כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור ארנונה: ערעור ארנונה תעריף של עסקים

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת ההשגה לאותה שנה קיבלה המערערת את טענת המשיבה באשר לשמשיות המצויות בשטח הנכס (בגודל 15.88 מ"ר) והיא חויבה בגינן בתעריף המופחת של "סככה". עם זאת, לאחר שנדחו טענות המערערת בועדה, חויבה המשיבה בשנת 2018 גם בגין השמשיות בתעריף עסקים "רגיל". טענת המערערת ביחס לקיומו של הסווג "תחנות דלק" בצו הארנונה, מהוה בגדר הרחבת חזית (לעניין שנות המס 2016-2017).
אעיר, כי בדיון שהתקיים בפני ביום 24.2.19 לא עלה ביד ב"כ המערערת להציג הסבר מניח את הדעת להבחנה שבין מרכיב ה"קרקע" בתחנת הדלק ובין מרכיב ה"סככה", חרף זאת ששניהם מצויים תחת אותה הגדרה של "תחנת דלק". ב"כ המערערת טען בהקשר זה כי סעיף 5א לצוו הארנונה אינו מאפשר לחייב קרקע בתעריף של מבנה, שכן קיימת בו קביעה פוזיטיבית באשר לתעריף החל על "קרקע תפוסה" (שם, בעמ' 1, שורות 16-17 וכן בעמ' 9, ש' 31-32).
...
גם בעניין קונטאל אוטומציה ובקרה הנזכר לעיל, מצא בית המשפט העליון להחיל את מבחן השימוש והתכלית.
אוסיף עוד, כי טוענת המערערת כי בהעדר תעריף מיוחד לתחנת דלק, יש לבחון, מבין כלל הסיווגים המצויים בצו הארנונה, את הסיווג הספציפי ביותר אשר ישקף את הפעילות שנעשית בנכס, וכי לא קיים שימוש העונה לשם "סככה". אף טענה זו אין בידי לקבל ונראה כי המערערת אינה מדקדקת בהבחנה שבין המונחים "סוג נכס" ו"שימוש" בנכס.
סוף דבר לאור כל האמור הגעתי לכלל מסקנה לפיה החלטת הועדה, שקבעה כי בהתאם לצו הארנונה יש לחייב את סככת התדלוק ואת השמשיות המצויות בתחנת הדלק שבבעלות המשיבה, ב-50% מהתעריף החל על עסקים - היא החלטה סבירה ומוצדקת, המבוססת כדבעי על הוראות צו הארנונה, ולפיכך אין מקום להתערב בה. הערעור, אפוא, נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

משלא ניתן לה רישיון כאמור, ואף לא סמל מוסד, חויבה המערערת בארנונה לשנת המס 2016-2015, בתעריף התואם לסיווג "עסקים אחרים". ביום 28.3.2016 הגישה המערערת השגה על חיובה בארנונה כאמור, וטענה כי היא מפעילה מעון יום, כמשמעותו של מונח זה בחוק הפיקוח, ועל כן היא זכאית לפטור מארנונה.
...
סוף דבר בשים לב לכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי לא נפל כל פגם בהחלטת העירייה שלא לתת למערערת פטור מתשלום ארנונה.
על כן דין הערעור להידחות.
בנסיבות העניין ובשים לב למורכבות השאלה שעמדה להכרעה, אני מחייב את המערערת לשלם למשיבה הוצאות בסך של 5,000 ₪ בלבד.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ההודעה שקבלה המערערת, ממנהל אגף העסקים, ביום 6/2/12, על שינוי הסווג מ"משרדים" ל"מחסני שיווק", איננה תשובה של מנהל הארנונה, ואין עליה זכות ערר לפי החוק.
לאור האמור, אני מקבל את טענת המערערת (סע' 31 לעיקרי הטיעון) לפיה, ככל שישנם שטחים לא מקורים בקומת הקרקע, שהמערערת מחוייבת בגינם, והמשמשים לחניית מכוניות עובדים, ללא תשלום, יש לחייבם לפי תעריף של "קרקע תפוסה" ולא לפי תעריף של "חניונים ושטחי חנייה". המשיב טוען בענין זה כי סעיף 2.11 לצוו הארנונה קובע כי רק חניון שהוא בבעלות פרטית יחויב לפי תעריף "קרקע תפוסה", והמערערת איננה בעלת הבנין.
...
כל ניסיון לעשות הבחנה בין שטחי החניה לנתיבי הגישה אל החניה הוא ניסיון מלאכותי, ודינו להידחות (ע"ש (ת"א) 630/96 תבן חב' כלכלית נ' מנהל הארנונה עת"א דינים מחוזי 1997 (6) 1476, בפיסקה 12, ע"ש (חי') 5298/99 ד.ג.ש חניונים נ' מנהל הארנונה בעיריית חיפה, עמ"נ (י-ם) 226/02 א"מ חניות ירושלים נ' מנהל הארנונה של עיריית י-ם בפיסקה 7).
לאור האמור, אני מקבל את טענת המערערת (סע' 31 לעיקרי הטיעון) לפיה, ככל שישנם שטחים לא מקורים בקומת הקרקע, שהמערערת מחוייבת בגינם, והמשמשים לחניית מכוניות עובדים, ללא תשלום, יש לחייבם לפי תעריף של "קרקע תפוסה" ולא לפי תעריף של "חניונים ושטחי חנייה". המשיב טוען בענין זה כי סעיף 2.11 לצו הארנונה קובע כי רק חניון שהוא בבעלות פרטית יחויב לפי תעריף "קרקע תפוסה", והמערערת איננה בעלת הבנין.
סיכום סיכומו של דבר, אני קובע כי ככל שישנם שטחים לא מקורים בקומת הקרקע, שהמערערת מחוייבת בגינם בארנונה, והמשמשים לחניית מכוניות עובדים, ללא תשלום, יחוייבו שטחים אלה לפי תעריף "קרקע תפוסה למכוניות". מלבד האמור לעיל, הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עד לראשית שנת 2009, כך על פי העתירה, ניהל המערער במשך שנים עסק בנכס ושילם ארנונה בהתאם לשימוש חורג בנכס על פי תעריף של עסקים.
...
" לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות שהוצגו בפני ועדת הערר ובפרוטוקולים, לרבות החלטת ועדת הערר, מצאתי כי בדין חוייב העורר בהוצאות ואין כל מקום להתערב בעניין ההוצאות.
סוף דבר, העתירה נדחית.
המערער ישלם למשיב הוצאות בסכום של 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לגבי נכס מספר 2600 טוענת המבקשת כי מדובר בנכס המוחזק ע"י LG CABELS מיום 01.09.03 עפ"י זיכרון דברים והמשיבה לא הסכימה לרשום הנכס ע"ש המחזיק עפ"י זכרון הדברים והמשיכה לחייב המבקשת בתשלומי הארנונה ללא הצדקה ולפי תעריף של עסקים שהנו יקר מתעריף של תעשיה, למרות שעיסוק המחזיק בתעשייה.
(ב) על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים; הערעור יוגש תוך שלושים יום מיום מסירת ההחלטה למערער" מקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר יש ללכת בדרך זו ואין לאפשר עקיפתה.
...
זאת ועוד, לאחר שבחנתי את טיעוני המבקשת אל מול טיעוני המשיבה, את צרופות בקשת המבקשת המעידות על מחלוקות שהתגלעו כאמור בית הצדדים אלא שהמבקשת מיאנה מסיבותיה להגיש השגה בגינן, ולאחר שבחנתי את המוצגים מש/2, מש/3, מש/4 ומש/5 מסקנתי היא כי המבקשת לא הצביעה על סיכויי הגנה כלשהם בבקשתה.
התוצאה היא שדוחה הבקשה לביטול פסק דין.
המזכירות תשלח העתק החלטתי בדואר רשום אל באי כח הצדדים ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ו (16/10/2005) בהעדר הצדדים הנ"ל
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו