ללא אותה כרטסת ושתיקת התובעת - המשכירה ביחס אליה, היתה נדחית ההיתנגדות לחלוטין, מה גם שאין בנמצא נימוק המצדיק הארכת מועד.
עוד נטען, כי ממילא בתביעה שטרית ניתן לטעון בהגנה לקזוז בסכום קצוב.
ו) במקרה דנן, לאחר שהגישה המערערת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בדבר התניית הארכת המועד בהפקדה ,הוצע למערערת להפקיד סך 180,000 ₪ (סכום קרן הצ'קים) והיא סירבה, כך שאין צורך להדרש לשאלה אם סך 225,000 ₪ הוא מוצדק כאשר קרן החוב (בלבד) היא 180,000 ₪, שהרי גם סכום זה לא הופקד על ידה, הגם שהתאפשר לה להפקיד סכום זה.
מכל מקום, אין זכות מוקנית להארכת מועד.
אין מקום לטעון כי היה זה בלתי סביר מצד בית משפט קמא להתנות הארכת מועד בהפקדה (נימוקי כב' השופטת קלמן – ברום בהחלטה מיום 9.3.22 ברע"א 25915-02-22 יפים לעניינינו) ומשלא הופקד הסכום ניתן פסק דין כדין ואין עילה להתערב בו.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחה העירעור.
...
ללא אותה כרטסת ושתיקת התובעת - המשכירה ביחס אליה, היתה נדחית ההתנגדות לחלוטין, מה גם שאין בנמצא נימוק המצדיק הארכת מועד.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א) כפי שהיה בזמנן של התקנות הישנות, כך עדיין כיום יש צורך ב"טעמים מיוחדים" להארכת מועד שנקבע בחיקוק.
אין מקום לטעון כי היה זה בלתי סביר מצד בית משפט קמא להתנות הארכת מועד בהפקדה (נימוקי כב' השופטת קלמן – ברום בהחלטה מיום 9.3.22 ברע"א 25915-02-22 יפים לעניינינו) ומשלא הופקד הסכום ניתן פסק דין כדין ואין עילה להתערב בו.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.