ערעור בחירות על פסק דין בעניינים מינהליים

בפני בקשת רשות ערעור לפי סעיף 73(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות לרשויות המקומיות) שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 14.1.2019 (עמ"ן 38235-12-18, השופטת ת' נאות פרי).

נקודת המוצא לדיון היא סעיף 73(א) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות, המורה כי רשות ערעור על פסק דין שניתן בעירעור בחירות תנתן רק "בשאלה משפטית". בהתאם לכך, אין מקום לידון בשלב זה בטענות הנוגעות לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי – הן ביחס לאופן העיון בפתקי ההצבעה והספירה המחודשת שבוצעה במסגרתו והן ביחס לכמות הקולות שנקבע שיש לגרוע ממניין הקולות שהוענקו לאלוחדה (ראו: בר"ם 138/19 פחימה נ' חסון, פסקה 4 (7.2.2019); בר"ם 586/19 אבו רומי נ' מנהל הבחירות לעיר טמרה, פסקה 29 (19.2.2019)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בבית המשפט העליון בר"ם 292/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז המבקש: עלי זידאן נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. מדינת ישראל 3. ועדת הבחירות למועצה המקומית כפר מנדא 4. מנהלת הבחירות למועצה המקומית כפר מנדא 5. עבד אל חלים מואנס בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופט העמית ג' גינת) בעמ"נ 71203-11-18 מיום 31.12.2018

כפי שפסקנו בעיניין בלעיש: "ערעור בחירות – שעל מאפייניו הדיוניים עמד בית המשפט בעיניין ג'ראייסי – הוא דרך המלך לבירור טענות שיש בהן כדי להביא לביטול בחירות. המתוה של הגשת תובענה לפסק דין הצהרתי – שבהעדר קביעה אחרת בדין חלים עליו סדרי הדין האזרחי וכללי הראיות המקובלים – עומד בעינו וניתן לעשות בו שימוש, למשל, במצב שבו התעוררו טענות הנוגעות לטוהר הבחירות במועד מאוחר שבו כבר לא ניתן להגיש ערעור בחירות" (בר"ם 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 21 (11.2.2014)).

...

חוק הבחירות מעניק אפוא לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות להסתייע בחקירת משטרה בערעור בחירות שבו מועלות טענות בעלות אופי "פלילי". במקרים אלה, רשאי בית המשפט להעביר את חומר הראיות לבחינת המשטרה, ובלבד שבסופו של דבר יכריע בערעור הבחירות תוך שנה מיום הגשתו.

סבורים אנו כי חלופה זו ראויה יותר מהחלופה השנייה שלפיה הראיות ייבחנו בהתאם למתווה שנקבע בעניין חרזאללה במסגרת המרצת פתיחה.

אנו מקבלים אפוא את הערעור, מבטלים את פסק הדין קמא ומחזירים את הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים, לצורך דיון בממצאי החקירה המשטרתית, במתווה שנקבע בהלכת פומרנץ.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 1775/20 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון המערערת: התנועה למען איכות השילטון בישראל נ ג ד המשיבה: עריית ירושלים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ר' וינוגרד) ב-עת"מ 9534-03-20 מתאריך 05.03.2020 תאריך הישיבה: י"ג באדר התש"ף (09.03.2020) בשם המערערת: עו"ד אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור; עו"ד גילי גוטוירט בשם המשיבה: עו"ד אשר עמרם; עו"ד רועי אבישר; עו"ד חיים נרגסי ][]פסק-דין

לנוכח ספק זה, הרי שעל פני הדברים, יש ממש בטענה שלפיה המיגבלות הקבועות בו אינן חלות על השלוט שהוצב על ידי המערערת במקרה דנן (ראו גם עניין זקין, בעמ' 301–304, וההפניות המופיעות שם; ע"א 105/92 ראם מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עריית נצרת עילית, פ"ד מז(5) 189, 214 (1993); "תחולת חוקי עזר של רשויות מקומיות על תעמולת בחירות ועל שלטים ומודעות בעלי מסר פוליטי" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1.1912 (התשע"ט)).

...

אני סבור כי הפעלת שיקול דעתו של ראש עיריית ירושלים איננה עומדת במבחן הביקורת השיפוטית, כמפורט בחוות דעתו של המשנה לנשיאה ח' מלצר (וכן ספק בעיניי, וסוגיה זו ניתן להותיר להכרעה לעת מצוא, אם יש ממש בטענת המשיבה כי השילוט היווה בכלל "מפגע אסתטי").

בהמשך חוות דעתו, ומשהגיע למסקנה כי ראש העירייה לא היה מוסמך להורות על הסרת השילוט, הדגיש השופט אלרון כי אין להידרש לסבירות החלטתו של ראש העיר ולמידתיותה: "מטבע הדברים, בחינת אופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות המנהלית על ידי בית המשפט כרוך בפגיעה משמעותית בעצמאותה. על כן, ובהתאם לעקרון הפרדת הרשויות, על בית המשפט להימנע מבחינת סבירותן ומידתיותן של החלטות מינהליות כאשר אין כל צורך בכך" (פסקה 20 לחוות דעתו).

