ערעור בטענת פרעתי: מועד הגשה

אשר לבקשה להארכת מועד: המשיב טוען כי עוד ביום 2.5.2023 החליטה הרשמת לדחות את טענת הפרעתי, אך המערער הסתיר החלטה זו, כך שלמעשה העירעור הוגש באיחור גדול; כי העובדה שהמערער לא היה מיוצג אינה מגבשת טעם מיוחד להאריך מועד; כי למעשה בקשת הפרעתי נדחתה שלוש פעמים.

...

הטעם השני והעיקרי: מקום שהמשיב לא כימת את החוב הנטען ולמעשה לא נתן כל גרסה, זולת צירוף כמה פתקים שהאמור בהם והקשרם אינם ברורים, אני סבור שלא הורם הנטל הראשוני להוכיח שאכן היה בנמצא חוב כזה.

אין צורך בבירור עובדתי נוסף לשם קביעה זו. סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור מתקבל.

הואיל והחוב שולם לפני שהמערער קיבל את האזהרה, ולנוכח התוצאה בערעור , אני מורה כי תיק ההוצאה לפועל ייסגר.

ביום 6.3.17 נדחתה בקשת המערער לפני רשם האגודות השיתופיות להאריך לו את המועד להגשת ערעור נוסף על צו התשלומים, תוך חיובו בהוצאות.

החלטת הרשמת הרשמת בהחלטתה נושא העירעור דחתה את כל טענות המערער בבקשה בטענת פרעתי -חלקן מחוסר סמכות וחלקן בהיעדר הוכחה כדבעי, וזאת בארבע קביעות מהותיות כדלקמן: אין בסמכות רשם ההוצאה לפועל לידון בחיובים ובזיכויים לפני מועד מתן הצוו בכרטסת של המערער אצל האגודה גם אם נפלה שגגה .יתר על כן משנקבע מנגנון בפקודת האגודות השיתופיות של ערעור על צו התשלום והמערער שניסה לפעול במסגרתו נדחה , אין רשם ההוצאה לפועל מהוה ערכאת ערעור.

...

דומה שהחלטת הרשמת בהיותה ברורה ומפורטת לא סטתה מההלכה הפסוקה ולכן הניסיון להרחיב את סמכותה על מנת שהמערער יוכל להעלות טענות מהאוב , דינן להידחות.

ראשית, מבחינה דיונית דין הסתמכות המערער על התצהיר הנ"ל , שנמשך ,להידחות שעה שהמערער לא ביקש להעיד את המפרק מטעמו בדיון בבקשה בטענת פרעתי לפני הרשמת .

לסיכום לאור האמור הערעור נדחה.

בתום דין ודברים שהתנהל בנושא, נתן בית המשפט קמא פסיקתא שלפיה המערער יפצה את יוסף שיליאן בראש הנזק של תשלום ביתר לבנק בסכום של 267,171 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כפי שציינו כלל הערכאות שעסקו בנושא במסגרת ההליכים בטענת פרעתי ובטענת המירמה, הדרך הנכונה לחלוק על הפסיקתא הייתה בהגשת ערעור.

...

דינו של ערעור זה להידחות אף הוא.

כך, עיון בסעיף 3(יד) לחוות דעתו של יזרלביץ, בשורה השביעית לטבלה שם – מראה כי סכום החוב הסופי שהוצג בסעיף 4(ו) לחוות הדעת, בשורה השלישית לטבלה, כולל בתוכו לא רק את חוב ההלוואה אלא גם את חוב העו"ש. משכך כאמור דין הערעור על הפסיקתא להידחות.

סוף דבר: מוצע לחבריי כי נדחה את שלושת הערעורים.

המערער טוען עוד כי למעשה טענת המשיב בפני כב' הרשם ובפני הנה שהחוב נשוא תיק ההוצל"פ שולם עוד קודם לפתיחת התיק , ולפיכך לא היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ, לענין זה טוען המבקש כי לפי ההלכה הפסוקה ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי רק כאשר טענת הפרעון מאוחרת לפתיחת תיק ההוצל"פ. אם וכאשר טענת הפרעון מוקדמת לפתיחת ההליך בהוצל"פ יש להגיש, במקרה שמדובר בבקשה לבצוע שטרות (כמו שמדובר בהליך זה), היתנגדות לבצוע שטר ולא בקשה בטענת פרעתי.

ככל שחלף המועד להגשת היתנגדות יש להגיש גם בקשה להארכת מועד להגשתה ואולם הגשת בקשה בטענת פרעתי אינה אפשרית.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים בכתבי הטענות ובדיון בפני שקויים לבקשת המערער ובו חזרו למעשה על טענותיהם בכתב הערעור והתגובה, באתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם.

כאמור, המשיב, שמוכר אף לי מניהול מספר תיקי הוצל"פ, התחייב במפורש במספר מסמכים שהוא יסגור את תיק ההוצל"פ אם ולאחר שהמשיב ישלם לו את הוצאותיו בסך 1,600 ₪ מדובר בהתחייבות ברורה שאינה ניתנת למספר פרשנויות.

מכל מקום, מדובר בהתחייבות מפורשת לסגור את התיק לאחר קבלת תשלום הוצאות ויש לעמוד בה. אם המערער סבור שיש לו עילה לפתיחה מחודשת של תיק הןצל"פ לגביית השיקים או לנקיטת כל הליך משפטי אחר בקשר לחוב נשוא התיק, הוא רשאי לעשות כן ומעשיו יבחנו בבוא העת על ידי הערכאה המוסמכת שבפניה תבוא הבקשה, ואולם, ראשית היה על המערער לעמוד בהתחייבותו ולסגור את תיק ההוצל"פ לפיכך בצדק קבע כב' הרשם שיש לסגור את תיק ההוצל"פ. התוצאה היא איפוא שהערעור על החלטת כב' הרשם המורה לסגור את תיק ההוצל"פ נדחית ואני מחייב את המערער בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שיגבו מתוך סכום הערובה שהפקיד המערער.

לטענת הנתבעת על החלטה זו לא הוגש ערעור ומדובר בשימוש לרעה בהליכי בית המשפט על ידי המערערים שידעו בכל ההליכים שנקטו בסמוך למועד הגשת הבקשה על ידם כי לא פרעו את ההלוואה.

עיון בהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 8.8.22 שעליה הוגש העירעור כאן מורה לנו שבס' 4 להחלטתו קובע הרשם שדן ביום 30.1.20 בשתי טענות שהעלו המערערים טענת "פרעתי" וטענת דייר מוגן ושתי טענות אלו נדחו על ידו.

...

פסק דין זה מכריע בערעור גופו וכן, בבקשה לעיכוב הליכי מימוש הליכי ההוצאה לפועל שהוגשה במהלך פגרת הקיץ ונדונה על ידי כב' הש' הבכיר ערן נווה ביום 31.8.22 אשר נעתר לבקשה וקבע את עיכוב הליכי המימוש עד להכרעה בערעור ו/או החלטה אחרת שתינתן .

אשר על כן, אני מורה על: ביטול עיכוב הליכי מימוש ההליכים כך שהמשיבה רשאית להמשיך בהליכי מימוש השעבוד.

אני דוחה את הערעור לגופו.

המערערים ישלמו למשיבה סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.