כעולה מפס"ד, בעירעור על קביעה זו, על הועדה לנמק אלו גורמים נוספים הם שמצדיקים אם בכלל הפחתה, גורמים נוספים שמעם עבר רפואי או ארוע כלשהוא לאחר התאונה הנדונה – גורמים שכאלו לא קיימים ולצורך הפחתה אין די בקביעה כללית באשר לסיבתיות המובילה למחלת הסכיזופרניה, שכן זו נקבעה כבר על ידי בית הדין ואינה בסמכות הועדה בשלב זה. פס" מיום 22.08.2021 קובע כי על הועדה ככל שהיא רוצה להפחית משעור הנכות לנמק מה הם אותם גורמים נוספים והשפעתם, אם בכלל.
טענות המערער
בהחלטת הועדה נפלו מספר שגיאות משפטיות המצדיקות, כי בית הדין יקבע פוזיטיבית כי משמע העובדה שלאורך 7 שנים הועדה לא הצליחה לאתר "גורמים נוספים" לנכות המערער היא, כי לא קיימים גורמים כאמור ומשכך אין לנכות מאומה מהנכות הרפואית שנקבעה למערער, כפי שפעל בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 70629-03-22 משה רצבי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.8.22 (להלן: "עניין רצבי").
בית הדין הארצי לעבודה היתייחס בעיניין רצבי לנפסק בעיניין סומך בזו הלשון (סעיף 22):
"סוגיית ההתחשבות בגורמי סיכון בעת קביעת דרגת נכות מעבודה נדונה בהרחבה בעיניין סומך, והובהרו ההבדלים בין קביעת קשר סיבתי חלקי לבין ניכוי מצב קודם (כן ראו לעניין זה בין היתר את עב"ל (ארצי) 19817-08-11 יונס סועאד - המוסד לביטוח לאומי (27.3.12); עב"ל (ארצי) 54167-08-15 בנימין לוי - המוסד לביטוח לאומי (10.2.19)). בית הדין, מפי חברי סגן הנשיאה אילן איטח, הבהיר "מהן בדרך כלל השאלות אותן על הועדה לבחון שעה שעומד בפניה מבוטח שהוכר כמי שניפגע בעבודה בעילת המקרוטראומה או מחלת מיקצוע", כאשר תחילה על הועדה לקבוע את שיעור הנכות הרפואית הנוכחית בגין הליקוי שהוכר; לאחר מכן לבצע ניכוי בגין "מצב קודם" ככל שהיה קיים כזה, בהתאם להלכות המתירות לעשות כן (דב"ע (ארצי) נג/01-46 יצחק מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (1993) על סמך נתונים מוכחים; ולגבי שיעור הנכות שנותר לאחר הפחתה זו, "יש לבחון האם תנאי העבודה פעלו כגורם יחיד ליצירתה או שמא היו גורמי סיכון נוספים שעל יסוד נתונים מוכחים והידע הרפואי ניתן להגיע למסקנה כי היתממשו בפועל". ככל שפעלו גורמי סיכון נוספים, אך אילמלא תנאי העבודה גורמי הסיכון לא היו מתממשים לכדי נכות - יש לשייך את כל הנכות לפגיעה בעבודה.
עוד שוכנענו כי אין צורך בידע רפואי או שיקול דעת רפואי לצורך תיקון הטעות, שכן בשלב הנוכחי מדובר בסוגיה משפטית בעיקרה - באילו נסיבות ועל סמך אילו נתונים רשאית ועדה רפואית להחליט כי הקשר הסיבתי בין פגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה לבין הנזק הוא קשר סיבתי חלקי, כך שיש לייחס רק חלק מאחוזי נכותו של המבוטח לפגיעה בעבודה.
...
"
בנסיבות אלה ועת מלשון פסק הדין על פניו למדים, כי המשיב הוכר כנפגע עבודה בגין תנאי עבודתו שכללו שעות עבודה מרובות, תוך כדי חשיפה לחומרים רעילים וכי ייתכן, כי מחלת המשיב הושפעה מגורמים נוספים – מקובלת עלי טענת המערער (המוסד לביטוח לאומי), כי יש מקום להשבת עניינו של המשיב לוועדה, על מנת שתעיין בפסק הדין בתיק ההכרה ותדון בהשפעת הגורמים הנוספים, אם בכלל, על הליקוי שהוכר.
טענות המשיב
דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ונימקה החלטתה באופן ברור.
עוד שוכנענו כי אין צורך בידע רפואי או שיקול דעת רפואי לצורך תיקון הטעות, שכן בשלב הנוכחי מדובר בסוגיה משפטית בעיקרה - באילו נסיבות ועל סמך אילו נתונים רשאית ועדה רפואית להחליט כי הקשר הסיבתי בין פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה לבין הנזק הוא קשר סיבתי חלקי, כך שיש לייחס רק חלק מאחוזי נכותו של המבוטח לפגיעה בעבודה.
סוף דבר
על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל.
לאור התמשכות ההליכים בעניינו של המערער אני מורה למשיב לכנס את הועדה באופן שהחלטתה הסופית והמנומקת (ולא רק מועד התכנסותה) תתקבל לא יאוחר מיום 28.2.23, ותישלח ישירות לב"כ המערער.
