מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור וערעור שכנגד על פיצויים בתאונת דרכים קטלנית

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנגד, סגירת דלתות בית המשפט בפני המבקש הן "הרות אסון עבורו". לפי הטענה, המבקש נפגע אנושות בתאונת דרכים קטלנית ונותר נכה (100%) ללא אפשרות שקום, שעה שרכב על אופנוע של חברו, בעוד שהוא וחברו סבורים כי ביטוח המשיבה תקף גם על נסיעת המבקש או כל נהג אחר.
כמו כן, לנוכח הפגיעות הקשות שנגרמו למבקש, הנכות בשיעור מלא, ואופיו הסוצאלי של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, יש לבחון את טענותיו לעומק ולא לאפשר דחייה על הסף אך בשל טענת המשיבה כי מדובר בפוליסת נהג נקוב, טענה שהוכחשה ע"י המבקש.
כלל זה מושתת על עיקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין שבו זכה; האנטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחזוק היציבות, היעילות והודאות המשפטית; וכן, השאיפה להמנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בעירעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור (בש"א 2487/14 ביבי נ' ליפר, ניתן ביום 14/5/2011).
...
בכל הקשור לתביעה כנגד "הפול" נקבע בהחלטה כדלקמן: "9. בנסיבות העניין אני סבורה, כי כתב-התביעה אינו מגלה כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 1 [המשיבה בהליך זה - י'ב']. אין חולק בין הצדדים, כי התובע הוא שרכב על האופנוע בעת התאונה ומעיון בתעודת ביטוח חובה כמו גם בהצעת הביטוח החתומה על-ידי צד ג' 1 הבעלים הרשום של האופנוע, עולה כי זה האחרון ביקש לערוך ביטוח חובה המכסה אך את נהיגתו באופנוע. בהתאם לכך, הוציאה הנתבעת 1 פוליסת ביטוח מסוג 'נהג אחד נקוב בשם' ובתעודת ביטוח החובה נרשמה הערה מפורשת בדבר הגבלת הכיסוי הביטוחי, המודגשת באותיות קידוש לבנה, ולפיה הרשאים לנהוג ברכב: '... עלימה יוסף רחמים בלבד [ההדגשה במקור], הוא צד ג' 1... מכאן ובהינתן, כי נהיגת התובע באופנוע אינה מכוסה בפוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת 1, ממילא שדין התביעה כנגדה להידחות." לטענת המבקש, הגשת הערעור באיחור נובעת מטעות בתום לב של המזכירה במשרד באת-כוחו וסיכויי הערעור טובים משום שבית המשפט קמא דחה את תביעתו על הסף.
אך לאחרונה קבע בית המשפט העליון (פה אחד, מפי כב' הש' הנדל) בע"א 6296/19 פלוני נ' פרופ' היס מיום 31/5/20 כי "נסכם בכלל הידוע, לפיו דחיית תביעה על הסף מטעם של כישלון העילה הינה חריג. המסקנה לפיה ניתן לדחות מלכתחילה תביעה כזו שהוגשה, יש בה - שלא במכוון - מניעת יומו של התובע בבית המשפט.". הדברים נאמרו בפסק הדין שניתן בערעור על פסק דין שבו נדחתה תביעת המערער על הסף, מכוח העמדה שהסכם הוויתור שנחתם במסגרת הסכם פשרה בהליך קודם בין הצדדים מכסה גם את עילת התביעה הנוכחית.
מבלי שיש בכך, כמובן, משום קביעה כשלהי בערעור שבכותרת לגופו או כדי לכבול את שיקול הדעת של ערכאת הערעור לגופו של עניין, סבורני כי הדברים יפים לכאן בכל הקשור למשקל שיש ליתן לזכות הגישה לערכאות כשבסילוק על הסף עסקינן, במסגרת בחינת הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4574/11 וערעור שכנגד לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם המערערים והמשיבים שכנגד: 1. עזבון ויורשי המנוח נזאל אג'וד 2. נזאל תמאם 3. פלוני (קטין) 4. פלונית (קטינה) 5. נזאל דאהר 6. נזאל סלאח 7. נזאל גומאנה 8. נזאל חלווה נ ג ד המשיבה והמערערת שכנגד: הפניקס חברה לביטוח בע"מ ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בת"א 954/06 שניתן ביום 15.05.2011 על ידי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: כ"א באייר התשע"ג (1.5.2013) בשם המערערים והמשיבים שכנגד: עו"ד עלי שקיב בשם המשיבה והמערערת שכנגד: עו"ד משה עבדי ][]פסק-דין
המערערים, שהם אלמנתו וילדיו של המנוח, טענו כי מות המנוח נגרם בתאונת דרכים, ולכן הם זכאים לפצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).
