ערעור אזרחי על פסק דין בתביעה בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9191/16 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערים: 1. תמיר לוי 2. אתי לוי נ ג ד המשיבה: ברכה אשואל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק הפ 022478-12-14 שניתן ביום 16.09.2016 על ידי כבוד השופט י' שפסר תאריך הישיבה: ב' בחשון התשע"ט (11.10.2018) בשם המערערים: עו"ד אופיר רחבי בשם המשיבה: עו"ד דן פרטוש פסק-דין

העברת הנכס בלישכת רישום המקרקעין התעכבה, והמערערים הגישו ביום 26.1.2012 תביעה לאכיפת ההסכמים ולתשלום הפצוי המוסכם בשל הפרת הסכם המכר.

המשיבה הצביעה על כך, שעובר למתן פסק הדין החלקי בשנת 2012, הצהיר בא כוחם כי קיימת מחלוקת "לגבי המטרים הנוספים שאינם כלולים בהסכם המכר, מטרים שהנתבע 'נידב' לתובע כדי שתוכניות הבנייה יאושרו על ידי הועדה". בהקשר זה קבע בית המשפט קמא כי: "בנוסף, לא עלה בידי המבקשים לסתור את טענות המשיבה לפיה תוכנית החלוקה שאכיפתה מבוקשת על-ידם, אינה אותה התוכנית שלה ניתן תוקף של פסק דין. המבקשים טענו כי המשיבה הסכימה לשינוי התוכנית וטענו כי היא אינה יכולה לחזור בה מהסכמתה זו (ס' 8 לסיכומי המבקשים). אולם, לא ברור מכוח מה סבורים המבקשים כי המשיבה אינה יכולה לחזור בה מהסכמה זו (משעה שהסכמה נטענת זו לא קיבלה תוקף של פסק דין ולא נכללה בהסכמות הצדדים שקבלו תוקף של פסק דין)". על פסק הדין נסב העירעור שלפנינו.

...

אני סבור כי יש לקבל את טענת המערערים בנקודה זו. אנמק.

אשר על כן, אני מקבל טענת המערערים כי יש לאכוף על המשיבה לחזור ולחתום על תשריט החלוקה המאוחר שהוגש לוועדה המקומית בשנת 2010.

סוף דבר, ועל מנת לאפשר למערערים "להתניע" את ביצוע הסכם המכר והסכם השיתוף, וברוח המלצתנו לצדדים במהלך הדיון שנתקיים בפנינו, אנו מורים כלהלן: המשיבה תחזור ותחתום תוך 14 יום על תשריט החלוקה עליו חתמה בשעתו, ואשר אושר על ידי הוועדה המקומית ביום 5.8.2010 (בהמשך לישיבת הוועדה מיום 20.6.2010) וביום 3.3.2011 (בהמשך לישיבת הוועדה מיום 9.2.2011).

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7646/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ש' שוחט המערערים: 1. אורנה טל 2. עמוס שליט 3. רחל שליט 4. משולם שליט 5. נועם שליט נ ג ד המשיבים: 1. לישכת רישום המקרקעין – ירושלים 2. רשות מקרקעי ישראל – ירושלים ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג) בה"פ 34714-02-18 מיום 20.9.2019

תאריך הישיבה: י"ב בטבת התשפ"ב (16.12.2021) בשם המערערים: עו"ד דאוד עזי; עו"ד גלי טל בשם המשיבים: עו"ד האני טרודי ][]פסק-דין ]השופט ע' פוגלמן: המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה לפסק דין הצהרתי בהתבסס על פסק דין שניתן על ידי בית משפט המחוזי (כב' סגן הנשיא המנוח י' בזק ז"ל) בת"א (מחוזי י-ם) 495/88 שליט ואח' נ' מכלוף ואח' (28.2.1993) (להלן בהתאמה גם: פסק הדין הראשון ו-ההליך הראשון) ופעולות נוספות שנעשו כדי לממש פסק דין זה לאחר שניתן.

נפסק כי על הנתבע 1 להשיב למערערים את התמורה ששלמו לו עבור המקרקעין וכן לפצותם בגין הפרת הסכם המכר.

...

בהכרעתו המנומקת קבע בית המשפט המחוזי כי לא ניתן להיעתר לסעד המבוקש על ידי המערערים, שכן משמעותו המשפטית היא מתן הוראה לרישומם של מקרקעין ברישום ראשון בניגוד לכללים הקבועים בחוק ובתקנות.

מטעם זה לא ניתן להיעתר לבקשת האחרונים לקבוע כי על סמך פסק הדין לבדו הוכחו זכויותיהם במקרקעין.

שקלנו את טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה. מצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים הכלולים בפסק הדין; כי אלה תומכים במסקנה המשפטית וכי אין לגלות בה טעות שבחוק.

אנו דוחים אפוא את הערעור בגדר סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

התובעת הגישה תביעתה בגין הפרת חוזה מכר ואי התאמה, עת טענה כי הנתבעת התחייבה לספק לה גינה בשטח 50 מ"ר הצמודה לדירתה, אך בפועל שטח הגינה הנו 34.5 מ"ר. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעת התובעת, והיא מימשה את זכותה והגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת.

בהתאם למצוות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 פסק הדין ינומק בתמצית.

בהתאם לצוו הרישום עולה כי לדירת הגג של התובעת הוצמד גג בשטח 136.12 מ"ר, שתי חניות בשטח כולל של 23.54 ושטח נוסף "קרקע ומדרגות" בגודל 61.27 מ"ר. הנתבעת טוענת כי שטח זה מהוה את הגינה בהתאם להסכם המכר.

...

משמצאתי כי אין בידי לקבל את חוות דעת המודד, שכן הוא הודה כי לא מדד את כלל השטחים הצריכים לעניין, הרי שאין רלוונטיות לחוות דעת זו. באשר להצמדת הדירה בטאבו, התובעת העידה לפניי כי היא לא אישרה את ביצוע ההצמדה כל עוד מתנהל הליך בבית המשפט ביחס לשטח הגינה.

יחד עם זאת, יש לזכור כי נטל ההוכחה מוטל על התובעת והיא לא עמדה בו. בנסיבות דנן, לא שוכנעתי באמצעות ראיות התובעת או באמצעות עדיה כי שטח הגינה הינו 34.5 מ"ר ולכן אין בידי לקבל את התביעה.

אשר על כן, התביעה נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 15518-11-22 דוד אזולאי הנדסה אזרחית בע"מ נ' קרודו ואח' לפני כבוד השופטת עמיתה שרה דותן מערערת דוד אזולאי הנדסה אזרחית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לין אילנה נפורנט משיבים 1.שרה קרודו 2.שלמה קרודו ע"י ב"כ עו"ד יוסף יפרח פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט י' דלוגין) מיום 3.7.2022 ב-ת"א 37089-11-18, לפיו התקבלה חלקית תביעת המשיבים בגין הפרת הסכם מכר דירה, והמערערת חויבה לשלם למשיבים 66,380 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום חתימת החוזה, 30,000 ₪ בגין נזק לא ממוני שניגרם מהפרת ההסכם וכן הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 15,000 ₪.

אני תקווה שהדברים נטענו מתוך טעות ולא בכוונה להטעות, מכיוון שבפרטי הדירה במסמך צוין כי "מובהר שהחניה היא מתקן חניה מתחת לקרקע ככל שנרכשים כאלו יחד עם הדירה, יקראו להלן: 'הדירה')". עוד צוין במסמך שנוסח על ידי המערערת, כי בקשה זו אינה מהוה עסקה במקרקעין, והעסקה מותנית וכפופה בחתימת הצדדים על הסכם הרכישה בנוסח הנהוג אצל החברה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הערעור להידחות.

לגופו של ענין, מקובלת עלי טענת המערערת לפיה, ברכישת דירה "על הנייר" על המתקשרים להיות מודעים לשינויים אפשריים ב"מוצר המוגמר".

אשר להוצאות, אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בכגון דא. לסיכום, הערעור נדחה.

המערערת תשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 839/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערערים: 1. חיה הקר 2. משה ויינברגר נ ג ד המשיבים: 1. חברת קלמטיס אוברסיז בע"מ 2. ברנדו הרנסטו חמיאל 3. משה אהרון ברודשנדל 4. עו"ד דוד זעירא 5. עו"ד חיים שמש משיבים פורמליים: 6. חברת הקרן לגאולת קרקע, תיכנון פיתוח וישובים בע"מ 7. עו"ד משה גליק ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.12.2020 בת"א 37363-09-13 שניתן על ידי כבוד השופט גרשון גונטובניק תאריך הישיבה: ט"ז בטבת התשפ"ג (9.1.2023) בשם המערערים: עו"ד אליעד שרגא; עו"ד שרון דיין בשם המשיבים 3-1: עו"ד יעקב אמסטר; עו"ד חגי מאירי בשם המשיבים 5-4: עו"ד רות וקסמן שאלתיאל בשם המשיבה 6: עו"ד שמרית כרמי נעמת בשם המשיב 7: עו"ד שמעון שגיא ][]פסק-דין

]השופט ע' גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט גרשון גונטובניק) בת"א 37363-09-13 מיום 6.12.2020, במסגרתו נדחתה תביעתם של המערערים לפיצויים בעקבות הפרת חוזה למכירת זכויות במקרקעין (להלן: פסק הדין).

...

חברי השופט גרוסקופף סבור אף הוא כי יש לפרש הוראות אלה כתניית אופציה, אולם לאחר שבחנתי, ושבתי ובחנתי את הוראות ההסכם, אין דעתי כדעתו.

אף בנימוקי חברי באשר לתכלית האובייקטיבית של סעיפים 2.8 ו-7.3 להסכם, אין כדי להוביל למסקנה כי מדובר בתניית אופציה.

סוף דבר – לוּ דעתי הייתה נשמעת, היינו מקבלים את הערעור, ומחייבים את החברה, ואת המשיב 3 כערב להתחייבויותיה על פי הסכם המכר, לשלם למערערים את הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם.