ערעור באיחור על החלטת נאמן

לעומת זאת, קשה למצוא הצדקה לאיחור בהגשת ערעור על החלטת נאמן בקשר לתביעת חוב, שכן קיומם של ההליכים כבר ידוע ורק ממועד המצאת ההחלטה מתחיל מירוץ הזמן להגשת העירעור.

...

לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובתשובת הנאמן, לא שוכנעתי כי לערעור סיכויים טובים ושיקול זה הינו אחד מן השיקולים שאינם תומכים בקבלת הבקשה.

לסיכום, על רקע מכלול הנסיבות והאיזון בין השיקולים השונים, מצאתי כי לא עלה בידי גלנור להראות קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים את הארכת המועד להגשת הערעור.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על הכרעת החוב, נדחית בזאת.

המבקש מיפרט בבקשה שלפניי שלל טיעונים בדבר השתלשלות העניינים מול הנאמן וכן שב ומלין על החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב שהוא הגיש, אולם הוא מיתעלם כליל מהסוגיה שעל הפרק – היא כאמור הגשתו באיחור של העירעור על החלטת הנאמן, והחלטת בית המשפט לדחות את העירעור על הסף עקב כך. דיון והכרעה דין הבקשה להדחות ללא צורך בתגובת המשיבים.

...

המבקש מפרט בבקשה שלפניי שלל טיעונים בדבר השתלשלות העניינים מול הנאמן וכן שב ומלין על החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב שהוא הגיש, אולם הוא מתעלם כליל מהסוגיה שעל הפרק – היא כאמור הגשתו באיחור של הערעור על החלטת הנאמן, והחלטת בית המשפט לדחות את הערעור על הסף עקב כך. דיון והכרעה דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת המשיבים.

סבורני, כי המקרה שלפניי נכנס בגדר מקרים אלו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

שעה שגם הכנ"ר סבור, כי לא הוכח טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת העירעור באיחור; וכי סכויי העירעור על החלטתו של הנאמן, קלושים; ואף סבור הוא, כי אין מקום לעכב את ביצוע ההחלטה בעיניין ההפטר המותנה, לרבות מתן הפטר וחלוקת הכספים; ומתוך כלל השיקולים כמפורט לעיל - לא ראיתי מקום ליתן ארכה להגשת העירעור תוך פסיקת הוצאות כבדות, כפי שהציע הכנ"ר. סוף דבר: הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הנאמן, נדחית.

...

עיקר טענות הצדדים טענות המבקש לטענת המבקש, אין להיעתר לבקשת הנאמן, שכן עמדתו כל כולה פרוצדורה וסדרי דין "והפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין". הפגיעה במבקש אם בקשתו תדחה, קשה מנשוא במיוחד אם תידחה מטעם פרוצדורלי בלבד.

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בחומר שהונח לפני, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

החלטת הנאמן סדורה ובהירה, בחנה כדבעי את הטענות, התקבלה בהליך תקין, מבוססת היטב על כל רבדיה ואין מקום להתערב בה. לא נעלמה מעיני עמדת הכנ"ר, אלא שסבורני, כי ההלכות המשפטיות על השיקולים שנזכרו לעיל, מאזנות בין זכות הגישה של המבקש לערכאות לבין השיקולים האחרים שצריכים לעניין.

שעה שגם הכנ"ר סבור, כי לא הוכח טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה להגשת הערעור באיחור; וכי סיכויי הערעור על החלטתו של הנאמן, קלושים; ואף סבור הוא, כי אין מקום לעכב את ביצוע ההחלטה בעניין ההפטר המותנה, לרבות מתן הפטר וחלוקת הכספים; ומתוך כלל השיקולים כמפורט לעיל - לא ראיתי מקום ליתן ארכה להגשת הערעור תוך פסיקת הוצאות כבדות, כפי שהציע הכנ"ר. סוף דבר: הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הנאמן, נדחית.

סכויי העירעור לגופו אמנם נכון הוא כי גם פסק דינו של בית המשפט העליון ב"עניין עביד" היתייחס ל"טעות" בדין זהה לזו שבעניינינו-דהיינו, איחור בהגשת ערעור על החלטת נאמן בהסתמך על תקנה 96(א) במקום תקנה 76(ג) לתקנות-ושם אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה בקשה להארכת מועד,אלא שאני סבור כי יש לאבחן את הקביעות ב"עניין עביד" מהמקרה שבפנינו, הואיל ושם קבע בית המשפט המחוזי (בהחלטה נשוא העירעור בעיניין עביד), אמנם מעבר לנדרש, כי מאז הגשת העירעור (על החלטת הנאמן לחברה בהליכי הבראה) אושר הסדר נושים על ידי אספות הנושים השונות ועל ידי בית המשפט וכי באותן נסיבות הארכת המועד להגשת ערעור על החלטת הנאמן "עלולה לסרבל את הליך ההקפאה, להחזיר את הגלגל לאחור ולגרום לפגיעה בנושים ובציפיותיהם" (שם, בפיסקה 6), וכמו כן ובשונה מהמקרה שבפנינו , בית המשפט שם סבר כי סכויי העירעור אינם ברורים .

...

[ראו גם החלטתי בפש"ר (חי') 31795-07-14 מלכה חנן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה (24.4.18, פסקה 35)].

סיכום סיכומו של דבר, לאור כל מכלול הנסיבות שפורטו בהרחבה לעיל, ובשים לב לשלב בו מצוי ההליך, הפגמים בהליך אישור הצעת ההסדר, הנסיבות המיוחדות שמנעו מהנושה להגיש את תביעת החוב, והעדר אינטרס ראוי להגנה של הנושים והחייבת, יש מקום להאריך את המועד להגשת ערעור הנושה,ובנוסף ולגופו של ענין דין ערעור הנושה להתקבל.

בנסיבות אלו ועל אף שהוריתי על קבלת הערעור, מצאתי לנכון לחייב את הנושה בהוצאות המנהל המיוחד, בסכום של 5,000 ₪ ואציין כי מדובר בסכום הוצאות מופחת בנסיבות, וזאת לאור ההשגות אותן הבעתי באשר לדרך אישור הסדר הנושים בתיק זה. עם זאת , לא מצאתי לנכון לחייב את הנושה בהוצאות החייבת בשים לב לכך שלא נסתרה טענת הנושה לפיה החייבת היא שגרמה לחקירה במע"מ בטענות שווא שהועלו על ידה , ואשר הובילה לכל השתלשלות העניינים נשוא החלטתי זו. ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ט, 17 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.

ועוד נקבע בפרשת בנק לפיתוח כי "הגמשת המועדים הקבועים בפקודה תשמר למקרים חריגים בהם קיים טעם מיוחד ואובייקטיבי המצדיק את האיחור, ויש לשקול זאת בזהירות רבה". ומוסיף בית המשפט בפרשת בנק לפיתוח ומסביר כי "קשה למצוא הצדקה לאיחור בהגשת ערעור על החלטת נאמן בקשר לתביעת חוב, שכן קיומם של ההליכים כבר ידוע ורק ממועד המצאת ההחלטה מתחיל מירוץ הזמן להגשת העירעור". כמו כן ראו פר"ק 2419-07 משרד הפנים היועץ המשפטי לממשלה נ' עריית טייבה (פורסם במאגרים), שם נדחתה תביעת חוב בשיעור העולה על 8 מיליון ₪.

...

הנאמן הודיע ביום 17.7.17, בשיחת טלפון, כי המועד להגשת ערעור על הכרעת תביעת החוב חלף, תוכנית הפירעון הוגשה ואושרה ועל כן, אין בידו להיעתר לבקשת הנושה לשקול מחדש את הכרעתו.

בנוסף, נקבע בבש"א 3294/09 כי הנטייה להיעתר לבקשה למתן אורכה תצומצם, מקום בו הסתמך הצד שכנגד על פסק הדין.

משכך, הבקשה להארכת מועד נדחית.