ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בהחזקת אסיר בהפרדה

בבית המשפט העליון רע"ב 3785/19 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: סאבר בן מאג'ד אלווחידי נ ג ד המשיבים: 1. שירות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.05.2019 בתיק עתא 057418-04-19 בשם המבקש: עו"ד נביל זינאתי בשם המשיבים: עו"ד שרון אבירם ][]החלטה

אכן, החזקת אסיר בהפרדת יחיד היא בבחינת מוצא אחרון שיש להפעיל בהעדר חלופות פוגעניות פחות, ובבית משפט זה הובעה בעבר עמדה לפיה יש ליישם מבחן מרחיב בבקשות רשות ערעור כגון דא (לפירוט ראו: רע"ב 7441/18 נאשף נ' שירות בתי הסוהר, בפיסקה 6 והאסמכתאות שם (20.2.2019) (להלן: עניין נאשף); רע"ב 4663/17 עאמר נ' שירות בתי הסוהר, בפסקות 7-6 והאסמכתאות שם (‏3.9.2017); רע"ב 7047/17 זיו נ' שירות בתי הסוהר, בפיסקה 5 והאסמכתאות שם (‏30.10.2017)).

...

בהינתן המידע על אודות המסוכנות הנשקפת מהמבקש וכלפיו, ובהינתן הצורך להבטיח את שלומם ובטחונם של המבקש, של אסירים אחרים ושל אנשי הסגל, ועל מנת ולמנוע פגיעה בביטחון, במשמעת ובאורח החיים בבית הסוהר - מקובלת עליי החלטתו של בית המשפט קמא להורות על הותרתו בהפרדה לתקופה בת ארבעה חודשים, עד לסיום הליך בחינת החלופות.

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח המידע שבתגובת המשיבים בנוגע לניסיון שכשל להעביר את המבקש לאגף שמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 6929/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: אסי אבוטבול נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 29.08.2021, בעת"א 43410-03-21, שניתנה על ידי כבוד השופט העמית א' טל תאריך הישיבה: כ"א בשבט התשפ"ב (23.1.2022) בשם המבקש: עו"ד מוטי אזולאי בשם המשיב: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל ][]החלטה

המבקש מוחזק בהפרדה.

לכך מוסיף המשיב, כי גם אם לא היה מדובר בבקשת רשות ערעור על עתירת אסיר, עדיין היתה נידרשת במקרה זה רשות לערער, שכן עסקינן בהשגה על החלטה הדוחה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט (להבדיל מהחלטה המורה על קבלת בקשת בזיון, שעליה ניתן לערער בזכות).

...

ביום 16.6.2021 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה (השופט העמית א' טל), בקובעו כך: "מאחר והמשיב העמיד לשימושו הבלעדי של העותר מחשב מעוקר, יעשה העותר ניסיונות לצפות בחומרי החקירה ולשמוע את תוכנם במחשב המעוקר. באם לא יצליח לעשות כן והגורמים המקצועיים במשיב יאשרו זאת, יימסר המכשיר נושא העתירה לתיקון על חשבון העותר אצל גורם שמקובל על שב"ס או ששב"ס יקנה מכשיר מעוקר כמו המכשיר שהיה לעותר על חשבונו של העותר. האמור לעיל חל גם על הרמקול והאוזניות נושא העתירה. בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה". ביום 29.6.2021, הגיש המבקש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.

בית המשפט המחוזי בחר אמנם שלא להתערב בשיקול הדעת העצמאי שהפעיל המשיב, ומכך נובעת משמעות משפטית לגבי המשך בירור בקשת רשות הערעור, כפי שביארתי בפסקה הקודמת, אך אין משמעות הדבר כי התנהלות מעין זו מקובלת עלינו.

אמנם, כאמור, במקרה זה קיים קושי אינהרנטי להתערב עתה בהחלטת בית המשפט המחוזי, ועל כן הבקשה נדחית על הסף; אך טוב יעשה המשיב אם יֵאות ליישׂם את הצעתו, כפי שהוצגה על ידי באת-כוחו בדיון, למצער למשך פרק הזמן שבו מתנהלים הליכים פליליים נגד המבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת על הסף.

בבית המשפט העליון רע"ב 6756/22 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: חסונה חאלד נ ג ד המשיב: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 21.09.2022, ב-עת"א 39266-05-22 (כב' השופט ד' ארד-אילון) בשם המבקש: עו"ד יואב ויטריאול; עו"ד שי טובים בשם המשיבה: עו"ד מיכל ****י ][]החלטה

ביום 13.7.2022 קוים דיון בעתירה, במסגרתו עמד בית המשפט המחוזי על הקושי הנובע מכך שהמבקש מוחזק בהפרדה מטעמים של צורך בהגנה על שלומו, והציע לשב"ס לבחון חלופות למאסר המבקש, לפי פקודת הנציבות 03.02.00 "כללים ביחס לאסירים בטחוניים" (להלן: פקודת אסירים בטחוניים), ולעדכן בנושא.

בקשת רשות העירעור המבקש מיאן להשלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את עתירתו, והגיש את בקשת רשות העירעור שלפניי, במסגרתה מבוקש לקיים דיון דחוף בעיניינו של המבקש, להורות על הפסקת כליאתו בתנאיי "הפרדה", ולשנות את סיווגו ל-"אסיר פלילי". המבקש טוען כי בקשתו עומדת באמות המידה המצמצמות המצדיקות מתן רשות ערעור בעתירות אסירים.

ההלכה הפסוקה קבעה, לא אחת, כי רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי הדן בעתירת אסיר תנתן במקרים חריגים, בהם מעוררת בקשת רשות העירעור שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 8310/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (4.12.2018); רע"ב 6976/18 שירות בתי הסוהר נ' פרש, פסקה 50 לפסק דינה של השופטת ברק-ארז (16.6.2021); רע"ב 5242/22 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (15.8.2022)).

...

למרות קושי ניכר זה, סבורני כי מדובר בפתרון המתקבל על הדעת בנסיבות העניין.

החלטתי מתבססת בעיקרה על הדברים הבאים העולים מתגובתה של המשיבה: "מאז יום 31.8.2022, מוחזק העותר באגף השמור בבי"ס איילון, כאשר מתקיימות בדיקות עתיות תכופות באשר לאפשרות לשלבו בתא או באינטראקציה עם אסיר או אסירים אחרים. אולם, נכון למועד זה, המבקש סירב לניסיון לשלבו עם אסיר ביטחוני אחר בתא, והוא שב ומצהיר בפני גורמי שב"ס כי הוא מוכן לשהות אך ורק עם אסירים פליליים – זאת חרף ההוראות החלות בעניינו, ועל כן הוא שוהה בתא לבדו. יצוין כי בדיקה נוספת בהקשר זה נערכה בימים האחרונים ממש". מצב דברים זה מלמד כי התנגדותו העקבית והמוחלטת של המבקש לשהות בתאו או לקיים אינטראקציה עם כל אסיר ביטחוני אחר, מחייבת את המשך החזקתו באגף השמור לבדו.

ויודגש הברור מאליו – עמדתו של המבקש כי ראוי שלא יסווג כ-"אסיר ביטחוני", אגב כפירה במיוחס לו בכתב האישום, אין בה כדי לבטל את סיווגו, אשר נעשה כדין, ולאכוף על שב"ס, על דרך התנהגות בפועל של המבקש, את סיווגו כ-"אסיר פלילי". לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה בדבר החזקת המבקש באגף שמור, ובדבר המגבלות השונות החלות עליו בשל סיווגו כ-"אסיר ביטחוני", המצדיק התערבות בליבת שיקול הדעת המינהלי-ארגוני השמור לשב"ס. התוצאה היא כאמור שהבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 974/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: עודה כוטייר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.1.2023 בתיק עת"א 4691-10-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' קרשן בשם המבקש: עו"ד איתי כהן ][]החלטה

בית המשפט המחוזי הדגיש כי העובדה שהמבקש מצוי במגע מסוים עם אסירים אחרים אינה שקולה כנגד הסרת מלוא מיגבלות ההפרדה ואף לא מחלישה את הצורך בהחזקתו בתנאי הפרדה.

בחתימת ההחלטה הוסיף בית המשפט המחוזי כי על שב"ס להוסיף ולתור כל העת אחר חלופות להחזקתו של המבקש בתנאי הפרדת יחיד, לרבות בדרך של הפרדה זוגית, וזאת אף לפני תום התקופה שעליה הורה.

...

לפיכך שוכנעתי כי לעת הזו אין מנוס מהמשך החזקתו של המבקש בתנאי הפרדת יחיד.

זאת יש לומר: התוצאה שהגעתי אליה אינה קלה, אך מסקנה אחרת עלולה להוביל לתוצאות קשות יותר.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 3269/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: אלירן רוזנס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 30.3.2023 בעת"א 64067-06-22 בשם המבקש: עו''ד בועז קניג ][]פסק-דין

אלא שהחל מחודש יוני 2022 הופסקו הטיולים המשותפים ומאז הוא מוחזק בתנאי הפרדה לא חוקיים המחייבים את התערבותו של בית המשפט.

רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר תנתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות כללית (ראו למשל לאחרונה: רע"ב 3285/23 חגאזית נ. הממונה על עבודות שרות – מפקדת גוש צפון, פסקה 5 (30.4.2023); רע"ב 2673/23 בן משה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 2 (16.4.2023)).

בכל הנוגע לטענת ההפרדה יצוין כי בהתאם לכתב התשובה המשלים שהגישו שב"ס ושרות הבטחון הכללי לבית המשפט המחוזי ביום 16.3.2023, המבקש זוכה לקבל את תנאי האגף השמור, יוצא לטיול בחצר במשך שעתיים ביום ומלווה בשני אסירים נוספים.

...

אף אם נוצרו בעבר תקלות מסוימות בתנאי כליאתו, אין בהן כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.