ערעור לעליון על דחיית תביעה כספית על הסף

ערעור נוסף נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 5.6.2018.

להשלמת התמונה העובדתית מציינים המבקשים, כי בעבר הגישו המשיבים בקשה לסילוק על הסף של התביעה הכספית, במסגרתה ביקשו לדחות את התביעה הכספית על הסף, ולחילופין לעכבה עד להכרעה בתביעה הקניינית.

...

זאת ועוד, מקובלת עלי טענת המבקשים, לפיה הגם שאין דמיון מלא בין הצדדים, רובם של הצדדים משותף לשתי התובענות.

נוכח כל האמור לעיל הבקשה לאיחוד הדיון בתובענה זו יחד עם הדיון בתביעה הקניינית מתקבלת.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

לעניין זה מפנה מועלם לתביעה שכנגד שהגיש דונל במסגרת ת"א 43961-04-14 ואשר נמחקה על הסף; באותו ההליך הגיש דונל תביעה נוספת נגד מועלם, היא תביעה כספית ותביעה לסילוק יד, אשר נמחקה על הסף בהחלטה מיום 7.1.2015; ביום 9.3.2016 הגיש דונל תביעה כספית וסלוק יד (ת"א 20202-03-16) אשר נדחתה ביום 27.2.2017; ביום 25.4.2017 הגיש דונל תביעה להשלמת פרטים בחוזה מקרקעין ולפצוי מוסכם בשל הפרה יסודית (ת"א 39434-03-17) אשר נמחקה בהחלטת בית המשפט מיום 26.4.2018, תוך חיוב דונל בהוצאות שלא שולמו עד עתה; ביום 27.3.2018 הגיש דונל תביעה לביטול פסק דין או לקיום משפט חוזר, ת"א 60218-03-18, אשר נדחתה על הסף.

עסקינן בניסיון לערער על פסק הדין בדלת אחורית לאחר שתביעה לביטול פסק דין נדחתה על הסף, וערעור על החלטה זאת נדחה בעליון.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את הבקשה ומורה על סילוק התביעה על הסף.

לעניין הנדון, אני קובעת, כי לאחר שניתן פסק דין המורה על אכיפת ההסכם, תוקפו של ההסכם אינו עוד שנוי במחלוקת, ולא ניתן להורות על ביטולו בטענה כי סכום התמורה לא שולם, אלא לכל היותר יש לנפגע בשל אי קיום פסק הדין האפשרות להגיש הליך לאכיפתו של פסק הדין.

על כן אני מורה על מחיקת תביעתו של דונל.

הבקשה נדחתה בהחלטת כב' השופטת ברקאי מיום 27.7.2021, בפניה מיתנהל ההליך העקרי, ונקבע כי הטענות מצריכות בירור ואין די בהן כדי לסלק את התביעה על הסף.

שני הצדדים הגישו ערעור לעליון על פסק הדין (ע"א 3337/21 וע"א 1097/21), אשר עד מועד זה טרם הוכרע.

באשר לטענה לפיה השוכרת אינה צריכה לשלם דבר נוכח הנזקים שנגרמו לה, טוען המבקש כי השוכרת נסמכת על פסק דינו של השופט שוורץ, שאינו חלוט, ואף שוכחת כי תביעתה הכספית נדחתה בפסק דין זה. זאת ועוד, ועד עתה השוכרת לא טירחה להגיש תביעה כספית נגד המבקש.

לטענת המשיבים יש להורות על דחיית הבקשה אף מהטעם של חוסר תום לב, שכן המבקש הסתיר מבית המשפט שורה של פסקי דין והחלטות שיפוטיות: פסק הדין בתביעת הפינוי; פסק הדין בעירעור תביעת הפינוי; דחיית התביעה השטרית; פסק דינו של השופט שוורץ; 3 החלטות ביניים שניתנו על ידי בית המשפט מחוזי מרכז מהן עולה כי המבקש מנע מהשוכרת להקטין את ניזקה ולקבל היתר לשימוש חורג ורישיון עסק החל ממאי 2017 ועד שלהי 2018 תחילת 2019; החלטת השופט מאור מיום 1.12.2020 שלא להטיל עיקולים על נכסי הערבים.

...

סוף דבר הבקשה להטלת עיקולים על המשיבים נדחית.

המשיבים ישלמו לטובת אוצר המדינה סך של 750 ₪.

המבקש ישלם הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪.

(בקשה 20) רקע בפני "בקשת התובע לעיכוב הליכים לנוכח הליך תלוי ועומד ולחלופין למחיקת התביעה ולהשבת האגרה ללא צו להוצאות". התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית ולמתן סעדים של צוי עשה ואל-תעשה וצו למתן חשבונות בגין הפרת זכות מטפחים בזן רשום של פרי פפאיה המכונה "פפאיה אורורה" בנגוד לחוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק הצמחים") ובגין עילות נוספות.

התובע הגיש ערעור (במסגרת ע"א 2230/21) על פסק הדין שניתן בתובענה בחיפה בגדריו הוחלט על דחיית תביעתו וזאת חלף בקשתו להפסקתה על דרך של מחיקתה (להלן: "העירעור לעליון").

העירעור לעליון נדחה על הסף.

...

אשר על כן, אני מורה כדלהלן: אני מורה על הפסקת התובענה על דרך מחיקת כתב התביעה, בהתאם לתקנה 44 לתקנות החדשות.

אני מורה על ביטול הצווים שניתנו בהחלטה מיום 19.8.2019.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בגין הטרחה וההוצאות שנגרמו להם בהליך עד לשלב זה בסך 15,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק הדין שניתן בעתירה המינהלית נדחה בפסק הדין שניתן בעע"מ 3617/15 ריינר נ' מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל (1.2.2016), אשר קבע כי "הנטל להוכיח כי המנוח נפרד ממקרקעיו כתוצאה מהפקעה או העברה לא רצונית מוטל על המערערים. בנטל זה לא עמדו המערערים כפי שקבע בית המשפט המחוזי. די בכך כדי לדחות את העירעור בלא צורך להכנס לשאלת השהוי ושאלות אחרות שהתעוררו". ביום 11.6.2019 דחה בית משפט השלום על הסף את תביעתו הכספית של המבקש מחמת מיצוי עילה, בקבעו כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעתירה המינהלית – לפיהן המקרקעין הועברו העברה רצונית ולא בהליך כפוי, והמנוח קיבל בעדם תמורה מלאה – מהוות מעשה בית דין אשר שומט את הבסיס של התביעה.

...

כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על החלטה קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

הבקשה נדחית אפוא.

לנוכח ההליכים המיותרים שננקטו על ידי המבקש, הנני מחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪.