ערעור בזכות או בערבות על דחיית התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב

בפניי היתנגדות לבצוע שטר חוב על סך של 109,109 ₪ שהוגש על ידי המשיבה נגד המבקשים.

בשטר החוב מיום 27.8.2017 מתחייבים המבקשים לערוב לכל חובותיה והתחייבויותיה של חברת אגוז במדבר 2004 אילת בע"מ (להלן: החברה).

בתשובתה להתנגדות טענה המשיבה, כי תצהירי המבקשים שהוגשו בתמיכה להתנגדות מתייחסים לתיק אחר ולזוכה אחר - טענה שהועלתה כבר בבקשת המשיבה להעברת הדיון לבית המשפט כאן (בקשה שהתקבלה), אולם זכתה להתעלמות מצד המבקשים; מכאן, בהיעדר תצהירים רלוואנטים, דין ההיתנגדות להדחות על הסף.

כידוע, האפשרות של צד קרוב לשטר להעלות טענות הגנה חוזיות, כמו זכות קזוז או כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, לא הוכרה בעבר.

כך, לדוגמא, נקבע כי ניתן להעלות בתביעה שטרית טענת קזוז, וכי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 חל גם על שטרות (ראה רע"א 6250/98 Norland Papier AG נ' מפעלי יצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2)274 [1999]).

לאור מגמה זו בפסיקה, המקובלת עליי בכל הכבוד, יש לקבוע גם כאן, כי טענת המבקשים בדבר קיומה של סחורה פגומה וסחורה פגת-תקף ששוויין לא קוזז מסכום החוב הנטען, יפה כטענת הגנה גם בתביעה שטרית, בהיות הצדדים צדדים קרובים לשטר, ולאור הקביעה כי "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה" (עניין צמח נ' שלשבסקי לעיל); וכן בהיותה טענת קזוז, אשר לגביה נפסק במפורש כי ניתן להעלותה גם בתביעה שטרית בין צדדים קרובים (עניין Norland הנ"ל).

משמצאתי כי יש בפי המבקשים טענות הגנה הראויות להשמע, אינני מוצאת לנכון להתנות את מתן הרשות להיתגונן בתנאים, זאת לאור הפסיקה על פיה מתן רשות ללא תנאי הוא הכלל, ואילו התנייתו בהפקדת ערובה הנו החריג, הננקט במקרה בו ההגנה קלושה ביותר (ראה רע"א (ירושלים) 40983-05-19 ערנת-טק בע"מ נ' שלמה מורסיאנו [2019]; בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 7344/19 מיום 12.12.19) נדחתה).

...

לאור מגמה זו בפסיקה, המקובלת עליי בכל הכבוד, יש לקבוע גם כאן, כי טענת המבקשים בדבר קיומה של סחורה פגומה וסחורה פגת-תקף ששוויין לא קוזז מסכום החוב הנטען, יפה כטענת הגנה גם בתביעה שטרית, בהיות הצדדים צדדים קרובים לשטר, ולאור הקביעה כי "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה" (עניין צמח נ' שלשבסקי לעיל); וכן בהיותה טענת קיזוז, אשר לגביה נפסק במפורש כי ניתן להעלותה גם בתביעה שטרית בין צדדים קרובים (עניין Norland הנ"ל).

אכן, טענות המבקשים נטענו באופן כללי וללא אסמכתאות תומכות, אולם בשלב זה אני סבורה כי יש לקחת בחשבון את הטענה, כי המסמכים והנתונים הרלוונטים נמצאים בידי מפרק החברה ולא בידי המבקשים; לכך יש להוסיף, כאמור, כי המשיבה לא התייחסה לטענות ההגנה לגופן בתשובתן.

לפיכך, וכיוון שאני מוצאת כי יש בהחלטה זו כדי לקדם את בירור התובענה בדרך יעילה וכדי להביא לחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמן שיפוטי, אני קובעת כי יש מקום ליתן למבקשים את הרשות להתגונן מפני התובענה, וזאת מכח סמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

בכתב הערבות צוין כי זו תחול ללא סייג "גם אם יחולו שינויים, לרבות שינויים יסודיים בחוזה, ובכלל זאת הארכת תקופת השכירות מעת לעת בין בחוזה ובין מכללא." ביום 25/5/2010 הומחתה זכות השכירות מאת הגב' רוזנברג למשיבה, והשוכר אישר קבלת הודעה זו והתחייב להמיר/להסב לטובת המשיבה את הבטוחות שניתנו בהתאם לחוזה משנת 2007.

