ערובה להוצאות חברה בפירוק

אך מצאתי בהקשר זה לציין גם, כי העובדה שעסקינן בתובע שהנו בעל תפקיד, בהחלט מקימה אינטרס נוסף אותו נידרש בית המשפט לבחון בבואו לידון בבקשה להפקדת ערובה המוגשת על ידי בעל תפקיד, ובשם נושיה – ויפים לעניין זה הדברים שנקבעו ברע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות מדינת ישראל, פסקה 6 (18.1.2015) (להלן: עניין רפיח): "עם זאת, כאשר מדובר בתביעה המוגשת על ידי חברה בפרוק, קיים אינטרס חשוב נוסף שיש להביאו במניין השיקולים. מדובר באנטרס החורג מן האנטרס הרגיל שיש לחברה פעילה בגביית חובותיה וכוונתי לאנטרס העומד ביסוד הליך הפרוק כולו והוא - אינטרס הנושים המשוועים לכך שכספים המגיעים לחברה ימצאו את דרכם אל קופת הפרוק וישמשו לפרעון ולו מקצת חובותיה של החברה כלפיהם. אינטרס זה מן הראוי, איפוא, כי יובא אף הוא בחשבון על ידי בית המשפט בבואו להחליט בבקשה להטלת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בתביעה שהגישה החברה שבפרוק. אכן, אין מדובר בשקול המאפיל על כל יתר השיקולים אך מדובר בשקול אשר בהחלט מן הראוי ליתן עליו את הדעת בהקשר זה". אולם במכלול אלו, מקובלת עלי הדיעה לפיה המשקל שיש ליתן לאנטרס זה של הקבוצה במקרה של הליך המנוהל על ידי בעל תפקיד לחברה חדלת פרעון, הוא בעיקר לעניין גובה הערובה ולא לעצם הטלתה, ובמובן זה מצטרף אני באופן מלא לדבריו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט יצחק כהן) בבש"א (חי') 8988/06 כרמל אולפינים נ' תעשיות אלקטרוכימיות, בפיסקה 13 (להלן: עניין כרמל אולפינים), אשר אומצו במלואם גם על ידי כב' השופט צבי דותן, אך לאחרונה בגדרי ת"א (מרכז) 60431-11-17 פקר ברזל בנין נ' שיכון ובינוי - סולל בונה תשתיות בע"מ, פסקה 11 (27.04.2020) (להלן: עניין פקר ברזל), כדלהלן: "טענתה של התובעת בדבר אי חיובה בערובה מתמצית למעשה בהיותה חברה בפרוק, ובחשיבות התביעה לציבור נושיה. ואולם, כנגד זכותם זו של נושי התובעת ניצבות זכותן של הנתבעות אשר באם תידחה התביעה כנגדן לא יושבו להן ההוצאות הרבות שהוציאו. זכותם של הנושים לבדה אינה מצדיקה, איפוא, את אי חיובה של התובעת בערובה, אולם, זכותם זו תמצא את ביטויה בעת קביעת שווי הערובה, מתוך מטרה שלא למנוע לחלוטין את פנייתה של התובעת לערכאות למימוש זכותה" (בש"א (חי') 8988/06 כרמל אולפינים נ' תעשיות אלקטרוכימיות, בפיסקה 13, וכן ראה ת.א. (חי') 29882-11-12 החברה הכלכלית לחדרה נ' סגלוביץ עבודות עפר, בפיסקה 19, ת.א. 48836-05-10 מגדל חברה לביטוח נ' פביאן סלמן, בפיסקה 32, ת.א. (מרכז) 1115-11-07 כרמל אולפינים נ' תעשיות אלקטרוכימיות, בפיסקה 8)".

...

אשר לשורת ההחלטות אשר פורטו על ידי התובע בתשובתו, סבורני כי הגם שגם אלו מייצגות את הצד השני הנהוג – היינו, הנמוך, הרי שאלו הולמות יותר את סכומי הערובה אשר נהוג להטיל בהליכים כגון אלו.

סוף דבר כפי שציינתי לעיל, מכל הטעמים המפורטים בהחלטה, מדובר בהליך מורכב ויש להניח שעלותו בעבור המבקשות תהיה גבוהה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

פתח דבר לפניי בקשה מטעם הנתבעים 1-6 (להלן – הנתבעים), להורות לתובעת, אופיס דיפו (ישראל) בע"מ (בפרוק) (להלן – החברה או התובעת) – באמצעות מפרקיה, עו"ד ישראל בכר ועו"ד דוד פורר (להלן – המפרקים), ליתן ערובה בסך של 600,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם, בהתאם להוראות ס' 355א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן – חוק החברות) (להלן – הבקשה).

...

מן הכלל אל הפרט שאלת הפקדת הערובה בראשית הדברים אציין, כי בהתאם למסגרת הנורמטיבית אותה פרסתי לעיל, הרי שמקובלת עלי טענת הנתבעים לפיה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), כמו גם ההלכה הפסוקה והספרות אליה הפנו המפרקים לעניין זה בתשובתם – הם אינם המסד המשפטי הנכון להכרעה בבקשה שלפניי.

שאלת גובה הערובה משהגעתי למסקנה שראוי ומוצדק בנסיבות העניין לקבל את הבקשה ולחייב את התובעת בהפקדת ערובה, הרי שהדעת נותנת שיש לבדוק מהו גובה הערבות שראוי בנסיבות העניין לקבוע.

מכל אלה, וכל יסוד כל הטעמים המפורטים בהחלטה, בבואי לאזן בין הצורך להבטיח בערובה את הוצאות הנתבעים במידה ותביעת המפרקים תידחה; לבין האינטרס של המפרקים, ותוך שימת לב שלא תחסם דרכם של הנושים לבית המשפט בעצם קביעת ערובה בסכום גבוה מדי – מצאתי לקבל את הבקשה, אך לא במלואה, ולחייב את החברה בהפקדת ערובה בסך של 200,000 ש"ח. סוף דבר הבקשה מתקבלת באופן חלקי, ואני מורה למפרקים להפקיד בקופת בית המשפט ערובה כספית על סך של 200,000 ש"ח (בערבות בנקאית).

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

כפי שנקבע בעיניין רפיח "כאשר מדובר בתביעה המוגשת על ידי חברה בפרוק, קיים אינטרס חשוב נוסף שיש להביאו במניין השיקולים. מדובר באנטרס החורג מן האנטרס הרגיל שיש לחברה פעילה בגביית חובותיה וכוונתי לאנטרס העומד ביסוד הליך הפרוק כולו והוא - אינטרס הנושים המשוועים לכך שכספים המגיעים לחברה ימצאו את דרכם אל קופת הפרוק וישמשו לפרעון ולו מקצת חובותיה של החברה כלפיהם. אינטרס זה מן הראוי, איפוא, כי יובא אף הוא בחשבון על ידי בית המשפט בבואו להחליט בבקשה להטלת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בתביעה שהגישה החברה שבפרוק. אכן, אין מדובר בשקול המאפיל על כל יתר השיקולים אך מדובר בשקול אשר בהחלט מן הראוי ליתן עליו את הדעת בהקשר זה" (שם, בפיסקה 6).

...

עוד נפסק כי משהגיע בית המשפט למסקנה כי יש לחייב את החברה-התובעת בהפקדת ערובה עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים [.

יש אפוא להטיל ערובה, אך השאלה היא מהו הסכום שיש לקבוע? הסכום המבוקש נראה לי מופרז יתר על המידה.

הבקשה מתקבלת בחלקה.

עם זאת, יש לתת משקל גם לאנטרס של הנושים: "כאשר מדובר בתביעה המוגשת על ידי חברה בפרוק, קיים אינטרס חשוב נוסף שיש להביאו במניין השיקולים. מדובר באנטרס החורג מן האנטרס הרגיל שיש לחברה פעילה בגביית חובותיה וכוונתי לאנטרס העומד ביסוד הליך הפרוק כולו והוא - אינטרס הנושים המשוועים לכך שכספים המגיעים לחברה ימצאו את דרכם אל קופת הפרוק וישמשו לפרעון ולו מקצת חובותיה של החברה כלפיהם. אינטרס זה מן הראוי, איפוא, כי יובא אף הוא בחשבון על ידי בית המשפט בבואו להחליט בבקשה להטלת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בתביעה שהגישה החברה שבפרוק. אכן, אין מדובר בשקול המאפיל על כל יתר השיקולים אך מדובר בשקול אשר בהחלט מן הראוי ליתן עליו את הדעת בהקשר זה". (רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות – מדינת ישראל (18.1.2015), כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות).

...

לאחר שקלול ואיזון זכויות הצדדים, וכביטוי לכך שהכלל הוא חיוב החברה-התובעת להפקיד ערובה והפטור מהפקדת ערובה הוא החריג, סבורני כי יש מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה.

במכלול השיקולים, בשים לב לכך שהתביעה הוגשה על סך של 33 מיליון ₪, ולנוכח טענות ההגנה המפורטות אשר לא ניתן, לכאורה, לשלול את תוכנן על הסף, בהתחשב בניהול הליך בסכום שכזה, במצבה הכלכלי של המשיבה, זכותה לפנות לערכאות וזכות הנושים להיפרע ממנה, הגעתי לידי מסקנה כי יש להשית על המשיבה ערובה בסך של 30,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשת, אם התביעה תדחה.

לאור האמור – הבקשה מתקבלת.

טענות הצדדים: טענות המבקשים ; לטענת המבקשים, יש להורות על חיוב המשיב בערובה להבטחת הוצאותיהם בשיעור של 5% מסכום התביעה (היינו, סך של 942,218 ₪) מהטעמים שלהלן: התביעה מוגשת עבור קופת פשיטת רגל של התובע וקופת הפרוק של חברת יהלום חניונים שהיא חברה בע"מ (בפרוק).

...

טענות המשיב; מנגד, טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה, מהטעמים להלן: בניגוד לטענת הנתבעים כי התובע הוא זה שרודף את הנתבעים, אלא שהעובדות הן הפוכות באשר הנתבעים שהם מהאנשים החזקים במשק רודפים את התובע כבר שנים, עד כדי חשש ממשי לחיי התובע.

בניגוד לטענות הנתבעים לעניין סיכויי התביעה על פי המנהל המיוחד, ביום 24.08.2020 נעתר הנאמן לבקשת התובע להמחאת זכויות חברת יהלום חניונים, למרות הסתייגויותיו בשנת 2019.

אני סבורה כי יש ליצור איזון מידתי, נכון וראוי בין הצורך ליצור בטוחה הולמת להוצאות הנתבעים מחד גיסא, לבין הצורך שלא לחסום בפני התובע את זכות הגישה לערכאות בהטלת ערובה מופרזת שעלולה למנוע בירור התביעה שכנגד מאידך גיסא.

סוף דבר; לאור האמור לעיל, אני קובעת כי על התובע להפקיד ערובה בסך של 450,000 ₪, כאשר סך של 250,000 ₪ יופקד במזומן או בערבות בנקאית, וביחס ליתרה – 200,000 ₪, אני מתירה לתובע לפצל את הסכום לשני חלקים שווים – כל אחד על סך 100,000 ₪ – ביחס לכל אחד מהם תועמד ערבות על ידי גורם מטעם התובע בעל איתנות כלכלית שתוכח לפני.

החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.