ערובה להוצאות משפט בסך 100,000 ש"ח

כפי שיובהר לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות לתובע להפקיד בקופת בית המשפט סך כולל של 400,000 ₪ להבטחת הוצאות שתי קבוצות הנתבעים הנ"ל. זאת, בין במזומן ובין בדרך של ערבות בנקאית שאינה מוגבלת בזמן.

כשם שבית המשפט שגה שם באשר לסכום שנשמר לצורך האגרה בתיק זה (אשר אף לאחר צימצום התביעה לכשליש, עמדה על יותר מפי שלוש מהסכום שהוערך) - כך אין לקבל גם הערכתו הראשונית, באשר לגובה הערובה להוצאות משפט שתדרש.

...

ספק אם היה הבנק בוחר לפעול באופן המוביל לכניסת הקבוצה לפירוק, לולא סבר כי אין מנוס מכך.

אף אם יש ממש בטענת התובע כי דין הבקשה להבחן מהבחינה הפורמאלית כבקשה לפי תקנה 519 לתקנות סד"א, הרי שקיימים שיקולים משמעותיים לסטות מהאופן הרגיל בו נבחנות בקשות בהתאם לתקנה זו. נמצא כי מתקיימים במקרה דנן שיקולים דומים לאלה הקיימים בתביעה של חברה.

אין לאפשר מעקף כאמור, גם ביחס לרכיב הערובה להוצאות וזאת למעט באשר לגובה ההפקדה, שיהא מתון יותר.

באשר לשעור ההפקדה הנידרש – לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים; מהות ההליך; משכו הצפוי של ההליך, בשים לב לכך שבמסגרת הדיון בבקשה לצוו מניעה נערכו חקירות נגדיות; הערכת העלויות בניהולו; העובדה שהמשיבים הפקידו בבית המשפט סך של 100 אלף ₪ להבטחת ניזקי הבנק כתוצאה מצו המניעה; שיעור ההוצאות הצפויות להיפסק במידה ותידחה התובענה; סכום התובענה (אכיפת הסכם המחאת חוב בסך של כ- 41 מיליון ש"ח ₪) והזהירות הנדרשת בעת מתן החלטה בבקשה להפקדת ערובה, כאמור בהילכות שצוינו לעיל; מצאתי לנכון לצמצם משמעותית את בקשת הבנק המבקש ולהעמיד את חיובם של המשיבים בהפקדת ערובה בסך של 100,000 ₪.

...

" – על אותו משקל, משנדחה הערעור, עומדת למבקש הטענה בדבר היעדר סיכויים לתביעה.

לא נעלמה מעיני טענת המשיבים, כי חיוב בהפקדת ערובה של יחידים ייעשה במקרים חריגים, אולם, אני סבור כי לאור האמור לעיל, בשים לב לסיכויי ההליך וליכולת הכלכלית של המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי המקרה דנן הינו המקרה החריג בו נדרש לחייב את התובעים היחידים בהפקדת ערובה וממילא יש לחייב בהפקדתה גם את החברות.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, מתקבלת הבקשה.

בפניי בקשת המבקש (להלן: "הנתבע" או "המבקש") לחייב התובעת (להלן: "התובעת" או "המשיבה") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט בסך שלא יפחת מ- 100,000 ₪ (25% מסכום התביעה) וזאת לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

...

לאחר שבחנתי טענות שני הצדדים ועל יסוד המסמכים שהוגשו הנני מחליט כדלקמן: המסגרת הנורמטיבית המסגרת הנורמטיבית לענייננו מקורה בסעיף 353א לחוק החברות אשר קובע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.". בהתאם לסעיף שלעיל ולהלכה הפסוקה ברי כי תכלית הסעיף למנוע מחברות להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת בכדי לחמוק מתשלום הוצאות נתבעים בהליך.

מהחומר שהונח לפניי לא שוכנעתי כי זהו סוג המקרים בהם ניתן לומר באופן מובהק כי התביעה בעלת סיכויי הליך גבוהים במיוחד או קלושים ממש.

בהינתן הנקוב לעיל, ניתוח הנתונים לעיל לרבות בחינת סיכויי התובענה מביאיני למסקנה לפיה בנסיבות המקרה דנן, מתחייבת הפקדת ערובה על ידי המשיבה.

אשר לבחינת שיעור הערובה, קביעה המחייבת בחינה מידתית על יסוד שיקולים שהתוו בפסיקה ובין השאר - סכום התביעה, מורכבות ההליך, התנהלות הצדדים וטיבם, אני קובע כי על המשיבה להפקיד ערובה בסך של 15,000 ₪ עד ליום 18/7/22.

ביום 6.1.2022 היתקיים בבית המשפט לעינייני מישפחה דיון כחלק מקדם משפט, ובסופו הורה בית המשפט לעינייני מישפחה למבקש להפקיד ערובה בסך 100,000 שקלים להבטחת הוצאותיו של המשיב.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובתו של המשיב.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

לאחר איזון כלל האינטרסים הרלוואנטיים ובחינת כלל השיקולים הנדרשים לעניין ובכללם, זכות הגישה שיש ליתן לתובעת לפנות לערכאות ומאידך היותה של הנתבעת רשות ציבורית, וזכות הנתבעת להפרע את הוצאות המשפט, אשר יכול ויפסקו לטובתה ככל שהתביעה כנגדה תידחה; ולאחר שנתתי דעתי לסכום התביעה, אשר אינו מבוטל, והקף ההיתדיינות הצפוי - מוצאת אני להעמיד את הערובה שתופקד על ידי התובעת על סך של 15,000 ₪.

...

אקדים ואומר כי החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה.

אני מורה אפוא לתובעת להפקיד עד ליום 15/07/23 ערובה (במזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) בסך של 15,000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעת בתביעה שלפני, שאם לא כן, התובענה תמחק ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.