ערעור בחירות ראשות עיר: ערעור על בחירות לראשות העיר

בבית המשפט העליון רע"פ 7654/18 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: עלי עאסלה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק עפ"ת 9687-10-18 שניתן ביום 25.10.2018 על ידי כב' הנשיא רון שפירא, כב' סג"נ אברהם אליקים וכב' השופט ערן קוטון בשם המבקש: עו"ד תמי אולמן; עו"ד ראפת אסדי; עו"ד יעקב שלומוביץ ועו"ד שחף אולמן החלטה

לטענת העותר, יש ליתן רשות ערעור בעיניינו שכן הטלת קלון בגין הרשעה בעבירת תעבורה הנה תקדימית ומרחיקת לכת, וכן בשים לב לשאלות המשפטיות העולות מהסוגייה וההשלכות הציבוריות שיש לדבר היות והמבקש מתמודד בבחירות לראשות העיר עראבה שעתידות להתקיים ביום 30.10.2018.

...

אומר בקצרה כי דין הבקשה להידחות, משמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק ומבוסס ונימוקי דעת הרוב מקובלים עלי במלואם.

בבג"ץ[6614/13]חמוד נ' יו"ר וועדת הבחירות המרכזית (14.10.2013) אושרה קביעת יו"ר ועדת הבחירות כי דבק קלון במעשיו של מועמד לראשות מועצה שביצע עבירות בנייה והפר מספר צווים שיפוטיים במשך פרק זמן ממושך, ונאמר כי "המבקש לשמש נבחר ציבור אינו יכול להקל ראש בצוים שיפוטיים. על הציות לחוק ולהוראות בתי המשפט להיות לעמוד האש שלאורו יפסע כל הרואה עצמו מבקש להיבחר לתפקיד ציבורי". הדברים יפים גם לענייננו, ולא מצאתי כי נסיבות המקרה מצדיקות התערבות במסקנה כי במעשיו של המבקש דבק קלון.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

התובע טוען כי בהיותו איש ציבור רב פעלים אשר העמיד עצמו כמועמד בבחירות לראשות העיר קרית ביאליק, הוא נפגע קשות מאי-תמיכת הציבור כתוצאה מהכתבה.

השופטת ו' אוסטרובסקי-כהן ציינה את דבר קיומו של ס' 15(8) לחוק אשר מעניק הגנה על פירסום שנעשה בהגשת תלונה (בתום לב) אך מחריג את פירסום דבר הגשת התלונה ותוכנה, והסיקה מכך כי המחוקק "לא ראה עניין צבורי בפירסום אודות תלונות או חשדות בעיתון או בצורה אחרת". ראשית, חשוב לשוב ולהדגיש כי כל הדיון בהגנת אמת הפירסום בעיניין בורוכוב היוה הערת אגב בלבד, והוגדר ע"י השופטים ככזה, שכן ההליך היה הליך פלילי וכלל שופטי ההרכב דחו את העירעור על זכוי העיתונאי משום שלא הוכחה "כוונה לפגוע" כנדרש בסעיף 6 לחוק.

...

גם טענת התובע לפיה בשל גודל הכתבה וכותרתה היא אינה עומדת בדרישת המידתיות ותום הלב – דינה להידחות.

סבורני כי דרך עריכת הכתבה בענייננו כלל אינה מתקרבת אל גבולות המעטפת של מתחם סבירות עיתונאי בנוגע לעריכה והיא בהחלט עונה לקריטריון של "עריכה מקצועית סבירה". למעלה מן הצורך, אדרש לגופם של דברים ואעיר - תמונתו של דואק גדולה אך אינה פוגענית, או בלתי מכובדת, או מוצאת מהקשרה, או עלולה להביא בדרך כלשהי לסילוף של המציאות; גודל הכותרת הראשית סביר, גם ביחס לגודל הכתבה, גם ביחס לכותרות אחרות במקומונים, לרבות במקומונים של הצדדים (לדוגמא, כתבה שפורסמה בעיתון של הנתבעים, ביחס להרינג, בהקשר שלילי, פחות מחודשיים לפני פרסום הכתבה נשוא תביעה זו (נספח 12 לתצהיר דואק)); גודל המיקום שהוקדש ל"תגובות" הינו סביר, הן כשלעצמו, הן ביחס לגודל הכתבה; גם גודל הכתבה הוא סביר.

סוף דבר לאור כל האמור, לא קמה לנתבעים חבות מכוח החוק בגין פרסום הכתבה והתביעה נדחית.

