המערער עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, לביטול התיקון שערכה המשיבה בצו הארנונה בשנת 2006, בגדריו נקבע כי סווגן של מכבסות הוא "משרדים, שירותים ומסחר". בית המשפט דחה את עתירתו ומכאן העירעור שלפנינו.
אמנם תיקון צו הארנונה נעשה בשנת 2006 אך מרגע שנודע למערער על התיקון (כפי הנראה רק באוגוסט 2007), הוא לא השלים עם שינוי הסווג והגיש השגות ועררים על כך. משנדחה עררו, הגיש ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר (עמ"נ 716/09), אשר במהלך הדיון בו קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט לפיה העירעור יימחק תוך שמירת כל טענות הצדדים בענין חוקיות צו הארנונה לשנים 2006-7.
...
הליכי השגה וערר שהגיש המערער נגד שינוי סיווג מכבסתו הסתיימו בסופו של דבר בהסדר מוסכם בין הצדדים שתחולתו עד סוף 2005.
סיכומם של דברים: נוכח כל המפורט לעיל, מסקנתי היא כי סיווגן הנכון של מכבסות מרכזיות דוגמת מכבסתו של המערער הוא "מלאכה", ולא "משרדים, שירותים ומסחר", כפי שקבעה המשיבה.
בחינה של תכליות אלה - שבתקפותן בחלקן הטלתי ספק בעניין מרסייה - בנדון דידן מובילה למסקנה, שאליה הגיע חברי, כי אף מאותם טעמים דשם יש לסווג מכבסות מסוג זו בה עסקינן כ"מלאכה".
נראה לי כשלעצמי, כי על הציר שמתאר חברי - "תעשיה", "מלאכה" ו"שירותים" תיתכן "מלאכה", שבחלקה קרובה יותר לשירותים (לדוגמה, בהקשר של מלאכת הסַפָרות שנדונה בעניין מרסייה, חלק מעיסוק הסלון אינו מלאכת הכפיים של הספרות אלא מכירת מוצרים – פסקאות ל'-ל"א).
