ערעור המדינה על גזר הדין בתיק נשיאת נשק שלא כדין ואי מילוי תפקיד

עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, כך נטען בעירעור המדינה, הוא נמוך באופן משמעותי בנסיבות תיק זה ובשים לב לנסיבות העבירות וחומרתן.

ב"כ המדינה הפניתה בנימוקי ערעורה לפסיקה רלוואנטית המצביעה על חומרת העבירה של החזקת נשק שלא כדין ועל מגמת הפסיקה להחמיר בענישה בעבירה זו כדי להביא למיגור התופעה המסוכנת של החזקת נשק ואף תחמושת שלא כדין.

לשאלת בית-המשפט, מדוע החזיק המשיב את הנשק כשהוא טעון במחסנית ובה 15 כדורים של 9 מ"מ, אם דרכו היא ליפתור את הכל בדרכי שלום, ענה המשיב: "הסברתי גם בחקירה שהוא היה ככה וניכנס אליי ככה. הנשק היה ככה. אני לא טענתי אותו. אין לי סיכסוך עם אף אחד. טעות. לא יודע מה להגיד, מה חשבתי... לא חשבתי לרגע שאני אסתבך". לאחר שנתנו דעתנו לכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה המשיב ועל-פיהן הורשע, חוות דעת הממונה על עבודות שירות, תסקיר שירות המבחן, הטיעונים לעונש בפני בית משפט קמא, גזר הדין של בית משפט קמא, ערעור המדינה על נימוקיו, טיעוניהם של ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים בפנינו ביום 27.5.21, לרבות דברי המשיב עצמו, והפסיקה הרלוואנטית שאליה הופנינו, מסקנתנו היא שערעור המדינה בדין יסודו וכי גזר-דינו של בית משפט קמא הקל עם המשיב במידה המחייבת את התערבותה של ערכאת העירעור.

העבירה של החזקת נשק שלא כדין היא עבירה מסוג פשע שהמחוקק קבע לצדה עונש של עד שבע שנות מאסר, לפי סעיף 144(א) של חוק העונשין: "הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על-פי דין להחזקתו דינו – מאסר שבע שנים, אולם אם היה הנשק, חלק, אביזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2) דינו – מאסר שלוש שנים". ראוי לציין, כי המשיב הורשע לפי סעיף 144(א) סיפא של חוק העונשין, גם בכך שהאקדח היה טעון במחסנית תואמת המכילה 15 כדורי תחמושת מסוג 9 מ"מ דבר המוסיף נופך של חומרה לעצם החזקת האקדח, ובנוסף גם הורשע בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 של חוק העונשין.

כפי שציינה חברתי הנשיאה ד' ביניש, המציאות השוררת בארץ המתבטאת בזמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש עמו פוטנציאל להסלמת האלימות העבריינית, מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה.

...

לשאלת בית-המשפט, מדוע החזיק המשיב את הנשק כשהוא טעון במחסנית ובה 15 כדורים של 9 מ"מ, אם דרכו היא לפתור את הכל בדרכי שלום, ענה המשיב: "הסברתי גם בחקירה שהוא היה ככה ונכנס אליי ככה. הנשק היה ככה. אני לא טענתי אותו. אין לי סכסוך עם אף אחד. טעות. לא יודע מה להגיד, מה חשבתי... לא חשבתי לרגע שאני אסתבך". לאחר שנתנו דעתנו לכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה המשיב ועל-פיהן הורשע, חוות דעת הממונה על עבודות שירות, תסקיר שירות המבחן, הטיעונים לעונש בפני בית משפט קמא, גזר הדין של בית משפט קמא, ערעור המדינה על נימוקיו, טיעוניהם של ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים בפנינו ביום 27.5.21, לרבות דברי המשיב עצמו, והפסיקה הרלוונטית שאליה הופנינו, מסקנתנו היא שערעור המדינה בדין יסודו וכי גזר-דינו של בית משפט קמא הקל עם המשיב במידה המחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור.

