מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור המדינה על קולת העונש בגזר דין בעבירות סמים

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

השופטת רונית בש: לפנינו ערעור המדינה על קולת העונש בגזר הדין שניתן ביום 31/10/22 ב-ת.פ. 48668-10-20 ע"י סגנית הנשיאה, כב' השופטת פנינה ארגמן בבית משפט השלום בחדרה (להלן: בית משפט קמא), ולפיו הושתו על המשיב העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים לריצוי בעבודות שרות על-פי חוות דעת הממונה על עבודות שרות; מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה בנגוד לסעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וכן עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 ויורשע במי מהן; קנס בסך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תחתיו; צו מבחן למשך שנה; פסילת המשיב מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה על תנאי, למשך 4 חודשים וזאת לתקופה של שנתיים ממועד מתן גזר הדין (להלן: גזר הדין).
...
בסיכומו של דבר, מבקשת המערערת לקבל את ערעורה ולהשית על המשיב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח במסגרת המתחם לו עתרה המדינה בבית משפט קמא (מתחם הנע בין 14 ל- 36 חודשי מאסר בפועל).
נוכח כל האמור לעיל, ובהינתן חומרת נסיבות עבירת הנשק, הרי שהיה מקום להשית על המשיב עונש של מאסר בפועל של ממש למען יראו וייראו ולבטח שלא היה מקום לחרוג במקרה זה לקולה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.
בסיכומו של דבר, אציע לחבריי להרכב לקבל את הערעור ולהשית על המשיב חלף עונש המאסר בפועל בעבודות שרות, עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, וכי יתר רכיבי הענישה, למעט צו המבחן, יישארו על כנם.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא; לפניי ערעור המדינה על קולת העונש בגזר דינו של בית משפט לתעבורה בחדרה (כב' השופט אלכס אחטר), בתיק פ"ל 6889-10-21, מיום 31.1.23.
גזר הדין בית משפט קמא עמד על חומרת העבירות שבוצעו והערכים המוגנים שנפגעו; על העובדה שהמשיב נהג תחת השפעת סמים או משכרים, בקלות ראש, עצר את רכבו על גבי המדרכה וגרם לתאונה בה נפגעו שתי הולכות הרגל.
טענות הצדדים לגישת המערערת, שגה בית משפט קמא עת לא ייחס את החומרה הראויה לעבירות בהן הורשע המשיב והסתפק בהטלת העונשים שהוטלו; בכך שלא נתן ביטוי הולם בענישה לקביעתו בגזר הדין כי המשיב נהג כשהוא תחת השפעת סם מסוכן וכי רשלנותו הנה ברמה גבוהה.
...
דיון והכרעה; לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית משפט קמא ובכל החומר הרלוונטי ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות ולהלן נימוקי.
לאור האמור לעיל, במקרה דנן בו עסקינן, בנהיגה תחת השפעת סמים, ברף רשלנות גבוהה ובחבלות הקשות שנגרמו לנפגעות, כן בשים לב למדיניות הענישה אני סבור כי העונש שהוטל על המשיב אינו חורג כל עיקר ממדיניות הענישה המקובלת והראויה במקרים דומים והעיקר בוודאי שאינו סוטה ממנה במידה ניכרת, שמצדיקה התערבות בית המשפט בערכאת הערעור – רע"פ 6579/12 אוחיון נגד מדינת ישראל (9.9.12); כן ראו עניין קנטור.
בית משפט קמא לקח בחשבון, כשיקולים לחומרה, את הפגיעות החמורות שנגרמו לנפגעות התאונה, ורמת רשלנותו של המשיב ברף הגבוהה ומנגד כשיקולים לקולא התחשב בהודאתו של המשיב, לקיחת אחריות והבעת חרטה וצער ובסופו של יום הטיל על המשיב מאסר בפועל של 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, שהינו ברף האמצעי של מתחם הענישה שקבע ואשר תואם את מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים ולצד זאת הטיל על המשיב פסילה בפועל של 48 חודשים, זאת לצד ענישה נלוות של קנס ופיצוי לנפגעות, כך שבית משפט קמא ערך איזון ראוי בין השיקולים הנוגדים והעונשים שהטיל על המשיב משקפים איזון ראוי זה. נוכח כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2024 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

· רע"פ 5244/17 תורג'מן נ' מדינת ישראל (12.9.17), המבקש הורשע בעבירה של נהיגה בזמן שלושה עונשי פסילה שהוטלו בשלושה גזרי דין שונים), ואף נפסל לצמיתות ע"י משרד הרשוי, כשרישיון הנהיגה שלו פקע תקופה עולה על 20 שנה; בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, ובמקום העונש שגזר עליו בית המשפט השלום (7 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת שני מאסרים מותנים של 7 חודשים ו-3 חודשים באופן חופף לצד פסילה בת 4 שנים), גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל, והפעיל את שני המאסרים המותנים במצטבר, כך שבסך הכל הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל; בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור.
היתקבל ערעור המדינה על קולת העונש ונוכח חומרת הנסיבות הקונקרטיות של אותו מקרה ומידת הפגיעה בערכים המוגנים, נקבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-20 חודשי מאסר בפועל.
· עברו הפלילי, כולל את ההרשעות הבאות: · ביום 19.05.2020 הורשע בשני אישומים בעבירות מיום 09.03.17 של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וכן לצריכה עצמית וקבלת נכסים שהושגו בפשע ונגזר דינו לענישה שיקומית בדמות מאסר מותנה, צו של"צ וצו מבחן.
...
" ומאידך, ראו רע"פ 189/15 עומר כהן נ' מדינת ישראל (21.01.15): "האינטרס השיקומי הוא רב ערך, ותורם רבות לנאשם, כמו גם לחברה בכללותה, ועם זאת, מדובר בשיקול אחד מתוך מכלול שיקולי הענישה. כפי שנאמר בעניין יוסף (רע"פ 7996/12 יוסף נ' מדינת ישראל (23.01.13)): "מחד גיסא, האינטרס השיקומי בעל ערך חשוב בגזירת העונש. מאידך גיסא, עונשו של אדם חייב לשמש תגובה הולמת למעשים בהם הואשם והורשע [...] בהקשר זה, אף אם תסקיר שירות המבחן המליץ שלא להטיל על המבקש עונש מאסר בפועל, מתוך דגש על האינטרס השיקומי, אין לשכוח כי הוא מהווה אך חלק אחד ממארג השיקולים העומדים לנגד עיניו של בית המשפט בקבעו את הענישה הפלילית הראויה". הארכת מאסר מותנה על פי מצוות סעיף 56(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, הארכת תקופת מאסר מותנה אפשרית "מטעמים שיירשמו... אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי". ברע"פ 7391/08 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (10/7/08) נקבע: "שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בהארכת עונש מאסר מותנה מתמקד במצבים שבהם מוצדק לתת לנאשם הזדמנות נוספת לחזור לדרך הישר, כאשר הוא מראה סימנים המניחים יסוד לציפייה כי כך יהיה..." עונשו של הנאשם במכלול הנסיבות שהוצגו בפני, שוכנעתי כי בעניינו של הנאשם יש ליתן עדיפות לפן השיקומי באופן שמצדיק להימנע מהטלת מאסר בפועל ומצדיק להורות על הארכת המאסר המותנה.
אני סבורה כי הנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי בתחום הפלילי – אך לא כך בתחום התעבורה.
עונשו של הנאשם סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: הארכת מאסר על תנאי מורה על הארכת מאסר בן 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ביום 06.06.2022 על ידי בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז בתיק פ"ל 7864-10-2021 בשנתיים נוספות מתום תקופת התנאי המקורי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

המבקש הורשע בהתאם להודאתו בייצור סמים מסוכנים, בכך שהקים במחסן בחצר הדירה בה התגורר עם משפחתו מעבדה לגידול סמים, בה גידל 60 שתילי קאנבוס במשקל כולל של 10 ק"ג. בית משפט השלום קבע מיתחם ענישה בין 24-6 חודשי מאסר, ודינו של המבקש נגזר בחריגה לקולה מהמתחם, ל- 150 שעות של"צ, צו מבחן ועונשים נלווים.
ערעור המדינה על קולת העונש היתקבל, ובית המשפט המחוזי העמיד את עונשו של המבקש על 10 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט המחוזי קבע כי העונש שהוטל על המערער הולם את נסיבות העבירה, אך בהיתחשב בתסקירים שהוגשו לערכאת העירעור, "המלמדים על כברת דרך משמעותית שיקומית אותה עבר המערער מאז גזר הדין", העמיד את עונשו על 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.
...
עם זאת, לנוכח טענתו של הנאשם, כי סבר שהקשר הטיפולי עם שירות המבחן הסתיים, החלטתי להיעתר לבקשתו.
סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל.
בהתחשב בכך שהנאשם ומשפחתו עקרו את מקום מגוריהם לצפון הארץ, אני מורה לממונה על עבודות שירות (מחוז צפון) להגיש חוות דעת מעודכנת, בה ייקבע מקום עבודה סמוך ככל הניתן לאזור מגוריו של הנאשם.
אני מורה על חילוט רכב מסוג "טויוטה קורולה" ל"ז 70-036-52, וכן על חילוט ערבון במזומן בסך 10,000 ₪ שהפקיד הנאשם לצורך שחרור קטנוע, וחילוט משקל אלקטרוני שנתפס.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בקריות ת"פ 64232-11-22 מדינת ישראל ואח' נ' בולייבסקי(עציר) לפני כבוד השופטת סימי פלג קימלוב בעיניין: המאשימה מדינת ישראל הנאשם אלכסנדר בולייבסקי (עציר) גזר דין
עפ"ג (מרכז לוד) 5501-09-17 סמאדה נ' מדינת ישראל (2018) – הנאשם הורשע ב-3 עבירות של סחר בסמים מסוג קוקאין, מכר לסוכן משטרתי, במשקלים של 10, 15 ו-23 בכל היזדמנות, נקבע מיתחם של 12 – 24 חודשים לכל ארוע, נגזרו עליו 35 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
בית משפט שלום הטיל עליו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה, קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, והכפיל את העונש כך שהושתו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל.
בעיניינם של האחרים בתיק צירוף 2 (במ/3) הרי שהנאשמים 2 ו – 3 הורשעו בשתי הזדמנויות למעורבות בעיסקאות הסמים אך כאמור בגזר הדין "נשלחו על ידי אדם נוסף (הנאשם כאן). כמו כן נאשם 2 גם גידל סמים. נקבע מיתחם ענישה שבין 8 חודשי אסר לבין 18 חודשי מאסר ומובן שעניינם שונה מאד מענייננו. כמו כן לא ניתן להיתעלם מהעובדה שנאשם 2 עבר הליך שקומי משמעותי.
...
בגין שני תיקי הצירוף לגביהם קבעתי כי מדובר באירוע אחד אני גוזרת 40 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש שהוטל על הנאשם בגין התיק המוביל .
אני מורה על חילוט הכספים שנתפסו בתיק זה כמפורט בכתב האישום המתוקן ביחס לתיק המוביל וזאת בהתאם לסעיף 36א ((א) אציין כי המאשימה למרות שהיה מתבקש לעשות כן לא ביקשה להכריז על הנאשם סוחר סמים בשום שלב מאז הכרעת הדין.
באשר לרכב שנתפס ואשר שימש לביצוע העבירות המתייחסות לתיק מוביל אני מורה על חילוט הרכב התפוס מסוג רנו כמפורט בתיק המוביל .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו