· רע"פ 5244/17 תורג'מן נ' מדינת ישראל (12.9.17), המבקש הורשע בעבירה של נהיגה בזמן שלושה עונשי פסילה שהוטלו בשלושה גזרי דין שונים), ואף נפסל לצמיתות ע"י משרד הרשוי, כשרישיון הנהיגה שלו פקע תקופה עולה על 20 שנה; בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, ובמקום העונש שגזר עליו בית המשפט השלום (7 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת שני מאסרים מותנים של 7 חודשים ו-3 חודשים באופן חופף לצד פסילה בת 4 שנים), גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל, והפעיל את שני המאסרים המותנים במצטבר, כך שבסך הכל הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל; בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור.
היתקבל ערעור המדינה על קולת העונש ונוכח חומרת הנסיבות הקונקרטיות של אותו מקרה ומידת הפגיעה בערכים המוגנים, נקבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-20 חודשי מאסר בפועל.
· עברו הפלילי, כולל את ההרשעות הבאות:
· ביום 19.05.2020 הורשע בשני אישומים בעבירות מיום 09.03.17 של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וכן לצריכה עצמית וקבלת נכסים שהושגו בפשע ונגזר דינו לענישה שיקומית בדמות מאסר מותנה, צו של"צ וצו מבחן.
...
"
ומאידך, ראו רע"פ 189/15 עומר כהן נ' מדינת ישראל (21.01.15):
"האינטרס השיקומי הוא רב ערך, ותורם רבות לנאשם, כמו גם לחברה בכללותה, ועם זאת, מדובר בשיקול אחד מתוך מכלול שיקולי הענישה. כפי שנאמר בעניין יוסף (רע"פ 7996/12 יוסף נ' מדינת ישראל (23.01.13)): "מחד גיסא, האינטרס השיקומי בעל ערך חשוב בגזירת העונש. מאידך גיסא, עונשו של אדם חייב לשמש תגובה הולמת למעשים בהם הואשם והורשע [...] בהקשר זה, אף אם תסקיר שירות המבחן המליץ שלא להטיל על המבקש עונש מאסר בפועל, מתוך דגש על האינטרס השיקומי, אין לשכוח כי הוא מהווה אך חלק אחד ממארג השיקולים העומדים לנגד עיניו של בית המשפט בקבעו את הענישה הפלילית הראויה".
הארכת מאסר מותנה
על פי מצוות סעיף 56(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, הארכת תקופת מאסר מותנה אפשרית "מטעמים שיירשמו... אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".
ברע"פ 7391/08 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (10/7/08) נקבע:
"שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בהארכת עונש מאסר מותנה מתמקד במצבים שבהם מוצדק לתת לנאשם הזדמנות נוספת לחזור לדרך הישר, כאשר הוא מראה סימנים המניחים יסוד לציפייה כי כך יהיה..."
עונשו של הנאשם
במכלול הנסיבות שהוצגו בפני, שוכנעתי כי בעניינו של הנאשם יש ליתן עדיפות לפן השיקומי באופן שמצדיק להימנע מהטלת מאסר בפועל ומצדיק להורות על הארכת המאסר המותנה.
אני סבורה כי הנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי בתחום הפלילי – אך לא כך בתחום התעבורה.
עונשו של הנאשם
סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
הארכת מאסר על תנאי
מורה על הארכת מאסר בן 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ביום 06.06.2022 על ידי בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז בתיק פ"ל 7864-10-2021 בשנתיים נוספות מתום תקופת התנאי המקורי.