ערעור לוועדה רפואית לעררים

דיון והכרעה לפי הוראות סעיף 123 לחוק, החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור "בשאלה משפטית בלבד". בהליך הבקורת השיפוטית בית הדין יבחן אם הועדה הרפואית לעררים טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת אותה.

...

בישיבתה מיום 5.1.24 קבעה הוועדה שבניגוד לקביעתו של ד"ר זחאלקה אין מדובר בקישיון לא נוח אלא "בקישיון במצב הדומה לקישיון נוח, דהיינו נכות של 20% בניגד להמלצתו של ד"ר זחלאקה אסלאם." על-פי הפסיקה, מוטל על הוועדה הרפואית להתייחס במנומק לחוות דעת המוגשת לה. הוועדה נדרשת לנתח את חוות הדעת, וככל שאינה מקבלת את האמור בהן – עליה להצביע על מה שנראה בעיניה כטעות ולנמק את שלילת המסקנה שבחוות הדעת (עב"ל (ארצי) 21513-09-22 עולא מולא – המוסד לביטוח לאומי (19.2.23).

המשיב הדגיש, כי המערער לא העלה בפני הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 9.8.22 או במסגרת הערר על החלטתה או בפני הועדה הרפואית לעררים מיום 18.12.22, כל טענה לעניין הרכב הועדה או היתכנסותה בהעדר סמכות או הדרישה, כי הועדה הרפואית לעררים מיום 18.5.22 תמשיך לידון בערר מאותה נקודה, שעה שטענת פסלות בהתאם לפסיקה אמורה לעלות בהזדמנות הראשונה.

...

ועדה רפואית לעררים מיום 18.5.22 התכנסה לדון בערר, הקשיבה לטיעוני המערער וכן ערכה לו בדיקה קלינית וכך פירטה את ממצאיה (פרוטוקול הוועדה צורף כנספח 3 לערעור): "בבדיקת CT צוואר 26.8.2021 מצוין יישור של הלורדוזיס ללא פאטולוגיה דיסקאלית בולטת. בכרטיסו הרפואי צוין CT מותני בו יש בלט של 2 הדיסקות התחתונות. בבדיקה הליכה ללא צליעה ללא אביזרים אורטופדיים. יושב מול הוועדה על ספת הבדיקה עם כיפוף ע"ש מותני של 90 מעלות. קיימת הגבלה בתנועות הצוא עקב כאבים. תחושה שמורה בארבעת הגפיים אין דלדול שרירים. SLR שלילי ד"צ והחזרים תקינים." לסיכום, קבעה הוועדה: "עדיין נמצא בטיפולים לכן נכותו היא עדיין זמנית. לכן הוועדה קובעת 15% נכות ל 3 חודשים נוספים מהיום ותתייחס לאישור של דר' **** בקביעת הנכות הצמיתה." בתום זמניות, התכנסה ביום 9.8.22 ועדה רפואית מדרג ראשון, הקשיבה לטיעוני המערער ורשמה אותם בזו הלשון: "כאבים בגב תחתון וצוואר. לפני התאונה שקל כ- 90 ק"ג, לאחר התאונה השמין. קושי ללכת לעמוד ולשבת לקרוא. קושי בנסיעה ברכב כי מותח את הרגל וגורם לכאבים, קושי בהרמת משקלים. קושי לנעול נעל, עושה זאת באוטיות, מוותר על נעל עם קשר. התחיל דיאטה קושי בפעילות ספורטיבית, מפריע בתחום החברה לא עושה הליכות. לא יכול לקרוא הרבה שעות בישיבה נאלץ לעשות הפסקה וללכת. קושי לנעול נעליים עם שרוכים, נמנע לנעול נעליים עם שרוך. עשה בדיקות לקביעת נכות והעריכו את הנכות. התייחסו לבדיקת משה **** בערר. יש בדיקה מ 31.7.2022 ופיזיותרפיה, עשה טיפול אחרון. התלונות מבחינה אורטופדית." הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וכך פירטה את ממצאיה: "בבדיקה מתהלך באופן חופשי. ללא ספאזם שרירים פאראברטכבראלים בגב תחתון או בצוואר כוח גס תקין בארבעת הגפים. החזרים הופקו תקינים.

" לסיכום, קבעה הוועדה כי החל מיום 1.9.22 לא נותרה למערער כל נכות וכך נימקה החלטתה: "מצבו יציב לא נותרה נכות. ממצאי הדמיה לא מסבירים את הגבלה בתנועות בע"ש צווארי ומותני לכן הפוסק לא מקבל את מסקנת חוות הדעת של ד"ר משה ****." המערער השיג על החלטת הוועדה (ראו: נימוקי הערר מיום 17.9.22, הוגשו לתיק ביום 8.11.23).

" לסיכום, קבעה הוועדה: "לאור ממצאי הבדיקה הוועדה דוחה את הערר, אין כיום עדות להגבלת תנועות בע"ש צווארי או מתני" על החלטת הוועדה הוגש הערעור דנן.

מנגד, טען ב"כ המשיב, כי דין טענות המערער לעניין כינוס הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 9.8.22 להידחות.

אוסיף, כי בנסיבות העניין עצם התכנסות ועדה רפואית מדרג ראשון בתום זמניות אין בה כשלעצמה די ללמד על פגם משפטי בפעולת הוועדה, אשר למערער ניתנה הזכות להגיש עליה ערר בפני הוועדה הרפואית לעררים, כך שבפועל לא שוכנעתי כי המערער ניזוק מהתנהלות הוועדה.

סוף דבר אשר על כן – הערעור מתקבל בהתאם לעמדת המשיב.

...

נוכח האמור טוען המערער כי החלטת הועדה התבססה על בדיקה שהתמצתה במספר דקות של ריאיון עם המערער ותו לא. בהתאם טוען המערער כי החלטת הועדה הנה לקונית ולא מנומקת ואף כי הועדה לא התייחסה למסמכים רפואיים מהותיים, ובהם חוות הדעת, שהוגשו לה. נוכח האמור מבקש המערער כי עניינו יוחזר לועדה הרפואית לעררים, בהרכב שונה, לדיון מחודש בעיניינו.

...

ודוק, שוכנעתי מהמסמכים שהוצגו בפניי כי אכן וועדת אי הכושר התחשבה בהחלטתה בגילו של המערער ביחס לשוק העבודה, בעברו התעסוקתי וביתר נתוניו האישיים, משקבעה שהמערער כשיר לעיסוקים שאינם דורשים עירנות, קשב, ריכוז ותקשורת בינאישית ברמה גבוהה.

כך, הגעתי לכדי מסקנה כי יש לדחות את טענת המערער בנוגע לסוג העבודות אותן פירטה הוועדה בהחלטתה.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור על החלטת הוועדה הרפואית מתקבל כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 3.8.22, על מנת שזו תשוב ותבחן את שיעור נכותו של המערער בגין נכותו הנפשית, ואת פריט הליקוי התואם את מצבו.

פסק הדין המחזיר השני הורה לועדה לפעול כדלקמן: "לאור האמור יוחזר עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שזו תפעל בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר מיום 7.3.22. לא מצאתי מקום להשיב את עניינו של המערער לועדה בהרכב חדש, שכן יש מקום לאפשר לועדה להשלים מלאכתה ולהתייחס לגופו של עניין להפעלת תקנה 35 בעיניינו של המערער". מסקנות הועדה פורטו בפרוטוקול כך: "הוועדה עיינה בפסק הדין בית דין האיזורי לעבודה ב24/2/23 ושמעה את טיעוני בא כח העורר.

...

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

אחרית דבר על יסוד האמור – הערעור נדחה.