מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור וערעור שכנגד על פסק דין בגין גריעה משטחי גגות

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"א 28785-06-21 אלבק ואח' נ' פדן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט יחזקאל קינר, אב"ד כבוד השופטת חנה קיציס כבוד השופטת מרב בן-ארי המערערים 1. חנה אלבק 2. רוני אלבק ע"י ב"כ עו"ד אביב אילון המשיבים 1. עמרי פדן 2. אמיר פדן ע"י ב"כ עו"ד יורי נחושתן פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 21.4.21 (כב' השופטת נ. מימון שעשוע) בת"א 24492-03-17 ובת"א 73511-12-18.
תמצית פסק הדין של בית משפט קמא: בית המשפט קמא קיבל באופן חלקי את תביעת פדן, ודחה את התביעה שכנגד שהגישו אלבק.
פסק הדין דחה את טענותיהם השונות של אלבק בנושא המפרט, התגמירים והפרשי סטאנדרט בין דירתם לבין דירות פדן, גריעת שטחים מדירת אלבק, גריעת דוד וקולטי השמש וכן לאחריות פדן לאיחור במסירה.
בסעיף 21.1 להסכם הראשון הצהירו כלל הצדדים להסכם, בכללם המערערים, כי "לא תותר התקנת דודי שמש בגג הבניין". נוסף לכך, פדן הפנו לנספח 18 לתצהירו של המערער, סיכום פגישה מיום 2.7.14 (עמ' 129 לתיק מוצגי אלבק), שנשלח גם למערער ביום 5.7.14, כפי שעולה מעמ' 129 לתיק המוצגים.
...
לפי הסיכום עצמו, עמ' 130 למוצגי אלבק, הפגישה הייתה בנוכחות המערער והאדריכלית מטעם אלבק (גב' גלן), ובה סוכם במפורש כי "לא קיימת בבניין מערכת סולרית. יש למקם דוד חשמלי של 120 ליטר בדירה לפי תוכנית יועץ אינסטלציה" (פרט 22 לסיכום הפגישה).
באותו סעיף נרשם כך: "אלבק ובלדד מצהירים ומאשרים כי אין ולא תהיינה להם כל טענה ו/או דרישה בקשר עם עבודות השיפוצים המפורטות בהסכם זה, לרבות טענות בקשר עם פגיעה בשטחי יחידותיהם ו/או בשטחים הציבוריים הצמודים לדירותיהם". המסקנה היחידה מאופן ניסוח הסעיף היא, כי אלבק ובלדד קיבלו תמורה בסכום של 300,000 ₪ תמורת הגריעה משטחי יחידותיהם עקב עבודות השיפוץ, כפי שקבע בית המשפט קמא.
לפיכך אנו דוחים את הערעור המערערים ישאו בהוצאות המשיבים בסכום של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע בכתב התביעה עתר התובע למספר סעדים כמפורט להלן: סעד הצהרתי כי הוא זכאי ל-1/6 מזכויות הבנייה השייכות לחלקה; סעד הצהרתי שלפיו הנתבעים אינם זכאים לעשות שימוש ביותר מ-1/6 מזכויות הבנייה השייכות לחלקה ואף זאת בתנאי כי בכך לא תפגענה זכויות התובע לעשות שימוש ב-1/6 מזכויות הבנייה האמורות; סעד כספי לחיוב הנתבעים בסך 150,000 ₪ עבור דמי שימוש ראויים עקב שימוש וחזקה בחלקי התובע בגג ובחצר הבניין; סעד כספי בסך של 2,000,000 ₪ לחיוב הנתבעים בגין זכויות בנייה של התובע אותם נטלו הנתבעים בין בדרך של שימוש בזכויות בנייה עודפות מעבר לאלה השייכות להם ובין אם בדרך של בנייה שמונעת מהתובע לעשות שימוש במלוא זכויות הבנייה השייכות לו. הנתבעים 1 ו-2 לכתב התביעה, הם הנתבעים בפסק דיני זה, הגישו ביום 13.10.15 כתב הגנה וטענו להגנתם, בין היתר, את הטענות הבאות: כי התובע פיצל שלא כדין את הדירה שלו, כי אין לבית המשפט סמכות עניינית לידון בטענות תכנוניות וגם לא בטענות הקנייניות בנוגע לבניה בשטחים משותפים, המסורות למפקח על המקרקעין, כי הבניה שהם מבצעים אינה גורעת מזכויות הבניה של יתר הדיירים, כי אין ממש בטענת התובע שלפיה החצר היא בשימושו ובהחזקתו הבלעדית או כי הייתה הסכמה כלשהיא בעיניין זה וכי הם עשו שימוש אך ורק בזכויות בנייה יחסיות השייכות להם ולא מעבר לכך.