לכן, בהביאנו בחשבון את הנסיבות לקולא שפירטנו לעיל, ובכלל זה, בין היתר, גם את העובדה שעסקינן בהחזקת אקדח, וזאת בשונה מהחזקת תת מקלע מאולתר, ובשים לב לכך שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם כשמתקבל ערעור המדינה על קולת העונש, החלטנו לחרוג במעט לקולא ממתחם הענישה ואנו דנים את המשיב ל-8 (שמונה) חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: 1) אנו מקבלים את ערעור המדינה על קולת העונש, וחלף 6 חודשי המאסר לריצוי בעבודות שירות שהטיל בית משפט קמא על המשיב, אנו דנים את המשיב ל-8 (שמונה) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.10.20 עד 21.10.20.

כללי זהו ערעור המדינה על גזר – הדין, שניתן ביום 20.2.22, על ידי בית משפט השלום בחדרה, מפי השופט הנכבד אלכס אחטר, בתיק פלילי 64632-08-21.

הסניגור המלומד אבחן פסיקה שהוצגה על – ידי המערערת על רקע אופי העבירות שיוחסו לנאשמים באותם מקרים (נשיאת נשק ולא החזקתו; נשק מסוג רוס"ר M-16 ולא מקלע מאולתר); הוא אבחן את אותה פסיקה גם על רקע העבר הפלילי המכביד, אשר ליווה את אותם נאשמים ועל רקע היתנהלות ההליך (הרשעה לאחר כפירה ושמיעת ראיות ולא לאחר הודאה באשמה במסגרת הסדר טיעון כבעניינו של המשיב כאן).

בית המשפט עמד על כך שנפגעו הערכים החברתיים שעניינם שלום הציבור וביטחונו, ההגנה על חיי אדם ועל הסדר הצבורי (בהיתחשב בחשש שנשק המוחזק שלא כדין יביא לפגיעה בשלטון החוק ובנושאי שילטון החוק המבצעים תפקידם).

הוא הציג לעיון את גזר הדין שניתן במסגרת ת"פ 17413-05-20 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' דסוקה ואח' (ניתן ביום 12.7.2021), הקשור לפרשה הנ"ל. באותו מקרה, עתרה הפרקליטות לאימוץ המיתחם שנקבע בעיניין ג'מיל חליל הנ"ל והוטלו 10 חודשי מאסר בלבד.

אכן, האדם מן הישוב הבוחן את התוצאה הסופית, אשר עדיה הגיע בית המשפט הנכבד קמא עת גזר עונשו של המשיב כאן בגין החזקת שני כלי נשק אוטומאטיים שלא כחוק ובלי הסבר כלשהוא וכן בגין תקיפת שוטר במהלך מילוי תפקידו, מגיע מיד לכלל דיעה, כי האמור בעונש אשר איננו נותן מענה ראוי לצורכי ההלימה, ההרתעה והמניעה הניבטים בבירור מעובדות המקרה וממצב הבטחון והסדר הצבורי השורר במקומותינו בימים אלו ובשנים האחרונות.

] בהתאם לכך ולנוכח ריבוי מקרי הירי, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה כלפי ביצוע עבירות החזקת נשק שלא כדין, ועל אחת כמה וכמה שימוש בנשק חם ופציעתם של קורבנות שונים עקב כך. הצורך במדיניות ענישה מחמירה נחוץ במיוחד כאשר השמוש בנשק גורר פגיעה בגוף ובנפש, וכאשר מבצעי העבירות אינם מוסרים את כלי הנשק לידי רשויות החוק – ובכך מוסיפים לפגוע בבטחון הציבור וקיים חשש תמידי לשימוש עברייני חוזר בנשק זה, כמו גם להגעתו של נשק זה לגורמים עויינים ובכללם גורמי טירור.

...