פתח דבר: לפניי שני ערעורי בחירות, לפי סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הבחירות") על תוצאות הבחירות לראשות העיר נצרת.

בד בבד עם הגשת הבקשה, הגיש המשיב 3 ערעור בחירות על פי סעיף 72 לחוק הבחירות בו עתר: לבטל את תוצאות הבחירות; לזקוף לזכותו 39 פתקי הצבעה שנפסלו, שלא כדין, על ידי ועדות הקלפי; לבטל פסילת 5 מעטפות הצבעה צהובות שנפסלו בקלפיות הרגילות, שלא כדין; לבטל את החלטת ועדת המשנה של ועדת הבחירות לפסול, שלא כדין, 42 מעטפות כפולות של המוגבלים בניידות.

...

בחוסר התאמה זה בין הגיליונות יש אך לחזק את המסקנה לפיה הגיליונות משמשים כלי עזר בלבד בהליך הספירה, וכי מעמדם אינו כשל הפרוטוקול, לו מעמד בכורה.

לאור כלל המובא מעלה, באתי לכלל מסקנה כי המערער לא הניח תשתית ראייתית לביסוס טענתו לפיה נמנו לטובת המשיב 3 קולות עודפים.

התוצאה: נוכח כלל המקובץ מעלה, אני מורה על דחיית שני הערעורים על כל חלקיהם.

בכתב האישום נטען כי במהלך מסע הבחירות לראשות העיר רחובות בשנת 1998 פתח מא פורר שהיה מועמד לראשות העיר יחד עם ארבעה נוספים וביניהם המבקש שני חשבונות בנק לטובת מימון מסע הבחירות.

לטענת המבקש, בימ"ש קמא קבע כי המשיבה הפלתה בינו לבין ראש העיר מר פורר, ועתה משהתקבל עירעורו של כדורי, בהסכמת המשיבה ללא דיון לגופו, היא שבה ומפלה בין הנאשמים בהסדר אליו הגיעה עם כדורי כשהסכימה לבטל את הרשעתו בעבירה של מתן שוחד ולהרשיעו אך בגין סיוע להפרת אמונים ולהפחית מהקנס לסך של 20,000 ₪ בלבד.

לטענת המבקש, המשיבה נימקה את הסדר הטיעון עם כדורי בטענה שגזר דינו של בימ"ש קמא אינו מקובל עליה ועל אף שלא הגישה ערעור על גזר הדין הייתה מוכנה להקל עם כדורי ולשנות את הרשעתו ואת העונש.

...

המשיבה הבהירה כי על אף שלא נפלה בהכרעת דינו של בימ"ש קמא, טעות משפטיות בעניינו של המערער היא סבורה כי ישנה תחושת אי נוחות מן התוצאה לפיה מקבלי השוחד השוחד אינם מורשעים ודווקא הקבלן שאינו איש ציבור בוודאי לא במעמד בכיר כמו הנאשמים האחרים יוצא מורשע בדין.

המבקש וכדורי לא הורשעו באותן עבירות בבית משפט קמא ואף היום, לאחר הסדר הטעון עם כדורי הם אינם מורשעים באותה עבירה.

בנסיבות אלה לאור חלוף הזמן, ולאור השוני בנתונים אינני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באילת, מיום 21.11.2021, בתיק ת"ק 36007-09-18, שניתן על ידי כב' השופטת ליאורה אדלשטיין, במסגרתו דחה בית משפט קמא, את תביעת המבקש (התובע) וחייב אותו בתשלום הוצאות המשיב (הנתבע), שנעזר בשרותי עו"ד בסך 2500 ₪.

ובמה דברים אמורים: בין המבקש, לבין המשיב נחתם הסכם למתן שרות – הקמת מטה בחירות ויעוץ תיקשורת, בתקופת הבחירות לראשות העיר אילת שהתקיימו בשנת 2018.

...

אשר לטענת המבקש כי בית משפט שגה כאשר קבע שהסעיף המגביל את אפשרות ביטול ההסכם נוגד את תקנת הציבור, אין צורך להדרש לה משום שאין בה כדי לשנות את המסקנה מושא הבקשה, כך או כך. על רקע ההלכות המשפטיות הנוהגות ולאור האמור לעיל הנני סבורה שאין לפנינו המקרה בו על בית המשפט להעניק את רשות הערעור.

גם לו נדון הערעור לגופו, המסקנה המתחייבת הייתה שלא הונח בסיס מספק המצדיק התערבות בהחלטתו של בית משפט קמא.

על כן הנני דוחה את הבקשה.