בפסק הדין שניתן ביום 16.11.20, במסגרת ערעור שהגיש התובע על פסק הדין הראשון, נדחה העירעור על כל חלקיו, למעט, כלשונה של ערכאת העירעור - "...סוגיית הפגיעה ביכולת ההרחבה של דירת המערער עקב הצבת גרם המדריגות החדש ושאלת ההתכנות של ביצוע הרחבת דירת המערער באמצעות בניית מרתף, עלותה ושוויה...". להלן החלק הרלוואנטי מפסק הדין בעירעור, המתייחס לנושא שהוחזר לצרכי מתן החלטה מחדש: גרם המדריגות החדש: על פי קביעת בית המשפט קמא (סעיף 80 לפסק הדין), שטח גרם המדריגות החדש והשטח הנוסף המשמש אותו, גודלם בסה"כ 30 מ"ר, כשכל השטח נמצא בחצר המשותפת, מול הכניסה לדירת המערער.
" ובהמשך (פסקה 3 סיפה לחוות דעתו): "מכאן, שכנגד עיני המחוקק עמדה הרחבה בסמיכות פיסית לדירה או לדירות". נובע מכך, שאם הצבת גרם המדריגות החדש אל מול דירתו של המערער, גרמה לכך שהיכולת של המערער להרחיב את דירתו, כפי שעשו המשיבים, נפגעה או פחתה באופן כלשהוא, הרי שהוא זכאי לקבלת פיצוי מהם על כך. גם בית המשפט קמא סבר כך, אך לדעתו יכולתו של המערער להרחיב את דירתו בשטח הסמוך אליה לא נפגעה, משום שעל פי תכנית 1309 (סעיף 12(4)) ניתן לבנות מרתף מתחת לדירת המערער ומתחת לחצר הסמוכה.
...
טענת הנתבעים, שלפיה שינוי מבוקש זה חורג ממה שהוחזר על ידי ערכאת הערעור לדיון, דינה להידחות.
לנוכח כל האמור לעיל, חישוב הנזק לתובע יעשה לפי חוות דעת המומחה רון בשינוי אחד, שעניינו החלפת 31.5 מ"ר ב-30 מ"ר, כפי שהתובע עצמו מסכים בסיכומיו.
סוף דבר בהתאם לכך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע 297,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 2.5.22 (מועד מתן חוות דעת המומחה רון) ועד התשלום בפועל.
בנוסף לכך, ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המומחים מטעמו, בכפוף להמצאת קבלות, לרבות כמובן הוצאות המומחים בגלגול השני של התביעה וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪, עבור כל ההליך כולו, על שני חלקיו וזאת בהתחשב בהיקף ההליכים ומשכם והיקף המסמכים וכן בהתחשב כי התביעה התקבלה חלקית בלבד ולא במלואה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 2094-11-22 עבד אל רחמן נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 74154/2019 בפני כבוד השופט עודד שחם כבוד השופט אברהם רובין כבוד השופט נמרוד פלקס מערערים עימאד עבד אל רחמן על ידי א' עטרי, עו"ד משיבים מדינת ישראל על ידי ג'' אבני, עו"ד, מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) פסק דין
בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת הבכירה ש' לארי-בבלי) בת"פ 46115-02-19.
בין כך ובין כך, עניין זה אינו יכול לגרוע מעדותם של המתלוננת ועד הראייה כי המערער חנק אותה והכה אותה.