איננו מקבלים בהקשר זה את טענת הסנגור, שלפיה יש להתייחס אל מעשה תקיפת השוטר (בנסיבות שבהן בוצע) כאל דבר של מה בכך, בבחינת זוטי דברים כמעט.

אנו סבורים, שמתחם העונש ההולם שאותו קבע בית – המשפט קמא הנכבד (12-36 חודשי מאסר בפועל) אינו יכול לתת מענה לצורכי ההלימה, המניעה וההרתעה שהם בעלי משמעות עצומה בכגון דא. אין הוא הולם את רוח התקופה ואת "מגמת ההחמרה" שעליה מדברים בפסיקה מזה שנים.

עם זאת, בשים לב לכך, שאין דינה של ערכאת מערעור למצות את הדין, מצאנו לנכון להטיל עליו 28 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו.

כתב האישום על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 21.11.19, בשעה 09:00 או בסמוך לכך ובהתאם לצוו שופט שניתן כדין, ערכו שוטרים, אשר מילאו אותה עת את תפקידם כדין, חפוש בבית המשיב בכפר טובא-זנגריה (להלן: "המקום") ובמהלך החיפוש נמצא המשיב כשהוא מחזיק ברשותו בתוך הבית בחדר הממ"ד ברובה דמוי רובה סער מסוג 16-M (אייר סופט) אשר מיועד לירות כדוריות פלסטיק בקוטר של 6 מ"מ והוסב לירי תחמושת חיה בקליבר 5.56 מ"מ ומכיל חלקים של כלי נשק תקני (מכלול וקנה).

יש לציין, כי במסגרת ההחלטה הנ"ל, נדחתה בר"ע על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום במסגרתו הושת עונש בן 12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים בעקבות הרשעה בעבירות של החזקת נשק שלא כדין והחזקת תחמושת לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.

אזכיר כי המחוקק ביטא את גישתו המחמירה לתופעה זו כאשר קבע עונשים מחמירים של 7 שנות מאסר על רכישה או החזקה של נשק בלא רשות על פי דין, 10 שנות מאסר על נשיאה או הובלה של נשק בלא רשות על פי דין, ו- 15 שנות מאסר על ייצור, יבוא או סחר בנשק בלא רשות על פי דין (סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז-1977); זאת אף בלא שנעשה בנשק שימוש לבצוע עבירה נוספת.

שם, הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון לאחר הליך גישור בעבירה של החזקת נשק ותחמושת, עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, בגין אחזקתו של נשק מסוג רובה דמוי 16M שעבר הסבה ורובה מסוג קרלו וכן, החזקת תיק ובו כדורי תחמושת.

זאת ועוד, במסגרת גזר הדין אשר ניתן על ידי כב' השופט ח. סבאג בת"פ (מחוזי; נצרת) 13736-09-19 מדינת ישראל נ' בזייג (24.06.20) אכן נקבע מיתחם עונש הנע בין 12 – 36 חודשי מאסר בגין ביצוע עבירה של החזקת נשק שלא כדין וכן החזקת אבזר לנשק לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין.

...

דברים אלה כוחם יפה ביתר שאת גם היום, במיוחד שעה שעבירות הנשק הלכו וטפחו במהלך התקופה מאז ניתן פסק הדין הנ"ל. בהינתן המקובץ לעיל, אציין, כי אינני תמים דעים עם רמת הענישה הקיימת באשר לחלק מפסקי הדין אשר ניסתה ב"כ המשיב להשליך את יהבה עליהם.

שירות המבחן התרשם מחוסר התאמה וממודעות טיפולית נמוכה ובא לכלל מסקנה, כי הסיכוי להיתרם מהשתתפות בהליך טיפולי הינו נמוך מאוד.

על רקע כל האמור לעיל, הייתי ממליץ לחברותיי לקבל את הערעור, לקבוע מתחם עונש הולם לעבירה בנסיבותיה כנע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים ולקבוע את עונשו של המשיב ברף התחתון של המתחם (זאת מבלי למצות את הדין וגם בשים לב למצבו הרפואי) כך שיוטל עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים.

ת"פ (מחוזי באר שבע) 14087-03-13 מדינת ישראל נ' נאסר אלטורי (5.11.13) – הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקת נשק, החזקת תחמושת והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לאחר שנתפסו ברכב כשבחזקתם אקדח חצי אוטומאטי, מחסנית וכדורים, ואף ניסו להשליכם בעת שהתקרבה אליהם מישטרה.

על גזר הדין הוגש ערעור מטעם המאשימה, אשר היתקבל בחלקו ועונשו של הנאשם הועמד על 16 חודשי מאסר (עפ"ג (מחוזי מרכז) 24956-04-19 מדינת ישראל נ' סילמי (2.7.19)).

עפ"ג (מחוזי חיפה) 40594-07-21 מדינת ישראל נ' מוחמד קעדאן (2.11.21) - ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום לפיו המשיב הצעיר נדון בין השאר ל-8 חודשי מאסר בפועל לנשיאה בדרך של עבודות שרות בגין החזקת נשק שלא כדין, לאחר שנתפס מחזיק בארון ביתו בנשק תת מקלע מאולתר בהיותו בן 19.5 שנים.

יצוין כי בדומה לעניינינו, העבירה בוצעה טרם תיקון עונש מינימום בחוק, ואולם גזר הדין ניתן לאחריו, ובית המשפט אף היתייחס לעניין זה באומרו: "התיקון ניכנס לתוקף לאחר מועד ביצוע העבירות בתיק שבפנינו אך רוחו שורה גם על המקרה שבפנינו". 16.

...

כאן, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה, בהתחשב בסוג הנשק, וכן מקום ונסיבות החזקתו - נע בין 20 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר 20.

          נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:        א.       28 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר בתיק זה, מיום 16/5/20 ועד 4/8/20.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 60084-07-20 מדינת ישראל נ' אבו חלימה בפני כבוד השופטת הבכירה, מיכל ברנט בעיניין: מדינת ישראל המאשימה ניבאל חלימה הנאשם גזר דין

ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה נדון ערעור המדינה על קולת עונשו של המשיב אשר נדון ל – 32 חודשי מאסר לאחר שהורשע בהתאם להודאתו בשלושה אישומים של עבירות בנשק – רכישה והחזקת נשק שלא כדין, סחר ועסקה אחרת בנשק ורכישה והחזקת חלקי נשק שלא כדין.

ע"פ 6383/21 עידן קרף נ' מדינת ישראל נדונו ערעורים של שלושה מערערים אשר שניים מהם הורשעו בהתאם להודאתם בעבירות של הובלה ונשיאת נשק ונדונו ל – 25 חודשי מאסר בפועל ואילו השלישי הורשע בהתאם להודאתו בבצוע עסקה אחרת בנשק ונדון ל – 36 חודשי מאסר בפועל.

ע"פ 1059/21 פלוני נ' מדינת ישראל הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של החזקת נשק- אקדח- ואביזר תחמושת, ירי מנשק חם, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונדון ל – 42 חודשי מאסר בפועל.

למערער היו הרשעות קודמות בעבירות רכוש וסמים והעבירות בתיק נושא העירעור בוצעו זמן קצר לאחר שיחרורו ממאסר.

...

הערעור נדחה.

מתחם הענישה – לאחר סקירת הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה, סבורני כי מתחם הענישה נע בין 30 ל- 55 חודשי מאסר בפועל באשר לעבירת הנשק בלבד נע המתחם בין 24 ל – 48 חודשי מאסר ולכך יש לצרף את העבירה של ירי באזור מגורים, עבירה חמורה לכשעצמה.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, ואך לנוכח העובדה שמדובר במי שזה יהיה מאסרו הראשון, הנני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.