ערעור בנק הפועלים על פסק דין בתביעת שעבוד

מבוא: בפניי ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג'מיל נאסר) שניתן ביום 7.9.20, בת"א 53421-06-16.

פסק הדין של בית משפט קמא - בית משפט קמא לאחר שבחן את הראיות הגיע למסקנה כי מישפחת חורי הוכיחה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי: "ביום 8.3.16 ביקר התובע (המשיב 1 - פאדי חורי) במיגרש למכירת רכבים משומשים בנהריה המנוהל ע"י נתבע 3 (הסוחר), ולאחר מו"מ, רכש את הרכב נשוא התביעה מנתבע 3 תמורת תשלום סך של 163,000 ₪ (אשר שולם באמצעות שיק בנקאי לפקודת נתבעת 1 (המערערת – דורית לוי), וסך של 13,000 ₪ אשר שולם באמצעות שיק רגיל לפקודת נתבע 3), וכי עובר לבצוע העסקה לא ידע שהרכב שועבד קודם לכן לטובת בנק הפועלים והוא משמש כבטוחה להבטחת פרעון הלוואה שנטלו נתבעים 1-2 (מישפחת לוי) לשם מימון רכישתו מהבעלים יד ראשונה (חב' טרייד אין מוטורס)". בית משפט קמא דן בשאלת אחריותם של מישפחת לוי והסוחר למחדל של אי העברת בעלות על הרכב במשרד הרשוי על שם המשיבה נסרין חורי ולצורך זאת הוא בחן את חובת הגילוי הטרום חוזי הקבועה בסעיף 12(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") וכן סעיף 15 לחוק החוזים העוסק באי גילויה של עובדה ביחסים חוזיים בעסקת מכר שעלולה להוות הטעה באמצעות הצהרה פוזיטיבית כוזבת.

...

לכן, משבחרה המערערת לא להגיש תביעה שכנגד בעניין ומשלא טענה לקיזוז באופן מפורש וברור, בפני בית משפט קמא, סבורני כי בצדק קבע בית משפט קמא כי טענה זו ראוי שתתברר במסגרת התביעה שהוגשה מטעם המערערת ולא במסגרת פסק דינו, ולא מצאתי מקום להתערב בקביעתו בפסקה 121 לפסק הדין: "כל טענות נתבעים 1-2 בכל הקשור לנזקים שנגרמו להם לאור החלטת התובעים להותיר את הרכב בחזקתם, ממועד מתן ההודעה על ביטול עסקת המכר ועד היום, וזאת חרף חובתם להשיב את הרכב לרשות נתבעת 1 לאור ביטול העסקה הנטענת, הינן טענות ראויות אשר דינן להתברר במסגרת התביעה הנוספת המתנהלת בין הצדדים בגין אותה עסקת מכר." אכן צודק בית משפט קמא כי ראוי לברר סוגיית הקיזוז בנפרד מאחר ומדובר בטענה ראויה לבירור בפרט נוכח סעיף 10 לכתב התביעה שהוגש על ידי המשיבים 1 ו-2 ויש ללבן במסגרת התביעה הנפרדת שמתבררת בפני בית המשפט השלום בעכו.

הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית, אליה הגיע בית משפט קמא, ואין לגלות בה טעות שבחוק.

לצערי לא צלחה דרכי להביא את הצדדים לסיום המחלוקת ביניהם בדיון שהתקיים לפני, כולי תקווה שבית משפט השלום בעכו במסגרת ההליך הנוסף שיתברר, יצליח במשימה זו. סוף דבר: אשר על כן, דין הערעור והערעור שכנגד להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7863/16 וערעור שכנגד לפני: כבוד השופט א' שהם כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז המערערים והמשיבים שכנגד: 1. גבריאל גורדו 2. ירדנה גורדו נ ג ד המשיבים והמערערים שכנגד: 1. מרדכי ימין 2. אורלי ימין המשיב: 3. בנק משכן - בנק הפועלים בע"מ ערעור על פסק דינו מיום 01.09.2016 של בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא א' פרקש) בת"א 41255-06-14 תאריך הישיבה: א' באייר התשע"ח (16.04.2018) בשם המערערים והמשיבים שכנגד: עו"ד רחל ברלין; עו"ד שי הניג בשם המשיבים 2-1 והמערערים שכנגד: עו"ד אורן גלעדי; עו"ד שרית כהן בשם המשיב: עו"ד אמיר כהן פסק-דין

על רקע כל האמור, הגישו המערערים תביעה לבית המשפט המחוזי שבה ביקשו מבית המשפט להצהיר כי יחידת הדיור התחתונה היא בבעלותם; כי המשכנתא הרובצת על הנכס כולו רלבאנטית למעשה רק ליחידת הדיור העליונה; וכי הסעיפים בחוזה המכר לפיו גם היחידה העליונה נמכרה למערערים בטלים משום שמדובר בחוזה למראית עין.

הבנק, שצורף כמשיב לערעורים, טען כי יש לדחות את העירעור ככל שמבוקש לאסור על הבנק לממש את השיעבוד הנוגע ליחידת דיור כלשהיא הכלולה בנכס כולו.

...

הכרעה לאחר שעיינו בפסק דינו המנומק היטב של בית המשפט המחוזי, כמו גם בסיכומי טענות הצדדים, ולאחר ששמענו טיעון מפורט בעל פה, נחה דעתנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, ראינו לאמץ את מכלול הממצאים העובדתיים והמשפטיים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולדחות את הערעור בגדר סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאחר שמצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; כי הממצאים העובדתיים תומכים במסקנה המשפטית; וכי אין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.

התוצאה היא כי הערעור והערעור שכנגד נדחים.

תביעת החוב התבססה על יתרת חובה של החייבת בגין אשראי שהעניק הבנק לחייבת וכן בגין יתרת חוב בחשבון עו"ש. בין החייבת לבנק הפועלים היתקיימו הליכים משפטיים רבים, כאשר הבנק מסתמך בתביעת החוב שהגיש על פסקי הדין שניתנו בהליכים האמורים.

טענות החייבת בעירעור החייבת טענה, כי בנק הפועלים פתח נגדה בהליכי פשיטת רגל בתיק זה על בסיס תיק ההוצל"פ המתנהל נגדה, שעה שלא היה רשאי לנהל את תיק ההוצל"פ. החייבת טוענת, כי בהליך המשפטי בתביעת בנק הפועלים נגדה בבית משפט השלום בתל-אביב ניתן נגדה פסק דין ראשון, אשר על יסודו פתח הבנק את תיק ההוצל"פ. פסק הדין הראשון בוטל על ידי ערכאת העירעור.

כך, גיליון החישובים כולל הפחתה של סך 61,000 ₪ מיום 21.11.07 בגין "תקבול: מימוש פקדון משועבד". טענה להפחתה נוספת של סך 63,714 ₪ החייבת טענה בעירעור, כי הבנק הפחית מתיק ההוצל"פ תקבול בסך של 63,714 ₪ ויש להפחית סכום זה בנוסף לכלל ההפחתות הנדרשות מקרן החוב.

...

בהחלטה האמורה שניתנה בתיק רע"א 2700/15, בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל) דחה את בקשת החייבת למתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו נדחה ערעורה על פסק הדין השני שניתן בהליך הראשון.

אין מקום כעת להעלאת טענה המתייחסת להעברת כספים בשנת 2003, כאשר החייבת היתה מודעת להעברת הכספים כבר באותה תקופה, ולא הועלתה על ידי החייבת כל טענה משכנעת לגילוי מאוחר של נתון זה. כך או כך, דין טענתה של החייבת להידחות, גם לגופה.

לפיכך, הערעור נדחה.

התובע אף הגיש ערעור על פסק הדין שניתן במסגרת התביעה בחיפה וערעורו נדחה.

         התובע טוען, כי הוא עובד ומשתכר סך של 11,000 ₪ וכי יש בבעלותו נכס מקרקעין נטול שעבודים או עיקולים.

   ראה לעניין זה:   רע"א 10376/07  ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ;   רע"א 857/11  מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ;   רע"א 9618/11  ארט יודאיקה בע"מ נ' טלי עד שנוע בע"מ. מצבו הכלכלי של התובע התובע אמנם טען טענות שונות ביחס להכנסותיו ולנכס מקרקעין, שווי ערך שבבעלותו, אלא שהמשיב בחר שלא לצרף דפי חשבון, מהם ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי של התובע.

...

        לאור כל האמור, בשים לב לסכום התביעה (270,000 ש"ח ומתוקף סמכותי, אני מעמיד את גובה הערובה על  סכום המסתכם ב 3% מסכום התביעה.

        אני מורה אפוא לתובע להפקיד בקופת בית המשפט ערובה בסכום של 8,100 ₪ (מזומן או ערבות בנקאית) וזאת עד ליום 27.12.21 כתנאי לבירור התביעה.

        התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

בית המשפט המחוזי בחיפה עחד"ת 33701-09-23 אבקסיס ואח' נ' בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בעמ ואח' בפני כב' השופטת בטינה טאובר, סגנית נשיא בעיניין: חוק חידלות פרעון ושיקול כלכלי, תשע"ח-2018 להלן: "החוק" ובעניין: תקנות חידלות פרעון ושיקול כלכלי, התשע"ט-2019 להלן: "התקנות" ובעניין: בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ , ח.פ. 510356397 להלן: "החברה" ובעניין: עו"ד אלונה בומגרטן להלן: "הנאמנת" ובעניין: מאיר אבקסיס ואח' להלן: "המערערים" ובעניין: בנק הפועלים בע"מ להלן: "הבנק" ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי להלן: "הממונה" פסק דין

במסגרת הודעות הקזוז קוזזו בנוגע לכל אחד מן המערערים 1-10 מלוא יתרת התמורה הנטענת בגין דירתם וזו הופחתה מסכום הפצוי הכספי שנקבע בפסק הדין שניתן בתובענה; ובכל הנוגע למערערים 12-14 קוזז סכום חלקי בלבד מתוך יתרת התמורה הנטענת, ואת יתרת הסכום שילמו המערערים האמורים לחברה בימים שלאחר מכן.

בתמצית, טוענים המערערים כי שגתה הנאמנת בהכרעתה לגבי רכיב הפצוי בגין אי אספקת דירות מחולקות; בקביעתה כי המחאת הזכויות על דרך השיעבוד מונעת מן המערערים את זכות הקזוז; בהתעלמותה מהיתנהגות החברה עצמה אשר התייחסה לזכות הקזוז של המערערים כשרירה וקיימת, כאשר קזזה בעצמה מיתרות התמורה שדרשה את סכומי הפצוי שהגיעו לשיטתה לחלק מרוכשי דירות בפרויקט בגין האיחור במסירת דירותיהם; בתוצאה הבלתי הגיונית של הכרעתה לפיה הסכומים שקוזזו ושאותם אולצו המערערים לשלם כלל לא שמשו לפרעון חוב כלשהוא כלפי הבנק, אלא להגדלת יתרת העודף לכיסם של שאר נושי החברה; בקביעתה כי המערערים לא עומדים בתנאי סעיף 255 לחוק חידלות פרעון המקנה להם מעמד של נושה מובטח; בפרשנותה את הוראות הסכם המכר לרבות בהיותו חוזה אחיד וקביעתה כי טענת הקזוז אינה מתיישבת עם הוראות הסכם המכר.

...

בכל מקרה, סבורני כי בנסיבות המקרה דנן, הויתור על זכות הקיזוז חוסה תחת עקרון חופש החוזים ומהווה התחייבות חוזית לגיטימית בין הצדדים.

לאור האמור, סבורני כי לא עלה בידי המערערים להוכיח קיומה של זכות קיזוז לא מכוח המערכת ההסכמית שבין הצדדים ולא מוכח הוראת סעיף 255 לחוק חדלות פירעון, ומשכך אין כאמור מקום לקבל טענת המערערים להקניית מעמד של נושה מובטח מכוח זכות הקיזוז, ודין טענות המערערים בעניין זה להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר – הערעור נדחה.