ערעור מנהלי על חיוב בהיטל השבחה בגבעת שמואל

בכתב התביעה נטען בתמצית כך: התובעת היא אלמנתו ויורשתו החוקית של המנוח יהודה חיים קלילי ז"ל (להלן: "המנוח"), שהיה הבעלים של מחצית מהזכויות במושאע במקרקעין בשטח של 11,445 מ"ר, הידועים כגוש 6368 חלקה 42 בגבעת שמואל.

תמצית טענות הצדדים בבקשה בבקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף נטען כך: הודעת השומה נשלחה למנוח בשנת 2008, לפניית שמאי מטעמו, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 84 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, אשר קבע את הדרכים הייחודיות לערעור על חיוב בהיטל השבחה.

. (ד) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים".

...

יש לדחות את התביעה גם מחמת שיהוי, שכן התובעת הגישה את התביעה ביום 20/11/17 - כ- 9 שנים לאחר מועד הוצאת הודעת השומה, כ- 5 שנים לאחר ששולם היטל ההשבחה ביום 17/10/12 ולמעלה מ- 4 שנים לאחר מחיקת הערר, ביום 1/1/13.

כך בספרו של אהרן נמדר, היטל השבחה, מהדורה שניה, התשע"ב - 2011, בעמ' 450: "הנישום מנוע מלפנות לערכאות אחרות לא רק כאשר הוא רוצה לתקוף את חיובו בהיטל השבחה אלא גם כאשר הוא שילם את ההיטל והוא דורש את החזרתו. לעניין זה בית המשפט קבע כי נישום ששילם את ההיטל לא יוכל לתבוע את השבתו לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט בטענה כי ההיטל נקבע בחוסר סמכות או מתוך טעות והטעייה וכי הוועדה המקומית התעשרה שלא כדין בגבייתו. בית המשפט קבע כי טענות אלו, התוקפות את עצם החיוב בהיטל, יש להביאן לערכאה הנכונה במסגרת הדיונית הקבועה בסעיף 14 על דרך של הגשת ערר לוועדת הערר כאמור לעיל". לצד הכלל קיימים חריגים במקרים מיוחדים, כאשר התביעה שהוגשה מעוררת שאלות בעלות חשיבות כללית או עקרונית מיוחדת, ואולם המקרה שבפניי איננו מסוג זה. נוכח המסלול המסוים אשר הותווה בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, הרי שאין להתיר לתובעת דרך עוקפת בדמותה של תביעה זו. המסקנה היא שלבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בעניין ומכאן שהבקשה מתקבלת והתביעה נדחית מכוח הוראותיו של סעיף 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך של 7,500 ₪.

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"ק 55648-02-12 בבזדה נ' מועצה מקומית גבעת שמואל תיק חצוני: מספר בקשה:3 בפני כב' השופטת אשרית רוטקופף מבקשת עריית גבעת שמואל משיב אברהם בבזדה פסק דין

ביום 5.1.11 דחתה ועדת הערר המחוזית ערר בגין דרישת תשלום היטל השבחה, בקובעה: " לא ניתן באמצעות מערכת הסכמית לבטל חיוב בהיטל השבחה, המוטל על פי דין, ובפרט לא לאחר הוראות תיקון 84 לחוק התיכנון והבניה." ביום 19.9.11 דחה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב כב' השופט יהודה זפט את בקשת המשיב לביטול פסק הבוררות מיום 24.6.11.

פסק דין מיום 6.10.13 בבית המשפט העליון בקשה רשות ערעור לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו אישר פסק בוררות לו היה משיב צד. פסק הבוררות השני מיום 24.6.11 לא כלל את נושא היטל ההשבחה, וכך גם הבקשה לבית המשפט המחוזי מיום 19.9.11 נדחתה ברוב של שני שופטים.

אמנם בפסיקת כב' השופטת נגה אוהד מיום 8.2.12 נקבע כי כיוון שההסכמים בין המבקשת למשיב נחתמו שנים רבות לפני תיקון 84, אין בדחיית העירעור כדי לפגוע בכל זכות שיש למשיב, ככל שתוכח, מכוח ההסכמים בין הצדדים, אולם אין כדי ללמד מקביעתה כי לא חל השתק עילה בנושא, שכן מדובר בהליך מינהלי נפרד להליך הבוררות, משם עולה בצורה חד משמעית כי הנושא נדון והוכרע.

...

דיון המבקשת טוענת כי לפי סעיף 101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 , יש לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין: "101.(א) דחיה על הסף

לפיכך, הנני קובעת כי גדר המחלוקת נשוא התביעה אשר בפני נדון והוכרע בעבר ואכן דין התביעה להידחות על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין.

אשר על כן הנני מורה על דחיית התביעה על הסף.

