מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור המדינה וערעור שכנגד על גזר דין בעבירות תעבורה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 764/21 ע"פ 986/21 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט א' שטיין המערערת בע"פ 764/21 והמשיבה בע"פ 986/21: מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 764/21 והמערער בע"פ 986/21: 1. אמיר אבו לבן המשיבים בע"פ 764/21: 2. נפגעי העבירה מישפחת המנוח איתי מרגי ערעור וערעור שכנגד על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 13852-01-20 מיום 29.12.2020 על ידי כב' השופט אברהם הימן תאריך הישיבה: כ"ג בניסן התשפ"א (5.4.2021) בשם המערערת בע"פ 764/21 והמשיבה בע"פ 986/21: עו"ד קרן רוט בשם המשיב בע"פ 764/21 והמערער בע"פ 986/21: עו"ד ראיס אבו סייף; עו"ד עמיר קמחי בשם המשיבים בע"פ 764/21: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד חי הבר עו"ס ברכה וייס ][]פסק-דין
גזר הדין קמא בפני בית משפט קמא הונחו הן תסקיר שירות המבחן בעיניינו של המערער, והן תסקיר נפגעי עבירה ביחס למשפחת המנוח.
בעת קביעת העונש ההולם, עמד בית המשפט המחוזי על שיקולים לקולא, בהם גילו הצעיר של המערער, כבן 21; משך הזמן בו נתון בתנאים מגבילים ללא הפרתם; היות העונש – עונש מאסר ראשון עבור המערער; השפעת העונש על המערער ובני משפחתו, בהם אביו בן ה-70; הנזקים שנגרמו למערער עצמו בהם תסמינים פוסט טראומטיים; העידר עבר פלילי; וכן קיומו של עבר תעבורתי הכולל הרשעה אחת בלבד בגין היתנהגות בלתי זהירה משנת 2018.
...
דיון והכרעה בע"פ 764/21 לצד זאת, מצאתי כי דין ערעור המדינה על מועד תחילת תשלום רכיב הפיצויים בעונש להתקבל בחלקו, כך שהמערער ישלם את רכיב הפיצויים בהם חויב בעשרה תשלומים שווים, החל מיום 1.7.2021.
נוכח האמור בתסקירי נפגעי העבירה, אני סבור שישנה עדיפות למתן תשלום מידי על פני תשלום מקסימלי.
סוף דבר, דין הערעור והערעור שכנגד להתקבל בחלקם, כך שרכיב הפיצויים יופחת ל-120,000 ש"ח, וסכום זה ישולם בעשרה חלקים שווים, באחד לכל חודש, החל מיום 1.7.2021.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים לפני סגן נשיא, כב' השופט רפי כרמל, אב"ד כב' השופט אריה רומנוב כב' השופטת שירלי רנר עפ"ת 46423-06-20 המערערת מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים המשיב יזן דראבס תחריר עתמאלה מהנא פסק דין
ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ארנון איתן) מיום 5.5.20 בגמ"ר 7230-01-17.
ב"כ המערערת הקדימה וטענה כי קיים מידע שלא נכלל בהודעת העירעור, ובין היתר, כזה שלא היה ידוע לה בעת הגשת העירעור, המציג את המשך ההתנהלות הפלילית של המשיב, ובכלל זה עבירות תעבורה שבוצעו לפני מתן גזר הדין.
שדה הראיה היה למעלה מ-200 מטר ולא הייתה סיבה לסטייה ארוכה כל כך. בעניינינו, לא מדובר בסטייה לכיוון הנגדי, אלא בסטייה בעקבות עבודות בנייה שהיו במקום ובהתקלות במעקה בטיחות שגרמה לפגיעה חזיתית.
...
התשובה לכך היא שלילית ומטעם זה יש לדחות את הערעור.
הנאשמת ערערה לבית משפט מחוזי וערעורה נדחה.
נוכח הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם נאשמים (ר': ע"פ 4497/18 מדינת ישראל נ' דרי (2018); ע"פ 8720/15 מדינת ישראל נ' פינטו (2016); ע"פ 3132/18 מדינת ישראל נ' פלוני (2018)), אנו דוחים את הערעור לעניין תקופת המאסר בפועל.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 413/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ המערער: חאלד גבן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 19.12.2019 בת"פ 16450-03-18 שניתן עלי ידי כבוד השופט ח' סבאג תאריך הישיבה: ו' בתשרי התשפ"א (24.09.2020) בשם המערער: עו"ד ראפת אסדי בשם המשיבה: עו"ד עילית מידן בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס ][]פסק-דין
]השופט נ' הנדל: מונח לפנינו ערעור על חומרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי, שהרשיע את המערער – על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן – בעבירות תעבורה שונות, וגזר עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.
צורת הנהיגה סיכנה את יתר משתמשי הכביש, כששיאה הוא פניה באור אדום, תוך חציית נתיב נגדי שבו התנועה זורמת, והתנגשות ברכב שנסע בנתיב זה. בראייה זו, יש להסביר את העונש שגזר בית המשפט על המערער ברצון להיתחשב בו ולהעניק משקל מרבי לנסיבותיו האישיות.
...
הערעור נדחה.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני כבוד השופטת גילת שלו 24 אוקטובר 2022 עפ"ת 22742-05-22 גויטע נ' מדינת ישראל עפ"ת 23110-05-22 מדינת ישראל נ' גויטע המערער והמשיב שכנגד: רן גויטע – ע"י ב"כ עו"ד אלמוג אזולאי (להלן- המערער) המשיבה והמערערת שכנגד: מדינת ישראל – ע"י פרקליטות מחוז דרום פלילי (להלן- המשיבה) מהות העירעור: ערעור וערעור שכנגד על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע (כב' השופט הבכיר ד' לנדסמן), בת"ד 4211-07-17, מיום 15.6.21 ומיום 30.3.22. פסק דין
גזר הדין במסגרת גזר הדין היתייחס בית המשפט קמא לפסיקה ולפיה יש להשית ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות דומות, על מנת להילחם בנגע תאונות הדרכים ולהגן על משתמשי הדרך ועל שלמות גופם; וקבע כי בעניינינו, נוכח הפגיעות הקשות שנגרמו לנפגע והרשעתו של המערער בעבירה של אי מתן זכות קדימה בצומת, הפגיעה בערכים המוגנים היא פגיעה קשה.
הערעורים על גזר הדין בהכרעת הדין נמצא כי התאונה נגרמה בשל רשלנותו של המערער, אשר ביצע פניה שמאלה (בכביש דו סיטרי בין ערוני שבו מותרת מהירות של 80 קמ"ש), מבלי לתת זכות קדימה לאופנוע שנסע בנתיב הנגדי; זאת על אף שבעת ביצוע הפניה, האופנוע היה בתוך שדה הראיה שלו.
...
נוכח כל האמור, ובשים לב אף לקביעות בעניינו של יעקובסון, שם דובר כאמור במי שהודה, לקח אחריות והביע חרטה מלאה על מעשיו; מצאתי כי יש להחמיר בעונש שהוטל על המערער.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ערעורו של המערער על שני חלקיו, ומקבלת את ערעורה של המדינה לעניין העונש, והכל בהתחשב בכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.
נוכח האמור, אני מורה כדלקמן: המערער ירצה עונש מאסר בפועל בן 4 חודשים.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עפ"ת 7192-09-23 מדינת ישראל נ' כהן עפ"ת 7767-09-23 כהן נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 220020/2018 לפני כבוד השופטת מרשק מרום, אב"ד כבוד השופט העמית צלקובניק כבוד השופט קרשן המערערת המערער בעירעור שכנגד מדינת ישראל – באמצעות פמ"מ וע"י עו"ד אופיר פחימה אייל כהן ת"ז 036265577 – ע"י עו"ד דוד קולקר המשיב המשיבה בעירעור שכנגד אייל כהן מדינת ישראל פסק דין
השופט מיכאל קרשן: לפנינו שני ערעורים על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה מרכז (כבוד השופטת הבכירה א' וישקין) בגמ"ר 13256-11-18 מיום 13.7.2023.
המשיב לא צרף מלכתחילה את הנפגעים להם נפסק הפצוי כמשיבים לערעורו [ע"פ 1769/14 סועאד נ' מדינת ישראל (27.1.2016), פסקה 53 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר], ולא עשה כן גם לאחר שבית המשפט שלערעור דחה ביום 10.9.2023 את בקשתו לעכב ביצוע רכיב עונשי זה, בין היתר מן הטעם שלא צרף את נפגעי העבירה כמשיבים לבקשתו ולערעור שהגיש.
כפי שהסברנו במקרה דומה, בעירעור שהגישה המדינה על גזר דין של אותו מותב [עפ"ת (מרכז) 29485-03-22 מדינת ישראל נ' נדלר (26.6.2022) (להלן: עניין נדלר)], התשתית העובדתית העומדת לנגד עיני בית המשפט בבואו לגזור את העונש על נאשם שהודה בעובדות כתב אישום מתמצה, במצב הדברים הרגיל, בעובדות אלה, ואין להוסיף עליהן.
...
אחרי שאמרנו את שאמרנו, בהינתן תוצאותיה הקשות של התאונה (מות המנוחה ופציעתם של חמישה אחרים, חלק מהם פציעות קשות), כמו גם ברמת הענישה הנוהגת בתחום זה של עבירות, סבורני כי שגה בית המשפט קמא בהעמידו את רצפת מתחם העונש ההולם על 6 חודשי מאסר בלבד.
בנסיבות העניין סבורני כי העונש שראוי היה להשית על המשיב לא יכול היה לִפְחות מן העונש הראוי לו עתרה המערערת, קרי: 14 חודשי מאסר בפועל.
יורם צלקובניק, שופט עמית סוף דבר: ערעור המדינה מתקבל, כך שחלף 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, יישא המשיב עונש מאסר בן 12 חודשים מאחורי סורג ובריח.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו