המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר דחה ערעור על החלטת הממונה לדחות את בקשת המערער למתן צו לפתיחת הליכים, בטענה שכל חובותיו נוצרו בחוסר תום לב והפטר אינו חל עליהם.
בית משפט השלום פירט שלטענת המערער מתוך החוב הכולל בסך של 11 מיליון ש"ח, 4 מיליון ש"ח מהוים את קרן החוב והיתרה היא קנסות, ריביות והצמדה שבגינם, לטענת המערער, ניתן להעניק לו הפטר בהתאם לסעיף 175(ב) לחוק, אולם לצד טענה זו לא הבהיר המערער כיצד בכוונתו לשלם את קרן החוב לרשויות המס וכי המערער לא הראה נסיבות חריגות המצדיקות מתן הפטר בהתאם להוראות סעיף 175(ב)(1), כאשר מדובר בחובות בהקף עצום שמקורם בעבירות מס פליליות בהן הורשע המערער.
ההלכה קובעת שהליך חידלות פרעון הוא "חסד של המחוקק" ועל מנת שיחיד יוכל להכנס בשערי הליך חידלות הפרעון, נידרש הוא להתנהל בתום לב, הן לפני תחילת ההליך והן במהלכו:
"נקודת המוצא העומדת בבסיס הדיון היא כי הליך חידלות פרעון גם על פי החוק ולא רק על פי הפקודה הוא הליך של 'חסד המחוקק' (...). זאת בשל ההזדמנות הנתנת לחייב להחלץ ממצבו ולהשתקם מבחינה כלכלית. אולם, היד המושטת לחייב במסגרת הליך פשיטת רגל מלווה בדרישה להיתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן, הפגיעה הגלומה בנושים במסגרת ההליך תיתפס כבלתי מוצדקת (...). דרישה זו מישתלבת גם עם העקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט על פיו 'אל יהא חוטא נשכר' (...)".
[רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון, 20.06.2021].
...
בניגוד לטענת המערער, סעיף 175(ב) אינו מאפשר להעניק הפטר מחוב שנוצר במרמה, לפי סעיף 175(א)(2)), רשאי הממונה להימנע ממתן צו לפתיחת הליכים אם יגיע למסקנה שלא מתקיימות מטרות ההליך ושאין בו תוחלת.
לכן, גם לגופו של עניין דין הערעור להידחות.
התוצאה
אני סבור שבנוסף לתנאים הקבועים בסעיף 104(א) לחוק, תנאים להענקת צו לפתיחת הליכים ליחיד הם יצירת החובות בתום לב ותוחלת להליך, והממונה רשאי לשקול גם את התנאים הנוספים כאשר הוא שוקל אם להפעיל את סמכותו להעניק ליחיד צו לפתיחת הליכים, ואם התנאים אינם מתקיימים – מוסמך הממונה לדחות בקשה למתן צו, גם אם מתקיימים התנאים שבסעיף 104(א) לחוק.
נוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה שהממונה היה מוסמך לסרב להעניק למערער צו לפתיחת הליכים, ולכן הערעור נדחה.
