ערעור מינהלי על החלטת ועדת ערר לתכנון ובנייה בדבר הארכת מועד להגשת ערר

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים 01 פברואר 2021 עמ"נ 28739-06-20 קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה גליל עליון ואח' בפני כב' הנשיא אברהם אברהם המערערת קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע" ב"כ עוה"ד אליעזר סגל המשיבות .1 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה גליל עליון ע"י ב"כ עוה"ד ענת באור פרל .2 מועצה אזורית מבואות החרמון רשויות מקומיות ע"י ב"כ עוה"ד שמעון ג'ינו ערעור מינהלי על החלטת מ"מ יו"ר ועדת הערר לתיכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה מחוז צפון, מיום 06/05/20 פסק דין

דיון והכרעה סעיף 14 (א) לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה קובע: "על שומה לפי סעיף 4 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי סעיף 5 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו". מלים אחרות, בפני המבקש לערור על שומה עומדים 45 ימים, אותם החמצה המערערת בכשלוש שנים.

אם כך סברה המערערת, היה עליה, כאמור, להגיש ערר כבר אז. היא לא עשתה כן. סיכום הדברים עד כה, הסבר העשוי להגיע כדי טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הערר לא סיפקה המערערת.

...

עוד נטען מפי המערערת, כי המשיבה התעשרה מכספים שלא הגיעו לה על פי דין, ואין לאפשר חוקית או מוסרית מציאות זו של גביה שלא כדין, אפילו נפלו פגמים אלו או אחרים בהתנהלות פרוצדוראלית של המערערת.

סוף דבר הערעור נדחה.

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעמ"נ 32478-01-20 מיום 3.6.2021 (להלן: פסק הדין), בגדריו נדון ערעור על החלטת ועדת הערר לתיכנון ובניה מחוז תל אביב לפיצויים והיטל השבחה מיום 1.12.2019.

בפתח הדברים אציין כי הבקשה להארכת מועד הוגשה למעלה מחודשיים לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות העניין, אני סבורה כי אין בטעות שנפלה כדי להקים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

מכאן שאם נצמצם את הפטור רק לבניה בפועל, הרי שלעולם לא ניתן יהיה לקבלו, משום שבמועד המימוש המוקדם יותר- מכר או קבלת היתר בניה- הפטור בהכרח לא היה חל. המערערת טוענת בהקשר זה כי ועדת הערר היתה צריכה לאמץ את קביעתה של ועדת הערר במחוז צפון בענין עדירן.

מתוקף היותה של הועדה טרבונל הקרוב במאפייניו לערכאה שיפוטית, ונוכח מומחיותה בסוגייה השמאית שעל הפרק, נגזרת אמת מידה מצומצמת בכל הנוגע להתערבות שיפוטית בקביעותיה: "דברים אלה נכונים אף ביתר שאת במקרים שבהם פסק הדין שעליו הוגשה בקשת רשות העירעור ניתן בעירעור על החלטת טרבונל מנהלי דוגמאת ועדת ערר מחוזית לפיצויים והיטלי השבחה. בהקשר זה, נקבע, בין היתר, כי יש מקום להיתחשב בטיבו של הטריבונל הראשון שדן בעיניין. ככל שזה קרוב יותר במאפייניו לערכאה שיפוטית כן תקטן הנכונות ליתן רשות לערער לבית משפט זה. שיקול נוסף שיש להביא בחשבון הוא מידת המומחיות שבה ניחן הטריבונל בנוגע לשאלה העומדת לדיון – ככל שעומדים לרשותו ידע ומומחיות מיוחדת בשאלה, ובהיבט זה אף נהנה הוא מיתרון על פני בית המשפט, כך תקטן הנכונות להעניק רשות ערעור ..." (בר"מ 5216/12 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה פ"ת נ' כנס הבפטיסטים בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 05.01.2014), בפיסקה 27).

נזכיר בהקשר זה שבענין עדירן קבעה ועדת הערר של מחוז הצפון כי "בנסיבות אלה, אנו סבורים כי על מנת להוכיח את תחולת הפטור, קרי שעסקאות מכר הדירות הקיימות נידרשות באופן ישיר לבניה הנעשית בתוך תקופת הפטור, חיוני להמתין למימושה של הבנייה בפועל. על כן, כל עוד לא מומש פרויקט הפינוי-בינוי בתוך תקופת הפטור (המסתיימת ביום 5.9.16, אלא אם תוארך) לא ניתן בנסיבות העניין לראות בפעולת מכר הדירות הקיימות פעולה "בשל בנייה" של דירות מגורים בפרויקט.

...

נזכיר בהקשר זה שבענין עדירן קבעה ועדת הערר של מחוז הצפון כי "בנסיבות אלה, אנו סבורים כי על מנת להוכיח את תחולת הפטור, קרי שעסקאות מכר הדירות הקיימות נדרשות באופן ישיר לבניה הנעשית בתוך תקופת הפטור, חיוני להמתין למימושה של הבנייה בפועל. על כן, כל עוד לא מומש פרויקט הפינוי-בינוי בתוך תקופת הפטור (המסתיימת ביום 5.9.16, אלא אם תוארך) לא ניתן בנסיבות העניין לראות בפעולת מכר הדירות הקיימות פעולה "בשל בנייה" של דירות מגורים בפרויקט.