אני סבור כי החשש מהפגיעות בביטחון האישי ובפרטיות והחשש מהשפעה פסולה על נבחר הציבור – רלוונטי בעיקר כאשר מדובר בהפגנה המתקיימת בסמוך למעונו הפרטי של נבחר הציבור.

בפסק דיננו הורינו על ביטול פסק הדין בעירעור הבחירות, ועל החזרת הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים לצורך דיון במימצאי החקירה המשטרתית.

על כן, נקבע שם כי: "בפני מי שמבקש לבטל בחירות בשל שוחד בחירות עומדים שני מסלולים, שכל אחד מהם יפה לשעתו, לנסיבותיו ולדיות הראיות. היה ולדעת המבקש יש בידו די ראיות להוכיח את טענתו במסגרת החוק – יגיש ערעור בחירות על-פי החוק. אין בידו ראיות מבוררות בשלב זה להוכחת הטענה, יגיש בקשה לפסק דין הצהרתי, לכשיתבררו העובדות ויימצאו הראיות" (שם, בעמ' 802).

טענתו זו התבססה על פסקי הדין בעיניין בכר ובעניין הזימה (בר"ם 1837/09 משלב נ' הזימה (18.3.2009)), שמהם נלמד לשיטתו כי היה על בית המשפט "לנכות" מסך הקולות שקבל עבד אלחאלים את הקולות שנקבע כי נפל בעיניינם פגם ו"לתקן" את תוצאת הבחירות.

...

לשיטת זידאן, מכך מתחייבת המסקנה שבית המשפט המחוזי שגה משפטית עת קבע כי לא ניתן להצביע עליו כזוכה בבחירות.

אשר על כן, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת הבחירה בין סעד של ביטול הבחירות לבין סעד של הכרזה על זוכה אחר – לא מצאנו כי נפל במסקנתו המשפטית של בית המשפט המחוזי פגם במקרה הקונקרטי.

סוף דבר: מסקנות בית המשפט המחוזי כי הוכח בענייננו קיומו של ליקוי שעלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות וכי יש להורות על בחירות חדשות למועצה המקומית – בדין יסודן.

תגובת המשיבה 3 מיום 26.1.2022; תגובת המשיבה 2 מיום 26.1.2022; תגובת המשיב 1 מיום 27.1.2022 בשם המבקש: עו"ד יעקב בורובסקי; עו"ד איילת שושני ג'ינו בשם המשיב 1: עו"ד גלעד שר; עו"ד עידו בלום בשם המשיבה 2: עו"ד מוחמד זידאן בשם המשיבה 3: עו"ד רנאד עיד; עו"ד יעל מורג יקו-אל ][]החלטה ] בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע' פוגלמן, ג' קרא וי' אלרון) בע"א 5611/21 ובע"א 6114/21 מיום 23.11.2021 (להלן: פסק הדין), בגדריו נדחו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הורה על קיום בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית כפר מנדא.

כמו כן דחה השופט פוגלמן את טענת המשיב בעיניין גריעת הקולות שהושפעו מפרשה זו. בשולי דבריו הביע השופט פוגלמן ביקורת על כך שהמשיבה 3 (מנהלת הבחירות למועצה המקומית כפר מנדא) נימנעה מלנקוט עמדה ביחס למחלוקות הקונקרטיות בהליך, והסתפקה בטענה כי ראוי שבית המשפט יקבע שבהליכי בחירות המוגשים בהתאם להילכת חרזאללה, "כללי הראיות יהיו דומים במהותם לכללי הראיות החלים בהליך המינהלי". בהקשר זה הודגש בפסק הדין "בהנתן מסקנתנו המתייחסת למקרה הקונקרטי לא מצאנו כי בשלב זה נידרשת הכרעה בטיעון זה במלוא הקפו". השופטים קרא ואלרון הצטרפו, כאמור, לחוות דעתו של השופט פוגלמן, ולפיכך נדחו שני הערעורים ללא צו להוצאות.

...

משנדחה ערעורו הגיש המשיב בקשת רשות ערעור, שבמהלך הדיון בה התברר כי המשטרה פתחה בחקירה בחשד לעבירות על טוהר הבחירות.

לא שוכנעתי כי נסיבות חריגות מעין אלו מתקיימות בענייננו, וזאת בעיקר מן הטעם שבפסק הדין כלל לא נפסקה הלכה חדשה.

נסיבות אלו הובילו את בית המשפט העליון למסקנה שבעניינו לא מתעוררת "במלוא היקפה" שאלת כללי הקבילות בהליכים אזרחיים בעניין ביטול תוצאות בחירות – וזאת, בין היתר, מכיוון שהכרעתו של בית המשפט המחוזי לא התבססה רק על חומרי החקירה אלא גם על חומרים נוספים.

מן הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה לדיון נוסף נדחית – ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט העליון.