זהו ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26.8.20 (להלן: "הועדה") אשר קבעה למשיב נכות יציבה משוקללת בשיעור 15%, החל מיום 20.2.99 (להלן: "ההחלטה").
הועדה שמעה את תלונות המשיב ורשמה אותן כדלקמן:
"כאבים בברך ימין, גם במנוחה וגם במאמץ, הרבה פעמים אני מרגיש שהברך לא יציבה במיוחד כשאני עושה תנועות או רץ."
עוד הקשיבה הועדה לדברי בא כח המשיב ורשמה אותם בזו הלשון:
"מבקש להפנות את הועדה לבדיקת MRI מפברואר 2020, עבודתו כמאמן כדורגל דורשת ממנו להציג בפני השחקנים, הפגיעה הלכה והחמירה עם השנים מאז התאונה, ובשנה שקדמה לבדיקת MRI זה הפך להיות נכות של ממש, מאוד הגביל את מרשי, ולכן פנינו אליכם במידה ויש נכות, נבקש להפעיל תקנה 15. מפנה לנימוקים בכתב שנשלחו."
במקום המיועד לרישום היתייחסות הועדה למימצאי הבדיקות והצילומים, רשמה הועדה כדלקמן (סעיף 6 לפרוטוקול):
"MRI ברך ימין מיום 21.02.2020: שינויים נווניים קלים במדור פנימי ומינימליים במדור החצוני, שינוניים ניוונייים קלים עד בינוניים במדור בין עצם הפיקה לעצם הירך, עצם הפיקה נמוכה, שינויים פיברוטיים קלים בשומן אופה. לאחר ארטוסקופיה, נוזל בכמות מינימאלית במפרק הברך, חשד לגוף גרמי חופשי, ציסטה בייקר, נוזל מוגבר באיזור של בורסה, גיד SM, סימני דלקת כרונית ואחיזת גיד שריר 4 ראשי."
הועדה ערכה למשיב בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בזו הלשון:
"כוח גס ותחושה שמורה בגפיים תחתונים, צבע עור וחום תקין, הקף שוקיים שווה בנקודות זהות, הקף ירכיים מינוס 1 ס"מ מימין, ברך ימין ללא סימני תפליט או נעילה, יציבה, יציבה תחת משקל הגוף, הפעלת ברך יישור מלא, כיפוף 120 מ'."
בפרק האבחנות רשמה הועדה (סעיף 9 לפרוטוקול):
"מ/א חבלה סיבובית ברך ימין מ/א ארטרוסקופיה ברל ימין על רקע מורכב מיניסקלי."
בסיכום החלטתה קבעה הועדה כדלקמן:
"לנוכח תוצאות הבדיקה הגופנית, עיון בתיקו הרפואי, הועדה קובעת נכות בשיעור 10% לפי סעיף 48(2)(ז)(IV)."
עוד החליטה הועדה להפעיל את תקנה 15 במחצית בנימוק:
"עקב הפסקת עבודתו כמאמן קבוצת כדורגל בעקבות התאונה וכאבי ברך שנגרמו כתוצאה ממנה."
על החלטת הועדה הוגש העירעור שלפני.
...
מוסכם עלינו לקבל את המלצת בית הדין לפיה פסק הדין מיום 18.2.21 יבוטל ואנו מקבלים את הנוסח הבא:
עניינו של המשיב יוחזר לוועדה הרפואית לעררים שתתכנס באותו הרכב 26.8.20, תזמן את המשיב גם באמצעות בא כוחו ותפעל כדלקמן:
הוועדה תתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין ממצאיה וממצאי בדיקות ההדמיה והחומר הרפואי אשר עמדו בפניה בישיבתה מיום 26.8.20 ובין הפגיעה שהוכרה שבר בפיקה בברך ימין מיום 30.1.1999 כאשר על הוועדה לקבוע באופן מנומק האם מצבו של המשיב תואם פריט ליקוי 48(2)(ז)(IV).
הלכה פסוקה היא, כי לא די בהוכחת נזק ללא 'מגבלה תפקודית' לצורך יישום פריט ליקוי 48(2)(ז) וכך קבע בית הדין הארצי לעבודה (בר"ע (ארצי) 6980-11-18 מחמוד עלי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.11.18):
"9. המבקש טוען עוד כי די להוכיח נזק ללא מגבלה תפקודית על מנת לצורך סעיף 48(2)(ז). אין בידי לקבל טענה זו. כבר נפסק כי ברירת המחדל להכרה בליקוי לצורך קביעת שיעורי הנכות על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] היא קיומה של הגבלה תפקודית, וכי במקרה שבו לא נדרשת מגבלה תפקודית הדבר נאמר במפורש בחוק:
סוף דבר:
אשר על כן הערעור מתקבל, כך שעניינו של המשיב יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, שתתכנס באותו הרכב, תזמן את המשיב גם באמצעות בא כוחו ותפעל כדלקמן:
הוועדה תתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין ממצאיה וממצאי בדיקות ההדמיה והחומר הרפואי אשר עמדו בפניה בישיבתה מיום 26.8.20 ובין הפגיעה שהוכרה שבר בפיקה בברך ימין מיום 30.1.1999 כאשר על הוועדה לקבוע באופן מנומק האם מצבו של המשיב תואם פריט ליקוי 48(2)(ז)(IV).