טענה נוספת של המערערת היא טענת הסתמכות, אלא שגם טענה זו דינה להידחות.

סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.

מבוא לפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לתיכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר") מיום 4.12.2018 בערר מס' רל/8034/0718, בגדרה נדחה הערר שהגישה המערערת על החלטת המשיבה שלא לפטור אותה מהיטל השבחה עד 140 מ"ר, ביחס למקרקעין הידועים כחלקה 747 בגוש 3925, הנמצאים בתחומי העיר ראשון לציון (להלן: "המקרקעין").

ביום 30.12.20, לאחר בקשת מספר אורכות, הוגשה הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לפיה אין הוא מוצא מקום להתייצב בהליך הנוכחי.

ועדת הערר ציינה כי אין צורך להכריע במקרה זה, ביחס למצב דברים בו אדם ניצל פטור ולאחר חלוף תקופת 4 השנים מהמועד הרלבנטי, מכירת הדירה ומימוש הפטור לפי ס"ק(2), ביקש להנות מפטור ביחס לנכס אחר.

...

מבוא לפניי ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר") מיום 4.12.2018 בערר מס' רל/8034/0718, בגדרה נדחה הערר שהגישה המערערת על החלטת המשיבה שלא לפטור אותה מהיטל השבחה עד 140 מ"ר, ביחס למקרקעין הידועים כחלקה 747 בגוש 3925, הנמצאים בתחומי העיר ראשון לציון (להלן: "המקרקעין").

יש להצר על כך שכן אני סבורה כי האינטרס הציבורי הצדיק הבאת עמדת היועמ"ש בפני בית המשפט, כפי שהתבקש (השוו: דנ"א 6298/15 הועדה המקומית לתו"ב פ"ת נ' דיבון ואח' (פורסם במאגרים) סעיף 16).

מעבר לכך, ועדת הערר ציינה כי נטען בפניה על ידי המערערת כי: "אם לא נקבל את עמדתה לתחולת הלכת שלו, אזי יש לקחת בחשבון את שטח ההרחבה (של הדירה הקודמת) ולא את מלוא השטח של אותה דירה. מהטעמים האמורים לעיל לגבי תכלית הפטור אין בידינו לקבל טענה זו, והפטור מתמצה בהרחבת אחת הדירות עד לשטח 140 מ"ר". ועדת הערר הפנתה בעניין זה לפסק הדין בעניין רביד וכן לאמור בפסק הדין בעניין זיו הצופה.

מעבר לנדרש, אציין כי אני סבורה כי עמדה זו של ועדת הערר, לפיה הפטור מתמצה באפשרות להרחבת אחת הדירות עד 140 מ"ר, תואם את לשון הסעיף ואת תכלית הפטור ולכן אין מקום להתערב בקביעה זו. משעה שהערעור נדחה לגופו, מתייתר הצורך לדון בטענה לפיה דין הערעור להידחות מהטעם שהערר הוגש באיחור.

סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 24758-06-23 עריית חדרה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ תיק חצוני: חד 52022/1021 מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת עידית וינברגר המבקשת/המערערת הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה חדרה המשיבה חברת החשמל לישראל בע"מ החלטה

לפניי בקשה למתן ארכה בת 30 יום להגשת ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה מחוז חיפה, במסגרתה בוטלה שומת ההשבחה שהופקה למשיבה על סך של 592.5 מיליון ₪.

עוד מוסיפה המשיבה כי כאשר ביקשה המשיבה ביום 5.9.21 ארכה של כחודש להגשת הערר, בין היתר בשים לב לחופשות החגים, המבקשת בחרה לסרב לבקשה ועקב כך ניתנה למשיבה ארכה חלקית בלבד, דבר שאילץ את המשיבה ויועציה לעבוד גם בחגים מסביב לשעון ועל כן מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה ולחילופין שהמועד להגשת העירעור לא יידחה לאחר 13.7.23, כך שהערעור יוגש לכל המאוחר עד שבוע לפני תחילת פגרת הקיץ ולא יגלוש לאחר הפגרה.

...

עם זאת, בשים לב להסכמת המשיבה למתן ארכה עד 13.7.23, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי, ומורה על הארכת המועד עד לתאריך זה. לעניין הגדלת היקף כתב הערעור - על פי תקנה 28(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א – 2000, הוראות פרק י"ז לחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על ערעור לפי פרק זה. מגבלת עמודי הערעור קבועה בתקנה 134(א)(3) .

במקרה שלפניי, אני סבורה כי קיימת מורכבות המצדיקה הגדלת ההיקף במידה מסוימת.

לאור האמור, בשים לב מחד גיסא לאורכה של ההחלטה מושא הערעור, ולמורכבות הנושא כפי שהיא נלמדת מההחלטה, ומאידך גיסא למטרת התקנות ביחס למגבלת העמודים הקבועה בהן, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי, ומתירה הגדלת היקף הערעור עד ל-15 עמודים.