ערעור החלטת ועדה רפואית לקביעת דרגת נכות

בפני בית הדין ערעור המערער על החלטת ועדה רפואית לעררים לעניין קביעת דרגת נכות מעבודה מיום 22.11.20 אשר קבעה כי אין קשר בין עבודת המערער לבין תלונותיו על המרפקים.

...

נוכח כל האמור, ומשעניינו של המערער הוחזר שוב ושוב לאותו הרכב, עתר המערער להחלפת הרכב הוועדה ולחיוב הנתבע בשכ"ט ב"כ והוצאות משפט.

סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב חדש.

שקלנו את שאלת ההוצאות ומצאנו כי יש הצדקה להשית הוצאות על המשיב מאחר ופסק דינו של כב' השופט גולדברג לא קוים על ידי הוועדה ולנוכח הפגמים המפורטים לעיל.

המשיב ישלם הוצאות המערער בסך 1,000 ₪, וכן ישלם שכ"ט ב"כ המערער בסך 3,500 ₪.

המוסד לביטוח לאומי השיג ביום 5.8.21 על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון מנימוקים אלה (נספח ב' לערעור): "טעתה הועדה הרפואית בהחלטתה כאשר קבעה דרגת נכות למבוטחת בגין טינטון וליקוי שמיעה.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הוועדה ובמכלול החומר שבתיק, מצאתי, כי דין הערעור להידחות.

אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענותיהן העובדתיות של המערערת ובאת כוחה, לפיהן הרשום בפרוטוקול הוועדה בהתייחס לשיחה שקוימה לכאורה עם המערערת בקול רגיל ותוך כדי מסכה – אינו נכון ברמה העובדתית.

סוף דבר על יסוד כל האמור – הערעור נדחה.

רקע לערעור ביום 24.05.2021 הגיש המערער לבית דין האיזורי לעבודה חיפה הודעת ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן- הועדה הרפואית) מיום 26.03.2021 אשר קבעה למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור של 10% החל מיום 05.08.2018.

...

בית הדין קמא הגיע למסקנה כי לאחר בחינת טענות המערער הוא לא מצא כי הן מעידות כי דעתו נעולה וכי קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

כן אני סבורה כי המקרה דנן אינו נכנס לגדר "מקרה קיצוני" הדורש את התערבותה של ערכאה זו. כמו כן, לא מצאתי מקום להתערב במסקנתה של הש' אלקאסם כי אין מקום לפסילתה מלדון בתיק בשל עבודתה בעבר במשיב.

נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי המערער הוכיח קיומו של חשש ממשי ל"נעילת" דעתה של השופטת אלקאסם בשל ההליך הקודם, וכן לא מצאתי כי קיים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים בניהול ההליך על ידי השופטת אלקאסם, ומשכך דינו של ערעור הפסלות להידחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ג. ביום 22.11.2019 נבדק המערער על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 25% מיום 5.8.2019 עד ליום 31.10.2019 ונכות בשיעור 15% מיום 1.11.2019 עד ליום 31.5.2019.

ז. על החלטה זו הוגש ערעור במסגרת תיק ב"ל 12315-03-21 במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה: "1.המשיב מסכים להחזיר את עניינו של המערער לועדה באותו הרכב מיום 1.3.21 על מנת שזו תתייחס לחוות דעתו של פרופ' אהוד ראט מיום 7.2.2021 ולהערכת הנכות שלו. החלטת הועדה תהא מפורטת ומנומקת באופן שבו ניתן יהיה להיתחקות אחר הלך מחשבתה...". ח. ביום 4.10.2021 היתכנסה ועדה רפואית לעררים אשר הותירה את החלטתה על כנה.

עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

...

ו. לאור כל האמור לעיל טוען המערער כי יש להשיב את עניינו לוועדה בהרכב אחר.

תמצית טענות המשיב: לטענת המשיב, דין הערעור להידחות שכן הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר וכדלקמן: א. הוועדה מסבירה ומנמקת כי איננה מקבלת את חוות דעתו של פרופ' ראט הנסמכת על ממצאי בדיקות ההדמיה מאחר שממצאים אלו מעידים על מעט נוזל בברך או התעבות קלה של MCL והן בגבול הנורמה לאור מחלת המערער ממנה הוא סובל, ללא כל קשר לאירוע התאונה; ב. לאור ממצאים וקביעות אלו של הוועדה, אין הוועדה נדרשת לדון בכלל בהפעלת סעיף הליקוי הכללי ולמקרא החלטתה ניתן להבין את הלך מחשבתה לפיה ממצאי ההדמיה אינם קשורים לאירוע התאונה הואיל ולא נמצאו ממצאים חבלתיים בבדיקת ה-MRI.

ד. טענות המערער הן טענות רפואיות מובהקות ועל כן דינן להידחות.

הועדה ציינה כי למערערת צרידות לא קבועה ועל כן נקבע לה 0% בהתאם לפריט ליקוי 71(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן - התקנות).

עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

על יסוד האמור, מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה גם בתחום זה. לאור כל האמור, עניינה של המערערת יושב לועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) בהרכבה מיום 7.9.2022 על מנת שתפעל כדלקמן: בתחום א.א.ג – הועדה תבהיר האם המערערת סובלת כיום מצרידות קבועה.

...

" כמו כן, בעמ' 4 לפרוטוקול הוועדה קיימת טבלה בה מצוינת התייחסות הוועדה לחוות דעת היועץ א.א.ג מטעמה – "מקבל". לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, על יסוד הנימוקים הבאים.

על יסוד האמור, מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה גם בתחום זה. לאור כל האמור, עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) בהרכבה מיום 7.9.2022 על מנת שתפעל כדלקמן: בתחום א.א.ג – הוועדה תבהיר האם המערערת סובלת כיום מצרידות קבועה.