ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בישראל

למען תהא התמונה שלמה יוער, כי בהמשך הגיש האירגון לבית הדין הארצי לעבודה בקשת צד בסכסוך בין אירגוני סב"א 20325-11-22 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות – הסתדרות המורים בישראל ומדינת ישראל לעניין שאלת היציגות ושאלת יחידת המיקוח בחטיבת הביניים.

ויודגש, כי המלצת בית הדין נתנה על רקע העובדה כי העמותה אינה יכולה להגיש בקשת צד בסכסוך קבוצי (בשינויים המחויבים ראו ס"ק (ת"א) 74318-11-20 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- הסתדרות המעו"ף – אוניברסיטת תל אביב (מיום 31.12.2020)( להלן- עניין אוניברסיטת ת"א), ערעור על פסק הדין נדחה); וכן ס"ק (ת"א) 55270-05-21 הסתדרות המורים בישראל – מדינת ישראל (מיום 7.7.2022)(להלן- עניין קרנות המורים), ערעור על פסק הדין נמחק בהמלצת בית הדין הארצי).

...

גב' אסא טענה בפנינו כי "יש לנו 28 סניפים שמפוזרים בכל רחבי הארץ. הגמלאים מכירים את כל הסניפים. גמלאי שלא מכיר מבקש שיציג תלוש גמלה. כשאתה מקבל תציג תלוש. אני מקבלת מספר אני לא מקבלת תעוזת זהות. צריך להגיע פרונטלי בסניף שלכם. ניתן לעשות טלפונית. גם נותנים שירות למי שלא חבר ארגון המורים ולא חבר הסתדרות המורים" (ע' 3 ש' 18-21).

אנו סבורים כי טוב יעשו ארגון המורים, המדינה והסתדרות המורים, כל אחד/ת בתורו/ה, ובכפוף לכל דין, אם יפעלו על מנת להביא את דבר פעילות קרן הרווחה לידיעת גמלאי הארגון.

נוכח כללם של דברים, בקשת הצד נדחית.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 7225-09-23 10 מרץ 2024 **** צבר המבקש מדינת ישראל המשיבה המבקש – בעצמו ב"כ המשיבה – עו"ד יחיאל מיכל גרליק החלטה

המבקש לא עמד בנטל זה. המבקש טען לראשונה בתשובתו מיום 15.10.2023 לתגובת המשיבה, כי נקבע בחתימת פסק דינו של בית הדין האיזורי, שנתונה "זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום". עיון בפסק הדין מעלה, כי אכן נכתב כך בחתימת פסק הדין (ר' בסעיף 10).

...

בעניין זה נקבע בע"ר (ארצי) 33237-03-17‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה - בית בלב בע"מ, 23.10.2017, בין היתר, כדלקמן: "ככל שבעל דין העושה שימוש בתוכנת נט המשפט להגשת כתבי בי דין לבית המשפט, מעלה טענה שאין להחיל את כלל ההדדיות מהטעם שלא מסר פורמאלית כתובת דוא"ל לצורך המצאת כתבי בי דין... הרי שטענה זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב בניהול ההתדיינות החלה על בעל דין, ועל כן דינה להידחות. אין לקבל מצב שבו בעל דין יהנה מיתרונותיה של מערכת נט המשפט ויעשה בה שימוש להגשת כתבי בי דין מטעמו, ומאידך לא יתאפשר לבית המשפט להמציא לבעל דין החלטות באמצעות מערכת נט המשפט, בנימוק שכתובת הדוא"ל לא נמסרה לצורך המצאת כתבי בי דין. גם אם בניגוד לתקנה 497ג(ד) המערכת אפשרה לבעל דין להגיש כתבי טענות מבלי שמסר פורמאלית כתובת דוא"ל להמצאת כתבי בי דין... , אין לאפשר לבעל דין לנצל זאת לרעה, ולהתנער מקבלת כתבי בי דין באמצעות מערכת נט המשפט". הדברים אמורים ביתר שאת בענייננו, משום שהשימוש בכתובת הדואר האלקטרוני zabarlaw@gmail.com נעשתה בהליך זה ובהליך לפני בית הדין האזורי באופן הדדי, קבוע וממושך (ד"מ 71051-03-22 ובר"ע 7225-09-23), וחרף זאת, המבקש לא הודיע לבית הדין בשום שלב, כי הוא מבקש שלא לעשות שימוש בכתובת דואר אלקטרוני זאת לצורך המצאת כתבי בי-דין לידיו.

לא מצאנו בטיעוני המבקש הסבר מניח את הדעת לכך, שאין להחיל את פסיקת בית הדין הארצי בע"ע 16817-09-23, בסוגיית ניגוד העניינים, על נסיבות העניין שלפנינו.

עם זאת, בהתחשב במכלול נסיבות העניין - בשים לב לאיחור המשמעותי בהגשת בקשת רשות הערעור ולעובדה שלא הובאה כל הצדקה לאיחור זה, וכן בשים לב לחלקו הקטן יחסית של רכיב ה"שכר" מתוך כלל הסעדים שנתבעו בתביעת המבקש – שוכנעתי שיש להעדיף את אינטרס סופיות ההליכים של המשיבה ולהורות על דחיית הבקשה להארכת מועד.

כללו של דבר – הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור, נדחית.

כידוע בתחילת שנת 2020 התפרצה מגיפת הקורונה בישראל וכתוצאה ממנה חלה ירידה ניכרת בפעילות משק העבודה בישראל ועובדים רבים אף הוצאו לחל"ת. ככל ובתקופה זו התובע היה מועסק כשכיר הרי שבשים לב לנסיבות הספציפיות של תקופת הקורונה ולנוכח העידר העבודה בבתי ספר באותה העת, מן הסתם הוא היה מוצא לחל"ת. עם זאת, מאחר שהתובע היה עצמאי הרי שהוא לא הוצא לחל"ת, ואולם על פי עדותו הוא קיבל מענק קורונה לעצמאים מביטוח לאומי, שזהו למעשה התשלום המקביל ששולם לעצמאים במקום דמי אבטלה אשר שולמו לשכירים בתקופת החל"ת ואשר בא לפצות את העצמאים בשל הירידה בהכנסתם בתקופה זו. מכל מקום, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי כאשר עובד מוצא לחל"ת "אין יחסי העבודה מגיעים לידי סיום אלא נמצאים בסטאטוס של השעייה"[footnoteRef:47] ואף מן הטעם הזה אנו סבורים, כי דין טענת התובע לפיטורים להדחות.

הצדדים רשאים לפנות בעירעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. ניתן היום, ג' אדר ב' תשפ"ד, (13 מרץ 2024), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

במקרה שלפנינו – לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות הגענו לכלל מסקנה, כי יש לפסוק לתובע פיצוי ללא ממוני בסך 40,000 ₪ כאשר לקחנו בחשבון, כי הנתבעת היא שהכתיבה את מודל ההתקשרות בין הצדדים כיחסי קבלנות, כי דובר במשך העסקה ארוך של כ 8.5 שנים וכן שההכרה, כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים מגלמת בתוכה זכויות כלכליות שאינן ניתנות לכימות וכן זכויות הנגזרות מהמטרות אותן דיני העבודה באים לקדם.

] סוף דבר: מכל המפורט לעיל- התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

תביעת התובע בגין יתר הרכיבים נדחית, הכל כפי שפורט לעיל.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 47584-01-24 31 מרץ 2024 לפני: כב' השופט **** גולדברג נציג ציבור (עובדים) מר אברהם שבבו נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד זהבי התובעת ז'קלין ברכה ע"י ב"כ: עו"ד גלעד ברנע הנתבע/ים 1. מדינת ישראל 2. ועדה לאיתור מועמדים למילוי משרת ראש/ת רשות הפטנטים 3. שר המשפטים 4. נציב שירות המדינה נתבעים 1-4 ע"י ב"כ עו"ד מינו אליאסיאן פלא 5. מרדכי שורק ע"י ב"כ: עו"ד ד"ר גאי כרמי ידידת בית הדין שדולת הנשים – ידידת בית הדין ע"י ב"כ עו"ד גלי זינגר פסק דין

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

...

עדותה של גב' נדב, המצהירה מטעם משרד המשפטים, לא כללה עובדות שהיו עשויות לשנות את המסקנה כי מעורבות משרד המשפטים בהליך האיתור, בשלב שלאחר מתן החלטת הוועדה, חרגה מן הגבולות שנקבעו לו בסעיף 8 לנוהל.

כן נעתר בית הדין לסעד שביקשה התובעת, להורות על החזרת הליך האיתור לדיון מחודש לפני וועדת האיתור, על מנת שתבחן את עמידתו של הנתבע, במועד הקובע, בתנאי הסף הדורשים כשירות להתמנות לשופט מחוזי, כמו גם תנאי הניסיון הניהולי שנדרשו בהליך האיתור.

התוצאה התוצאה הינה שהתביעה מתקבלת.

...