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 48313-11-17 גבעת חולון בע"מ ואח' נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה רחובות תיק חצוני: קיימים מסמכים בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה יעל טויסטר ישראלי המבקשת הועדה המקומית לתיכנון ולבניה רחובות ע"י ב"כ, עוה"ד יעקב ברכה המשיבות 1. גבעת חולון בע"מ 2. כהן פליקס חברה לבנין ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ, עוה"ד עינב כהן החלטה

על כך באנו על החתום _______________________ _________________________ אונג' שמואל פן- שמאי מקרקעין עו"ד שאול ויסמן- שמאי מקרקעין מטעם הוועדה מטעם הבעלים העתקים: מר רועי בר- יועץ משפטי לעירייה עו"ד צפרירי- מטעם הבעלים.

משלא נקטו התובעים בהליכי ערר במועד כדין על חיוב היטל ההשבחה בו חויבו ואשר במסגרתו גם פורט אופן תחשיב הקזוז, הם מנועים מלתבוע את השבת חלק מסכומי היטל ההשבחה ששולמו על ידן.

ככל שלמשיבות היו השגות כנגד פרשנות הועדה המקומית את האופן שבו יש ליישם את הקזוז מהיטל ההשבחה, וההסכמות שהובאו לאישור ועדת הערר במסגרת אותם הליכים סטאטוטוריים של אישור התוכנית, שומה היה על התובעות להגיש לחילופין עתירה מנהלית כנגד החלטתה של הוועדה המקומית.

לענייננו, קובע סעיף 12 ז' (1) "לידון ולהחליט בערר על ההחלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי פרק ח 1)". בעניינינו קבע איפוא המחוקק, דרך ערעור ספציפית, המאפשרת לנישום לחלוק על עצם החיוב בהיטל ההשבחה ו/או שיעורו בפני ועדת הערר.

...

אין בידי לקבל טענת הנתבעת מן הטעמים שיפורטו להלן: עסקינן בתובענה כספית להשבת כספים ששילמו התובעות לנתבעת ביתר, כך לטענתן.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

הנתבעת תשלם הוצאות התובעות בסך 10,000 ₪.

לפניי ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר המחוזית (מחוז מרכז) מיום 30.6.2022 ("ההחלטה"), אשר דחתה ערר שהגישו המערערים, על החלטת שומה של הועדה המקומית לתיכנון ובניה בגבעת שמואל בדבר חיוב המערערים בהיטל השבחה ביחס לתכנית גש/מק/3154 ביחס לחלקה 328, גוש 6369 (בעבר חלקות 181, 182 ו-12) ברח' אמנון ליפקין שחק 8, גבעת שמואל מיום 2.11.2014 ("התכנית" ו-"המקרקעין").

...

סוף דבר מצאתי, כי לא הוכח, שמהותה האמתית של קבוצת הרוכשים היא 'קבוצת רכישה' באמצעות 'גורם מארגן', כפי שמונח זה פורש בפסיקה (ובהוראת הביצוע 02/2013 של רשות המסים).

משאלו פני הדברים, דין הערעור להתקבל.

לאור התוצאה, תשלם המשיבה למערערים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

לעמדת היועצת על החייב לממש את האפשרות לדחות את עריכת השומה תוך פרק זמן סביר מיום פירסום התיקון; וכי נקיטת הליכים לאחר התיקון לחוק או המנעות מהודעה על בחירתו של החייב במשך פרק זמן ממושך, עשויים להצביע על בחירה לדבוק בשומה המקורית בגין התכנית הכוללנית ולוותר על האפשרות לדחות את עריכתה.

כידוע, רשות לערער על פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים בעירעור על החלטה של ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה תנתן במשורה, כשמתעוררת שאלה רחבה שחורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (בר"ם 4351/23 ביסאן נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה מעלה הגליל, פסקה 6 (12.7.2023); בר"ם 8161/21 דקל נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה גבעת שמואל, פסקה 5 (22.12.2021); בר"ם 7914/21 ברסלב נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה נתניה, פסקה 5 (9.12.2021)).

למעלה מן הצורך אעיר כי כפי שהדגישה היועצת המשפטית לממשלה בעמדתה, דומה שקיים קושי לא מבוטל בעמדת המבקשים שלפיה הוראת המעבר שבתיקון מס' 126 מעניקה לחייב את האפשרות לנהל הליכי השגה מלאים על שומת היטל השבחה, ולאחר סיומם לבקש את דחיית מועד עריכתה לכשתהיה תכנית משביחה נוספת; זאת, בשים לב גם לשיקולים של יעילות דיונית (ראו והשוו: בר"ם 326/17 העמותה לחינוך בשפלה נ' מנכל משרד החינוך, פסקה 24 (24.4.2017); בר"ם 7618/16 עריית תל אביב-יפו נ' קניון רמת אביב בע"מ, פסקה 9 (4.12.2016)).

...

בהחלטות מיום 2.8.2020 ומיום 29.11.2020 נדחה הערר בעיקרו.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובתשובה לה, וכן בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.