעור נדחה.

אציין כי עוד קודם לכן ביום 25.10.2021 המשיבה הגישה הודעה לבית משפט כי בהתאם לתקנה 44 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 (להלן: "תקנות סדר הדין הפלילי"), עצם הזמנת הנאשם למשפט הנה בחזקת כתב אישום ולכן אין צורך להגיש כתב אישום נגד המערער.

לטענת המערער לאחר מכן יתר בני משפחתו נדבקו בנגיף, והוא נאלץ לטפל בהם, ולכן לא התאפשר לו לטפל כראוי בענייניו המשפטיים, מסיבות מוצדקות.

על בית משפט להפעיל את סמכותו לפי הוראות סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי ולהרשות הגשת ערעור לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק להגשתו.

סעיף זה קובע סדרי דין מיוחדים במקרים של עבירות קלות כדוגמת העבירה בה הואשם המערער.

...

גם אם שגיתי והיה מקום להיעתר לבקשה לארכת מועד להגשת ערעור, הרי גם לגופו של הערעור לא מצאתי ממש בטענות המערער, ודין הערעור, לו היה מוגש, להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, הבקשה למתן ארכת מועד נדחית, ולחלופין גם הערעור לגופו נדחה.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי, בבקשת הרשות לערער, בתשובות לבקשה, בתגובה לתשובות, בנספחים הרבים שצורפו להן, ובפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, החלטתי, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), לידון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

לפי הנטען, הגיש אריה בקשות דחיה להגשת הסיכומים מטעמו, בהליך בבית המשפט המחוזי, מנימוק של 'טיול משפחתי', ובשל 'הליכי מו"מ', וזאת, מבלי שהודיע למשיבים כי בכוונתו להגיש בקשת רשות לערער.

התכלית של חקר האמת מצאה מקומה בתקנה 1 לתקנות: מטרות התקנות מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסיכסוך.

אלא שסבורני כי נוכח הנסיבות הייחודית של המקרה דנן, בהן עצם השאלה האם חלף המועד להגשת בקשת הרשות לערער עמדה להכרעתנו, ובפרט בשים לב לכך שדעותינו שלנו נחלקו בסוגיה זו, נכון שנעשה שימוש בסמכותנו לפי תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), ונורה על הארכת המועד הגשת בקשת הרשות לערער.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי, בבקשת הרשות לערער, בתשובות לבקשה, בתגובה לתשובות, בנספחים הרבים שצורפו להן, ובפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, החלטתי, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

לאחר שעיינתי בהשלמה של חברי, השופט י' עמית לחוות דעתו, מטעמים מעשיים וכדי שתצא תחת ידינו, בפסק דין זה, הלכה, הנני מצרף את דעתי לדעתו לעניין האופן בו ימשיך להיחקר בעל הדין שכנגד או עד המזוהה עמו, לאחר שייחקר בחקירה נגדית על ידי בעל הדין שזימנו להעיד.

בהתאם לאמור הנני מסכים כי דין הערעור להתקבל.

הערעור מתקבל אפוא במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, אשר יקבע מועד לדיון הוכחות, שבו יתאפשר לב"כ של אריה לחקור את יחזקאל בחקירה נגדית.