לטענת המבקש לא עודכן על חתימת חוזה שכירות חדש ולא נתן את הסכמתו להרחבת הערבות או שינויה.

לשיטת המשיבה, כאמור, סמכות זו נתונה לרשם ההוצאה לפועל, ולו בלבד, ועל כן יש להורות על דחיית הבקשה לארכה, ובהתאם דחיית ההיתנגדות.

תקנות 106(א) ו- 109ח(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל") קובעות כי היתנגדות לבצוע שטר/תובענה על סכום קצוב תוגש תוך 30 יום מיום קבלת האזהרה.

קביעה זו, בנוסחה, אינה ניתנת לערעור, ולפיכך – נתונה הסמכות לידון בבקשה לבית משפט זה. בבחינת סוגיית הנטלים, הנטל להוכיח את מועד המסירה מוטל על המשיבה בהיותה המבקשת את דחיית ההיתנגדות מטעם זה (ר', בשינויים המחוייבים, ע"א 203/84 שלום יעיש נ' מנשה אהרון, פ"ד מ(1) 328, סעיף 2 לפסק הדין).

חרף האמור, כבר כעת מצאתי לדחות את הטענה הנוגעת להיות הערבות בעלת תנאים מקפחים, שהרי הרשות להתנות על הוראות חוק הערבות הנה רחבה (ע"א 118/93 חיים גמבש נ' בנק מרכנתיל לישראל בע"מ, פ"ד מח(4) 463, 473), וכן מצאתי לדחות את הטענה הנוגעת להיות המבקש ערב מוגן, משסוגיה זו אינה רלבאנטית לענייננו כלל אלא לתחום מתן ההלוואות במסגרת עיסוק הנושה (סעיף 19 לחוק הערבות).

...

בקשת הבצוע וההתנגדות התובעת חברה העוסקת בהשכרת מימונית ותפעולית של כלי רכב, הגישה בקשה לבצוע 4 שטרי חוב אשר הסכום הכולל הנקוב בהם הנו סך 568,190 ₪ נגד הנתבעת כעושה השטר (להלן: "הנתבעת") ומנהלה אלון איבגי (להלן: "הנתבע") כמי שחתם כערב לתשלומם.

הנתבע הוסיף וטען כי התובעת חייבה את הנתבעת בסכומים שונים העולים עשרות מונים על הסכומים הנקובים בהסכמים.

בסעיף 24.2 נקבע כי הפרה יסודית של ההסכם תזכה את התובעת: "24.2.4 להפקיע את זכות השמוש במכוניות להעבירן לחזקתה למוכרן...להסרת ספק מובהר כי עם תפיסת המכוניות יפקעו זכויות השוכר במכוניות...ואולם אין בכך כדי למעט מהתחייבויות השוכר לשלם את כל יתרת החוב כאמור לעיל" 5.6 בחינת התחשיב המפורט לגבי כל אחד מכלי הרכב, כפי שהובא בתצהירה של גלית מלמד כי בקביעת סכום כל אחד מן השיטריות מושא בקשת הבצוע (כמפורט סעיף ד' לבקשת הבצוע) נוכו הן סכום הפקדון המיוחס לגבי הרכב מושא אותו שטר וכן זוכתה הנתבעת בהפרש שבין סכום מכירתה של כל מכונית לצד שלישי לבין הסכום שהתובעת היתה מקבלת לו היתה המכונית מוחזרת אליה בתום תקופת השכירות.

6.4 גם בהנתן כי נימנעה מן הנתבעת הזכות לקבל שירותי תיחזוקה בגין כלי הרכב ישירות מן התובעת, הרי שעסקינן בכשלון תמורה חלקי גרידא ובלתי קצוב.

התביעה נגד הנתבע בסיכום טענותיהם לא חזרו הנתבעים על טענותיהם באשר לפטור הנתבע מערבותו אין ספק כי בהיותו של הנתבע בעל מניותיה ומנהלה של הנתבעת, לא מתקיימת בו הגדרת ערב יחיד ו/או ערב מוגן וממילא אין על התובעת למצות תחילה את פעילות הגבייה נגד הנתבעת.

סוף דבר אני דוחה את ההיתנגדות.

הודעה זכות ערעור.

...

קבעתי כי טענה זו לא הוכחה כדבעי – יתר על כן, סבורני כי גם לו היתה הטענה מתקבלת, לא היה בה כדי למנוע אכיפת תשלום השטרות המבטאים את התשלומים החודשיים אשר היה על הנתבעת לשלם לתובעת על פי חוזה השכירות וההסכמים הפרטניים וזאת באשר אין חולק כי הנתבעת נהנתה מזכות השימוש בכלי הרכב ואלו עמדו לרשותה של הנתבעת עד ליום 25.2.09.

סוף דבר אני דוחה את ההתנגדות.

אני מחייב את הנתבעת והנתבע, יחד ולחוד, לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בגין הליך זה בסכום של 15,000 ₪.

המדובר בהתנגדות לבצוע שטר על סך 149,840 ₪, בגין שיק שמסרה הנתבעת 1 לתובעת ואשר סכומו נכלל אף בתובענה דנן.

כן נקבע כי ניתן לתבוע גם שותפות בלתי רשומה, שכן אם הדין מכיר בכשרותו של גוף להיות בעל זכויות וחובות, הרי שממילא יש להכיר בזכותו לתבוע ולהיתבע בגין זכויותיו או חובותיו.

לעניין זה ר' דברי כב' הש' שטרסברג כהן ברע"א 5451/96 יצחק זימן נ' פנחס מזרחי, (פורסם בנבו, 28.12.98), המפנה לדבריו של פרופ' זוסמן: "בעקרון, גם בהיעדר סיכומים מצד הנתבעים, אין בית המשפט נידרש להיתעלם מראיות שהביאו הנתבעים ועליו לפסוק על פי חומר הראיות שבפניו (זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש. לוין, עורך, 1995),513)" המדובר איפוא בתביעה לסכום קצוב, הנסמכת על כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת, חשבוניות מס וכן שיקים לפקודת התובעת שמשכה הנתבעת 1, אשר צורפו לכתב התביעה.

בבקשת הרשות להיתגונן מטעם הנתבעים לא הוכחש הסכום הנתבע (הנתבע 2 אישר זאת בחקירתו הנגדית בדיון מיום 23.4.12, עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 21-26 וכן עמ' 4 שורות 7-10), אלא הנתבעת 1 טענה טענת קזוז וכן טענות להפרות ההסכם על ידי התובעת, תוך גרימת נזקים לנתבעים; הנתבע 2 טען טענות נוספות באשר למסמך עליו הוא חתום ואשר נטען כי מהוה כתב ערבות; והנתבעת 3 טענה כי מאחר שהנתבעת 1 אינה חבה בסכום התביעה לאור טענותיה, הרי שאף היא כערבה אינה חבה בסכום התביעה.

משטרם חלף המועד להגשת ערעור על פסק הדין בתביעה השטרית, והוא אינו חלוט, הרי שלא ניתן לקבוע בשלב זה כי קיים השתק פלוגתא כנגד הנתבעת 1.

בנוסף, הנתבעת 3, בשמה הנוכחי כ"קסטל משרד להפצת כרטיסים" ועם אותו מספר עוסק מורשה חתומה על כתב ערבות לטובת התובעת, ערבות שעל תוקפה היא לא ערערה במסגרת הבר"ל. עוד יצוין כי אף על הערבות שחתמה הנתבעת 3 במסגרת ההליך שהתנהל בפני כב' השופט אילן רונן חתמה הנתבעת 3 בשמה הנוכחי ועם מספר העוסק המורשה שלה.

סוף דבר  בקשת הרשות להיתגונן מטעם הנתבעת 1 נדחית, והתובעת זכאית לפסק דין נגדה בהתאם לכתב התביעה, בנכוי סכום השיק שהתנגדות לביצועו נדחתה בפסק הדין בתביעה השטרית.

...

  אני סבורה אפוא, כי העלאת טענה זו בשלב זה של ההליך, לאחר שלא נטענה בבר"ל ולאחר שהנתבעת 3 לא הכחישה את עצם ערבותה במסגרת הבר"ל, ומבלי להגיש סיכומים מטעמה בהתאם להחלטת בית המשפט  - מהווה חוסר תום לב. יחד עם זאת, יש להיזהר ואין ליתן פסק דין כנגד גוף שאינו מהווה אישיות משפטית.

השאלה האם שותפות בלתי רשומה היא אישיות משפטית טרם הוכרעה במשפט הישראלי, וראו לעניין זה דברי כבוד השופט אנגלרד בע"א 2026/92 פקיד שומה פתח-תקווה נ' שדות חברה להובלה (1982) בע"מ (2001), פ"ד נה(4), 89, עמ' 102: "האמת היא כי השאלה אם שותפות בלתי רשומה היא אישיות משפטית, דהיינו תאגיד, טרם הוכרעה בשיטתנו. וכך אומר על כך בית-משפט זה בע"א 583/88 ברנע נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ [3], בעמ' 683-684, מפי הנשיא שמגר: "שאלת היותה של שותפות בלתי רשומה בגדר אישיות משפטית נפרדת מהשותפים המרכיבים אותה הינה שאלה מורכבת, אשר אין לגביה הכרעה ברורה בפסיקת בית-משפט זה... גם בין המלומדים קיימת מחלוקת בשאלה זו...". לאור העובדה שאין הכרעה בשאלה זו, אני סבורה כי לא ניתן לקבוע במקרה דנן שהנתבעת 3 היא אישיות משפטית וליתן נגדה פסק דין.

סוף דבר  בקשת הרשות להתגונן מטעם הנתבעת 1 נדחית, והתובעת זכאית לפסק דין נגדה בהתאם לכתב התביעה, בניכוי סכום השיק שהתנגדות לביצועו נדחתה בפסק הדין בתביעה השטרית.

המבקש טוען בתצהיר התומך בהתנגדות, בין היתר, כי חתימתו על כתב הערבות זויפה; כי פרטי השיטריות מולאו בחריגה מהרשאה ובנגוד "לרצון המבקשים ולידיעתה כלל וכלל" (כך במקור – א.ה.); כי לא הייתה פניה מוקדמת אליו מטעם המשיבה או מכתב התראה כלשהוא; כי אינו חב מאומה למשיבה, שכן חתימה מזוייפת אינה מטילה חבות כלשהיא; כי המשיבה הנה חברת נכיונות ומתן הלוואות וככזו עליה לערוך חוזה בכתב בהתאם לחוק הלוואות חוץ בנקאיות (כך במקור בתצהיר – א.ה.) ולצרף חשבוניות המעידות על תמורה שנתנה בעסקת נכיון השיטריות.

דיון והכרעה סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

סעיף 22(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] קובע, כי "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". סעיף 23(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] קובע, כי "חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהוא, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פירעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פירעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העידר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו". אלא שמצויים אנו בשלב ההיתנגדות לבצוע שטר, שדינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר כאמור, וטענת הזיוף אינה שונה מכל טענת הגנה אחרת, וגם בעיניינה חובה על המבקש להתכבד ולהיכנס בפרטי הגנתו.

מכל האמור לעיל עולה, כי המבקש לא פירט כנדרש את טענת הזיוף ויתר טענותיו הן כלליות, סתמיות, נטולות פירוט ואסמכתאות, וכל זאת שעה שחתם על הסדר חוב, לא הכחיש שחתם על ערבות אישית ואף מודה בפה מלא שאינו יודע אם השיקים נשוא ההליך תקינים או לא, האם הוחלפו או לא, ולא טרח לברר זאת בכל הזמן שחלף מהגשת ההיתנגדות ועד למועד הדיון.

דומה כי אין צורך להכביר מילים על חולשת טענה הגנה מעין זו. לאור כל האמור לעיל, אני סבורה שיש מקום להורות על דחיית ההיתנגדות, שכן המבקש לא פירט את טענת הזיוף כנדרש ולא הציג טענת הגנה אחרת הראויה לבירור.

הוצאות ההליך כאן בסך של 5,000 ₪ יתוספו לסכום ההוצאות בתיק ההוצאה לפועל וייגבו במסגרת ההליך שם. זכות ערעור כחוק.

...

בקשה כאמור לא הוגשה עד מועד מתן החלטתי זו. הדיון בפניי בפתח הדיון התעוררה שאלה באשר לגובה החוב כפי שנרשם בתיק בית המשפט, שהיה שונה מגובה החוב שנטען ע"י ב"כ המשיבה בדיון.

לאחר שבוצע בירור בעניין זה ע"י המזכירות, ניתנה החלטתי ביום 10 ביולי 2023 ופרטי התיק שבפניי תוקנו בהתאם.

מכל האמור לעיל עולה, כי המבקש לא פירט כנדרש את טענת הזיוף ויתר טענותיו הן כלליות, סתמיות, נטולות פירוט ואסמכתאות, וכל זאת שעה שחתם על הסדר חוב, לא הכחיש שחתם על ערבות אישית ואף מודה בפה מלא שאינו יודע אם השיקים נשוא ההליך תקינים או לא, האם הוחלפו או לא, ולא טרח לברר זאת בכל הזמן שחלף מהגשת ההתנגדות ועד למועד הדיון.

דומה כי אין צורך להכביר מילים על חולשת טענה הגנה מעין זו. לאור כל האמור לעיל, אני סבורה שיש מקום להורות על דחיית ההתנגדות, שכן המבקש לא פירט את טענת הזיוף כנדרש ולא הציג טענת הגנה אחרת הראויה לבירור.

סיכום ההתנגדות נדחית.