ערבות מתמדת בלתי מוגבלת של נושא משרה

במסגרת מתוה ההלוואה שסוכם בין הצדדים, ביום 22.12.03 חתמה חפציבה השקעות על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל חוב של חפציבה שיכון לבנק, וכן על כתב קזוז מיוחד אשר הקנה לבנק זכות להשתמש בכספי הפקדון כבטוחה להלוואה.

בעניינינו, מלבד העובדה הידועה זה מכבר, כי מרדכי יונה ובועז יונה אשר שמשו כדירקטורים בחפציבה השקעות, שמשו גם כדירקטורים בחפציבה שיכון, ומרדכי יונה אשר היה בעל שליטה בחפציבה השקעות היה גם בעל מניות מהותי ובמרבית התקופה גם בעל שליטה בחפציבה שיכון (וגם "קרובו" של בועז יונה), הרי שלא נימצאו בטענות המנהל המיוחד כל הוכחה לכך שפעילותם של נושאי המשרה בחפציבה השקעות נעשתה תוך העדפת "עניין אישי" או העדפת עניינה ה"אישי" של חפציבה שיכון על פני עניינה וטובתה של חפציבה השקעות.

...

יצוין כי בהתחשב בכל האמור לעיל, יש גם לדחות את הנימוק הנוסף שהביא המנהל המיוחד לבטלות העסקה, בהתבסס על סעיף 30 לחוק החוזים.

מכאן כי גם דין טענה זו להידחות.

הנה כי כן, דין הבקשה להידחות.

בכל אחד מהמועדים שבהם חפציבה שיכון נטלה או חידשה הלוואה, חפציבה השקעות מצידה חתמה על "ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב" – שלפיה התחייבה חפציבה השקעות לערוב לבנק מזרחי לסילוק חובותיה של חפציבה שיכון (להלן: כתב הערבות); וכן על "כתב קזוז מיוחד" שבמסגרתו הצהירה חפציבה השקעות כי לשם מימוש הערבות עומדת לבנק מזרחי זכות קזוז מכל סכום שיעמוד לזכותה בחשבונותיה (להלן: כתב הקזוז).

ההבחנה בין עסקה חריגה לעסקה שאינה חריגה דרושה על מנת לקבוע אלו אישורים דרושים על מנת להכשירה; ואולם משהוברר כי בנסיבות המקרה ממילא אין יתרון לעמידה דווקנית על מנגנון האישור, מתייתר הצורך בהכרעה זו. שנית – משלא עלה בידי המנהל המיוחד להצביע על "זיקה עודפת" שהיתה למי מנושאי המשרה בעיסקאות שעל הפרק, לא כל שכן זיקה עודפת משמעותית, ונדחתה טענתו בדבר קיומו של "עניין אישי" של נושאי המשרה בעיסקאות, משמע שיש לדחות אף את הטענה כי עיסקאות אלה נערכו תוך הפרת חובת אמונים כלפי החברות הערבות ובנגוד לסעיף 254(א)(1) לחוק.

...

משכון מוסווה משנסתם הגולל על טענת המנהל המיוחד שלפיה יש להורות על ביטול עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכן נדחתה הטענה בדבר היותן של עסקאות הגב-אל-גב חוזה פסול; נותר עוד לתת את הדעת לטענה החלופית, שלפיה העסקאות שנערכו עם בנק מזרחי בטלות בהיעדר רישומו של "משכון מוסווה". ייאמר מיד כי גם טענה זו דינה להידחות.

וזאת יש להבהיר: בעניין אי.סי.אם נמנע בית המשפט בסופו של דבר מלהחיל את אותה ידיעה קונסטרוקטיבית של נושי הלקוח בנוגע לזכות המשכון העומדת לבנק.

סוף דבר אם תישמע דעתי, נדחה את טענות המנהל המיוחד שלפיהן עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה ניתנות לביטול לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכך גם את הטענות שלפיהן עסקאות הגב-אל-גב בטלות בהיותן חוזה פסול, וכי עסקת BTB מזרחי ועסקת הנדסה בטלות בהיותן מגבשות משכון מוסווה שלא נרשם במרשם החברות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 22899-03-17 ויצמן ואח' נ' קוגיטו קפיטל אס.אם.אי, שותפות מוגבלת ואח' לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מספר בקשה: 25 המבקש מני ויצמן ע"י באי-כוחו עוה"ד שי צדיק וגל פלג התובע/ הנתבע שכנגד המשיבות המשיב הפורמלי 1. קוגיטו קפיטל שותף כללי בע"מ 2. קוגיטו קפיטל אס.אם.אי, שותפות מוגבלת ע"י באי-כוחן עוה"ד עופר שפירא ורן קרן הנתבעות/ התובעות שכנגד דני אלקנתי ע"י בא-כוחו עו"ד נפתלי לוין אלקנתי/הנתבע שכנגד החלטה

במסגרת התובענה שבפניי עתר מר ויצמן (התובע והנתבע שכנגד) למתן פסק-דין הצהרתי נגד קוגיטו, לפיו הערבות המתמדת ללא הגבלה בסכום שהועמדה על ידו לטובת קוגיטו בגין ההלוואה בטלה ומבוטלת.

הבקשה כאמור לעיל, ביום 22.9.2019, מיד לאחר הגשת תביעת המפרקים, עתר מר ויצמן לעיכוב ההליכים בתובענה שבפניי בטענת "הליך תלוי ועומד". לטענת מר ויצמן, תביעת המפרקים כוללת טענות עובדתיות זהות לטענות הנטענות על-ידי קוגיטו בתובענה שבפניי ביחס למערכת היחסים שבין מר ויצמן לבין הראל אחזקות, בהן הטענה כי מר ויצמן הנו בעל-עניין ו/או שותף ו/או נושא משרה ו/או דמוית דומינאנטית ו/או "דרקטור צללים" בהראל אחזקות.

...

בהתאם לכך אני סבורה כי יש לעכב את הדיון בתובענה שבפניי עד להכרעה בתביעת המפרקים או, למצער, הכרעה במסגרת תביעת המפרקים בדבר מעמדו של מר ויצמן בהראל אחזקות באופן אשר ישליך על טענת "הערב יחיד" שלו בתובענה שבפניי.

דא עקא, בשתי טענות אלה אין די בכדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, החלטתי לעכב את ההליכים בתובענה שבפניי, וזאת עד להכרעה בתביעת המפרקים או, למצער, הכרעה במסגרת תביעת המפרקים בדבר מעמדו של מר ויצמן בהראל אחזקות באופן אשר ישליך על טענת "הערב יחיד" שלו בתובענה שבפניי.

בענינו של הנתבע הועלו שתי טענות: ראשית כי הוא חב מכוחו של כתב-ערבות, שעליו הוא חתם; ושנית כי היתנהלותו הנפסדת, בהיותו בעליה ומנהלה היחיד של החברה, מקימה עילה להרמתו של מסך-ההיתאגדות שבינו לבין החברה ולמציאתו, גם כנושא-משרה, אחראי לחובותיה.

ערבים בזה לכל הצ'קים ו/או חובות [של חברה פרטית, שמספרה] 513237370 [נתבעת 1] כלפי חברת 'עדינת שווק בע'מ' [התובעת] כנגד כל הזמנות ו/או הצ'קים ו/או החובות והתחייבויות מכל מין וסוג שהוא המגיעים כיום ו/או אשר יגיעו באיזה זמן שהוא בעתיד ל[תובעת] [ב]ערבות אישית אוטונומית מתמדת ללא הגבלה בסכום [.

מה בין נכס פרטי, שבבעלותו של בעל-מניות, לבין חובותיה של חברה בערבון מוגבל ואין כל ראיה לכך, שהוא ערב להם באופן אישי? את הענין הזה לא עלה בידי-התביעה לבאר לבית-המשפט.

...

בייחוד הן ביקשו לצייר מסקנה, שלא ברור היה לי מדוע היא מתחייבת.

התוצאה בהיעדרה של עילה להניח לפתחו של נתבע 2, אישית, את חובה של החברה לתובעת, יש לדחות את התביעה נגדו וכך אני עושה.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות-משפט בסך של 1,500 ש"ח, לשלושה דיונים שאליהם הוא התייצב בשלב זה של ההליך; וכן שכר-טרחה של עורך-דין בסך, כולל מע"מ, של 35,200 ש"ח. בקביעתו של סכום אחרון זה התחשבתי במורכבותה של ההגנה, שנדרש היה להעמיד לאור נדבכי-התביעה; בסכומה של התביעה ובאמור בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000.

אומנם, הבנק לא הגיש תביעה כנגד הנתבע מכוח היותו החייב העקרי למשל מכוח דיני הרמת המסך אלא מכוח חתימתו של הנתבע על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת לחובות הנתבעת 1 כלפי הבנק ולכן, האמור לעיל, יש בו לשלול את טענת הנתבע שלא היה מעורב בפעילות הנתבעת 1 ו/או הנתבע 2 במסגרת חשבון הבנק שניפתח אצל הבנק על שם הנתבעת 1.

הגם שניתן לסיים פרק זה בקביעה שבמועד חתימת הנתבע על כתב הערבות המתמדת היה בעל מניות יחיד בנתבעת 1, מורשה החתימה בתאגיד ולכן אינו יכול להחשב כ"ערב יחיד", מצאתי להרחיב קמעה ולציין כי הנתבע צירף לתצהירו נספח "הודעה על העברת מניות" מיום 19.4.2017 שהוגש לרשם החברות ביום 4.6.2017 (עמ' 50 בנספחי התצהיר) ועל פי טופס זה הצהיר הנתבע: ס' 39 לחוק החברות מגדיר מי רשאי להגיש מסמכים לרשם החברות: " 39. (א) כל מיסמך וכל דיווח שיש להגישם לרשם יישאו את מספר הזהות של החברה, וייחתמו בידי אחד מנושאי המשרה של החברה בציון שמו ותפקידו, כאישור לכך שהפרטים שבו נכונים ושלמים; לענין סעיף זה, "נושא משרה בחברה" – לרבות מזכיר החברה או מי שהוסמך על ידה לענין סעיף זה".

...

יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בע"א 7451/96 אביבה אברהם ואח' נגד בנק מסד בע"מ –סניף ראשון לציון: " משמע, תכליתו של החוק היא להגן על המתקשר עם הבנק. אכן ניתן להצביע על קשת רחבה של שיקולים המובילים למסקנה כי המדיניות המשפטית מחייבת הכרה באחריות הבנק גם כלפי ערב. יחסי הכוחות בין הבנק ללקוח או הערב אינם שווים. הבנק הוא גוף גדול ומקצועי האמון על פעולות כנתינת הלוואות כמו גם גיבוין בביטחונות. הערב הבא במגע עם הבנק הוא לעתים אדם, שאינו בקיא בהילכות ערבות ובעיסקאות פיננסיות. לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו וניסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות בכל התקשרות והתקשרות. הערב, להבדיל, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו, במתן הערבות. חוץ מהמידע הנמסר לו על-ידי החייב ואשר לרוב הוא "אופטימי" מטבעו, קשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב.

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי לפטור את הנתבע מחובו לבנק אך מאידך, אני סבור שיש להעמיד את ערבותו בגובה החוב שהיה נכון ערב מתן ההלוואה השנייה .

לפיכך, אני קובע שעל הנתבע לשלם את גובה החוב בסך של 129,608 ₪ (פ' עמ' 9 ש' 15) ללא ריבית פיגורים ממועד זה. נוסף על כך, אני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 20,392 ₪ במעוגל , כך שסך החיוב שעל הנתבע לשלם הוא 150,000 ₪ .