בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים
עע"מ 1775/20
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט י' אלרון
המערערת:
התנועה למען איכות השילטון בישראל
נ ג ד
המשיבה:
עריית ירושלים
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ר' וינוגרד) ב-עת"מ 9534-03-20 מתאריך 05.03.2020
תאריך הישיבה:
י"ג באדר התש"ף
(09.03.2020)
בשם המערערת:
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור; עו"ד גילי גוטוירט
בשם המשיבה:
עו"ד אשר עמרם; עו"ד רועי אבישר; עו"ד חיים נרגסי
][]פסק-דין
לנוכח ספק זה, הרי שעל פני הדברים, יש ממש בטענה שלפיה המיגבלות הקבועות בו אינן חלות על השלוט שהוצב על ידי המערערת במקרה דנן (ראו גם עניין זקין, בעמ' 301–304, וההפניות המופיעות שם; ע"א 105/92 ראם מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עריית נצרת עילית, פ"ד מז(5) 189, 214 (1993); "תחולת חוקי עזר של רשויות מקומיות על תעמולת בחירות ועל שלטים ומודעות בעלי מסר פוליטי" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1.1912 (התשע"ט)).
...
אני סבור כי הפעלת שיקול דעתו של ראש עיריית ירושלים איננה עומדת במבחן הביקורת השיפוטית, כמפורט בחוות דעתו של המשנה לנשיאה ח' מלצר (וכן ספק בעיניי, וסוגיה זו ניתן להותיר להכרעה לעת מצוא, אם יש ממש בטענת המשיבה כי השילוט היווה בכלל "מפגע אסתטי").
בהמשך חוות דעתו, ומשהגיע למסקנה כי ראש העירייה לא היה מוסמך להורות על הסרת השילוט, הדגיש השופט אלרון כי אין להידרש לסבירות החלטתו של ראש העיר ולמידתיותה: "מטבע הדברים, בחינת אופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות המנהלית על ידי בית המשפט כרוך בפגיעה משמעותית בעצמאותה. על כן, ובהתאם לעקרון הפרדת הרשויות, על בית המשפט להימנע מבחינת סבירותן ומידתיותן של החלטות מינהליות כאשר אין כל צורך בכך" (פסקה 20 לחוות דעתו).
אני סבור כי החשש מהפגיעות בביטחון האישי ובפרטיות והחשש מהשפעה פסולה על נבחר הציבור – רלוונטי בעיקר כאשר מדובר בהפגנה המתקיימת בסמוך למעונו הפרטי של נבחר הציבור.