השופטת וילנר התייחסה לשאלת נטלי ההוכחה, בקובעה כי בשלב הראשון על התובעים להוכיח ברמה הנדרשת במשפט האזרחי את עצם קרות התאונה והתרחשותה תוך שימוש ברכב מנועי, ובשלב השני, להוכיח את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק, כאשר ראוי להקל עם התובעים את הנטל בשלב זה. יפים לעניינו הדברים שנאמרו שם לגבי השלב הראשון (הדגשה הוספה – י"ע): "על התובעים להראות כי נימצאו מימצאים אופיינים בזירת התאונה, המעידים, כאפשרות סבירה, כי השימוש שנעשה ברכב תרם באופן רלבאנטי, ממשי לקרות הנזק (ראה דבריו של כב' השופט אור בדנ"א 4015/99 רותם נ. מזאוי פ"ד נ"ז(3) 145 (2002), כמו; חבלות על גופו של הנהג שיכלו להביא לנזק או לתוצאה הקטלנית; סימני בלימה בזירה; מכשולים בתוואי הנהיגה, ועוד". הדברים מקובלים עלי, וכאמור, משלא נימצאו בזירה ממצאים אופייניים המעידים על קשר סיבתי בין השמוש ברכב לבין פטירת המנוח, ניתן לקבוע כי המערערים לא עמדו בנטל הראשוני.
...
משכך, ולאור האמור לעיל, אני סבור כי היה מקום להפחית הפיצוי בראש נזק זה לסך של 250,000-200,000 ₪, כך שהסכום שהיה מגיע למערערים אילו נתקבלה התביעה, היה ממילא נבלע או כמעט נבלע בסכום הניכויים (השוו ע"א 3045/07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' רות מאיר בפסקה 7 (7.9.2010) (להלן: עניין מאיר), שם הופחת סכום הפיצוי בגין אבדן שירותי אב מסכום של 400,000 ₪ ל-200,000 ₪, למרות שנקבע כי הבעל-האב תרם תרומה ממשית בעזרה בבית).
אשר על כן, דין הערעור להידחות.
עם זאת, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, מצאנו להורות על ביטול סכום ההוצאות בסך 25,000 ₪ שנפסקו לחובת המערערים בבית משפט קמא, ולא לחייב את המערערים בהוצאות המשיבה בערכאה זו. השופט י' דנציגר: אני מסכים.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני כבוד השופטת גילת שלו 24 אוקטובר 2022 עפ"ת 22742-05-22 גויטע נ' מדינת ישראל עפ"ת 23110-05-22 מדינת ישראל נ' גויטע המערער והמשיב שכנגד: רן גויטע – ע"י ב"כ עו"ד אלמוג אזולאי (להלן- המערער) המשיבה והמערערת שכנגד: מדינת ישראל – ע"י פרקליטות מחוז דרום פלילי (להלן- המשיבה) מהות העירעור: ערעור וערעור שכנגד על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע (כב' השופט הבכיר ד' לנדסמן), בת"ד 4211-07-17, מיום 15.6.21 ומיום 30.3.22. פסק דין
כעולה מהכרעת הדין ומעובדות כתב האישום, ביום 6.1.17 בסמוך לשעה 16:30, נהג המערער ברכב בכביש 232 מכיוון חבל הבשור לכיוון כללי צומת מגן, בקלות ראש וברשלנות, בכך שהחל לפנות שמאלה לכיוון תחנת דלק פז, מבלי לתת תשומת לב מספקת לדרך ומבלי לתת זכות קדימה לאופנוע שנסע בנתיב הנגדי ממולו; וגרם לתאונת דרכים בכך שהתנגש עם חזית צד שמאל של רכבו בדופן השמאלי של האופנוע.
לאחר הרשעתו בעבירות האמורות, דן בית המשפט קמא את המערער לפסילה בפועל למשך 24 חודשים, אשר סווגה כך שלא תחול על רשיון בדרגה A2; 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה; 4 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים; של"צ בהקף של 400 שעות; ופצוי לנפגע בסך 10,000 ₪.
ראוי לזכור כי בסיום הטיפול בזירת התאונה בעניינינו, נסע הבוחן לבית החולים סורוקה על מנת לברר את מצבו של הנפגע, ועידכן במתרחש את הרמת"ד (ת/21); כך שסביר יותר כי משהבוחן ממילא הגיע לבית החולים סורוקה בנוגע לתאונה שבעניינינו, הוא התבקש לעשות מספר פעולות "טכניות" בנוגע לתאונת דרכים קטלנית שבחקירתה לא הישתתף, מאשר לקבל את טענת ההגנה שהבוחן מיהר לבית החולים סורוקה כדי לטפל בתאונה הקטלנית.
...
נוכח כל האמור, ובשים לב אף לקביעות בעניינו של יעקובסון, שם דובר כאמור במי שהודה, לקח אחריות והביע חרטה מלאה על מעשיו; מצאתי כי יש להחמיר בעונש שהוטל על המערער.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ערעורו של המערער על שני חלקיו, ומקבלת את ערעורה של המדינה לעניין העונש, והכל בהתחשב בכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.
נוכח האמור, אני מורה כדלקמן: המערער ירצה עונש מאסר בפועל בן 4 חודשים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעה למתן צו הצהרתי אשר יורה על בטול או שינוי הסכם פשרה מיום 20.5.01 שעניינו פיצויים ששולמו לעיזבון עקב תאונת דרכים קטלנית.
בסופו של דבר, לאחר מספר מכתבים, הצעות והצעות נגדיות, הסכימו הצדדים על פיצוי העזבון בסכום של 52,500 ₪.
לטעמי מדובר במקרים דומים רבים, כאשר בכל מקרה יהא צורך לבחון את שאלת ידיעתה בפועל או בכח של אותה חברת ביטוח על הגשת העירעור, כאשר מדובר לא רק על תביעות עזבון אלא גם על פיצוי לניזוק החי בגין השנים האבודות וכאשר מדובר באפליה אפשרית של ניזוקים.
...
דין הטענה להידחות.
גם דין טענה זו להידחות.
לאור המפורט לעיל ועם הצער שבכך, כאמור, אני דוחה את התביעה.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עפ"ת 7192-09-23 מדינת ישראל נ' כהן עפ"ת 7767-09-23 כהן נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 220020/2018 לפני כבוד השופטת מרשק מרום, אב"ד כבוד השופט העמית צלקובניק כבוד השופט קרשן המערערת המערער בעירעור שכנגד מדינת ישראל – באמצעות פמ"מ וע"י עו"ד אופיר פחימה אייל כהן ת"ז 036265577 – ע"י עו"ד דוד קולקר המשיב המשיבה בעירעור שכנגד אייל כהן מדינת ישראל פסק דין
ההליך בבית המשפט קמא בית המשפט קמא הרשיע את המשיב, בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (להלן: פקודת התעבורה) ובנהיגה בקלות ראש ורשלנות שגרמה לתאונת דרכים בה ניחבל אדם חבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.
לאור תוצאות התאונה ורמת הענישה הנוהגת עתרה המערערת למיתחם עונש הולם שבין 13 ל-24 חודשי מאסר בפועל, לצד פסילה משמעותית, מאסר על-תנאי, פסילה על-תנאי, פיצוי וקנס.
עמדתה הייתה כי במכלול הנסיבות לא היה בכך שלא הוצבו תמרורי אזהרה גם בצד שמאל של הדרך (שהלוא תמרורים הוצבו כנדרש בצד ימין), כדי למעט מאחריותו המרכזית של המשיב לתאונה הקטלנית.
...
אחרי שאמרנו את שאמרנו, בהינתן תוצאותיה הקשות של התאונה (מות המנוחה ופציעתם של חמישה אחרים, חלק מהם פציעות קשות), כמו גם ברמת הענישה הנוהגת בתחום זה של עבירות, סבורני כי שגה בית המשפט קמא בהעמידו את רצפת מתחם העונש ההולם על 6 חודשי מאסר בלבד.
בנסיבות העניין סבורני כי העונש שראוי היה להשית על המשיב לא יכול היה לִפְחות מן העונש הראוי לו עתרה המערערת, קרי: 14 חודשי מאסר בפועל.
יורם צלקובניק, שופט עמית סוף דבר: ערעור המדינה מתקבל, כך שחלף 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, יישא המשיב עונש מאסר בן 12 חודשים מאחורי סורג ובריח.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו