המערער טוען עוד כי למעשה טענת המשיב בפני כב' הרשם ובפני הנה שהחוב נשוא תיק ההוצל"פ שולם עוד קודם לפתיחת התיק , ולפיכך לא היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ, לענין זה טוען המבקש כי לפי ההלכה הפסוקה ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי רק כאשר טענת הפרעון מאוחרת לפתיחת תיק ההוצל"פ. אם וכאשר טענת הפרעון מוקדמת לפתיחת ההליך בהוצל"פ יש להגיש, במקרה שמדובר בבקשה לבצוע שטרות (כמו שמדובר בהליך זה), היתנגדות לבצוע שטר ולא בקשה בטענת פרעתי.
ככל שחלף המועד להגשת היתנגדות יש להגיש גם בקשה להארכת מועד להגשתה ואולם הגשת בקשה בטענת פרעתי אינה אפשרית.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים בכתבי הטענות ובדיון בפני שקויים לבקשת המערער ובו חזרו למעשה על טענותיהם בכתב הערעור והתגובה, באתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם.
כאמור, המשיב, שמוכר אף לי מניהול מספר תיקי הוצל"פ, התחייב במפורש במספר מסמכים שהוא יסגור את תיק ההוצל"פ אם ולאחר שהמשיב ישלם לו את הוצאותיו בסך 1,600 ₪ מדובר בהתחייבות ברורה שאינה ניתנת למספר פרשנויות.
מכל מקום, מדובר בהתחייבות מפורשת לסגור את התיק לאחר קבלת תשלום הוצאות ויש לעמוד בה. אם המערער סבור שיש לו עילה לפתיחה מחודשת של תיק הןצל"פ לגביית השיקים או לנקיטת כל הליך משפטי אחר בקשר לחוב נשוא התיק, הוא רשאי לעשות כן ומעשיו יבחנו בבוא העת על ידי הערכאה המוסמכת שבפניה תבוא הבקשה, ואולם, ראשית היה על המערער לעמוד בהתחייבותו ולסגור את תיק ההוצל"פ לפיכך בצדק קבע כב' הרשם שיש לסגור את תיק ההוצל"פ.
התוצאה היא איפוא שהערעור על החלטת כב' הרשם המורה לסגור את תיק ההוצל"פ נדחית ואני מחייב את המערער בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שיגבו מתוך סכום הערובה שהפקיד המערער.