אנו מתקשים לראות פרט זה כיורד לשורש הדברים, במיוחד שעה שאחד מארועי החניקה שתיארה, ניצפה על ידי עד נטול פניות, שעדותו עמדה במבחן החקירה הנגדית.
המערער טוען כי העד נטול הפניות לא היה יכול לראות את שתיאר נוכח תנאי התאורה בשטח.
משהוברר כי השניים היו נשואים, מיתקיים יסוד זה, גם אם נכונה הטענה כי לא גרו תחת קורת גג אחת ולא קיימו משק בית משותף או יחסי אישות.
...
אנו סבורים אפוא כי יש להפחית מתקופת עבודות השירות שנגזרה על המערער פרק זמן של חודשיים, המביא בחשבון הן את תקופת מעצרו, והן את התקופה בה היה נתון במעצר בית באיזוק אלקטרוני.
התוצאה היא כי הערעור על העונש מתקבל חלקית, באופן שעל המערער לרצות מאסר של 4 חודשים בעבודות שירות, חלף 6 חודשים שנגזרו על ידי בית משפט קמא.
סוף דבר, הערעור על הכרעת הדין נדחה, והערעור על גזר הדין מתקבל חלקית, בהתאם למפורט לעיל.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי ההסכם מפלה את המערערת לרעה, גם הואיל ודירתה ממוקמת כיום בקומה 3.5 ומשכך, לטענתה היא זכאית לדירת תמורה בקומה השישית ולא החמישית כפי שהוצע לה. זאת ועוד, נטען כי דירתה עדיפה על דירות אחרות, ראשית הואיל ומעליה גג (ולא דירות נוספות ודוק, יובהר כבר עתה כי הגג אינו צמוד לדירת המערערת ואף אין כל גישה מדירתה לגג) וכן הואיל והיא מתוכננת כיום באופן מיטבי בצורת רבוע ואילו דירת התמורה, אשר מבוקש להקנות לה בהתאם להסכם התמ"א, כוללת קירות בזוויות חדות.
עוד נטען כי שגתה המפקחת עת דחתה את קביעות המומחה מטעם המערערת, בכל הנוגע לשטח דירתה של המערערת וזאת משלא הוצגה בפני המפקחת חוות דעת נגדית בנושא.
עוד מוסיפה המערערת וטוענת כי התכנית אשר צורפה לכתב התביעה אינה רלוואנטית, באשר המשיבים הסתירו כי הוגשה תכנית מעודכנת מיום 13/4/22 על פי תמ"א 38/3 שלא זו בלבד שמתכננת את דירת התמורה המוצעת למערערת באופן גרוע יותר, אלא שהיא אף גורעת משטחה.
אציין כי על פסק הדין אשר ניתן על ידי בעיניין שוחט, הוגשה בקשת רשות ערעור אשר נדונה בפני כב' השופט כשר ברע"א 4443/22 יוכבד פרץ נ' שלמה שוחט (07.08.2022) (להלן: "עניין שוחט בעליון").
יתרה מכך, כפי שפורט בפסק דינה של המפקחת, קביעותיה בנוגע למידות הדירות, מבוססות ממילא על קביעה משפטית ובהתאם לה אין להביא בקביעת גודל הדירה את שטח העמודים החיצוניים המהוים רכוש משותף (ראו הודאת המערערת בהקשר לכך שם. בשורה 20) ונוסף על כך, על קביעה ולפיה גם ככל שיובאו אלו לידי ביטוי בקביעת גודל דירת המערערת, ממילא יש להביאם לידי ביטוי גם בקביעת גודל הדירות האחרות ומשכך, כל תוספת שטח לדירת המערערת תתוסף גם לדירות האחרות, באופן שיאיין את ההפרש הנובע מכך בשטח הדירות.
...
המערערת סירבה לחתום על הסכם התמ"א ומשכך, הוגשה כנגדה התביעה אשר נדונה לפני המפקחת, במסגרתה עתרו המשיבים לסעד הכופה על המערערת חתימה על הסכם התמ"א. המערערת טענה כי דין התביעה כנגדה להידחות.
ובשולי הדברים – טענות המערערת באשר לגובה ההוצאות בהן חוייבה – אשר לכך, טוענת המערערת כי ההוצאות אשר נפסקו לחובתה אינן סבירות וזאת, בין היתר בהשוואה להוצאות אשר נפסקו על ידי המפקחת בתיק אחר אשר נדון לפניה (תיק 5/849/2020) במסגרתו - לטענת המערערת - חייבה המפקחת בהוצאות בסך 15,000 ש"ח. טענותיה אלו של המערערת אין בידי לקבל ראשית לאור ההלכה הפסוקה ובהתאם לה לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בפסיקת ההוצאות על ידי הערכאה המבררת.
לכך יש להוסיף כי – בניגוד לטענת המערערת בתיק 5/849/2020 (אשר ערעור בהקשר אליו נדון לפני מותב זה) היו שתי נתבעות וכל אחת מהן חויבה בסך של 15,000 ש"ח, קרי פסיקת ההוצאות לטובת התובעים עמדה על סך כולל של 30,000 ש"ח. לאור זאת, נדחות גם טענותיה של המערערת בנוגע לפסיקת ההוצאות לחובתה.
סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט – הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7804/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר המערערים: 1. רעות גל 2. שלמה פישמן נ ג ד המשיבים: 1. אבישי קידר 2. משה ולדמן 3. צבי ולדמן 4. שלמה אורפלי 5. אסתר אורפלי 6. יורשי המנוח צדוק שאישה ז"ל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' יקואל) מיום 08.08.2021 בת"א 012152-05-18 תאריך הישיבה: כ"ו בניסן התשפ"ג (17.04.2023) י"ב בשבט התשפ"ד (22.01.2024) בשם המערערים: עו"ד יצחק מירון בשם המשיבים: עו"ד שי מורדוב; עו"ד יגאל מזרחי ][]פסק-דין
לפי שומת קינן, בקומת הקרקע ניתן לבנות 41.40 מ"ר (על חשבון שטח המחסנים שלכאורה ניבנו ללא היתר והוערכו בשווי "0"), ואילו בקומות העליונות (קומת הגג וקומה נוספת שתיבנה) ניתן לבנות עוד 239 מ"ר. בהסתמך על שומת קינן נקבעה חלוקת התשלומים בין הצדדים בעבור רכישת הבניין כלהלן: מתוך הסכום של 4,500,000 ₪ שנקבע כתשלום בעבור הבניין כולו, המערערים שילמו יחד סך של 699,514 ₪ עבור הדירה שבקומה הראשונה וסך של 2,136,459 ₪ בגין זכויות בנייה בגג; ואילו המשיבים שילמו יחד סך של 1,436,369 ₪ עבור ארבע החנויות שבקומת הקרקע והדירה שבקומה הראשונה וסך של 227,656 ₪ (שנחלק בין המשיבים 5-1 בלבד) בעבור זכויות בקומת הקרקע (ועל כך להלן).
לנוכח דחיית התביעה שכנגד, בית המשפט לא נעתר לבקשת המערערים לפיצול סעדים לנוכח כוונתם לתבוע בגין נזקים שטרם נתגבשו ונגרמים להם עקב עיכוב הבנייה, אך צוין כי אין בכך כדי לגרוע מזכותם של מי מהצדדים לפתוח בהליכים בגין עילות שטרם התגבשו ככל שההידברות ביניהם לא תצלח.
זכויותיהם הקנייניות של המשיבים, ככל שישנן, תלויות וכפופות להסכמתם זו, וממילא בהתאם להוראות ההסכם אין המשיבים יכולים לסכל את מימוש הבנייה בשל גריעה כזו או אחרת משטח המחסנים.
...
בהינתן המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, איני נעתר לסעד הנוסף שביקשו המערערים בדבר מתן היתר לפיצול סעדים, וערעורם בנקודה זו נדחה.
סוף דבר, שמכל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור כמפורט בפסקה 15.
אף אני סבורה כי כוונת הצדדים בעת חתימת החוזה הייתה לשתף פעולה על מנת לנצל את מלוא זכויות הבנייה לטובת כלל המעורבים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו