ערבות לגבי חובותיה של חברה

במסגרת הליך חידלות הפרעון המתנהל בעיניינן של החברות הורחב צו הקפאת ההליכים שניתן בתחילת הדרך באופן שהוחל גם על החייב בכל הנוגע לחובות החברות שהוא ערב להם אישית.

...

נטען כי "שומה על הבנק (בנק אגוד), גוף מקצועי המומחה במתן אשראי, לעמוד בחובת תום לב מוגברת ולא להחתים את הממשכן על טופס מחודש 4/2009 חלף חתימת הממשכן על טופס עדכני הרלוונטי לעת קבלת המשכנתא (שנתיים לאחר מכן). למעלה מזו, שומה על נותן אשראי מקצועי (בנק) להבהיר לממשכן בשפה המובנת לו ועליו הראיה כי הממשכן (היחיד) מודע היטב לפגיעה הצפויה בזכויותיו". דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל ודין טענות החייב להידחות בהיותן חסרות בסיס ואף נגועות במידה רבה בחוסר תום לב. אשר לסוגיית הסמכות, אין בסיס לטענה כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בהליכי מימוש המשכנתא.

טענת החייב שהוא דייר מוגן אף היא דינה להידחות.

מקובלת עליי טענת כונסי הנכסים, כי שטר המשכנתה כולל ויתור מפורש ומודגש על הזכות לדיירות מוגנת ואף קיימת חתימה של החייב סמוך לסעיף הוויתור.

מקובלת עליי אף טענת החייב כי טענת פרידמן לעניין דמי שכירות שיכול לקבל החייב מהשכרת נכסים שבבעלותו נטענה באופן סתמי ומבלי שהובאה תשתית ראייתית התומכת בה. סוף דבר, הנני מקבל את בקשת הנאמנים על כלל חלקיה ומורה כמבוקש.

באשר לערבות המשיב לחובות החברה, ובשים לב כי המשיב לא הכחיש את היותו חתום על כתב הערבות, השאלה אשר עמדה להכרעה היא שיעור החוב של החברה כלפי הבנק.

...

הובהר כי מסקנה זו אינה פוטרת את המשיבים מתשלום החובות שלא נפרעו בהתבסס על ההתחייבויות השונות כלפי הבנק, אך הדבר יבוא לידי ביטוי באופן חישוב הריביות שתבע הבנק ביחס להתחייבויות אלו.

על אף האמור, ובבחינת מאזן הנוחות, אני מקבלת את טענתו של המשיב כי המדובר בבקשה שהקדימה את זמנה.

התובע ביקש לדחות את טענת יתר הנתבעים, הבאים בנעליו של המנוח, ככל שהן נוגעות למעמד החתימה, זאת מן הטעם שלא נכחו בה. המנוח חתם על הערבות לאחר שהוסברה לו משמעות החתימה והעובדה כי הוא ערב לחובות החברה עד סך של 500,000 ₪, דבר אשר לא נסתר.

נסיבות חתימת המנוח על כתב הערבות: מטעם התובע הוגש תצהירו של מר אלי לוי (להלן: "אלי") ששמש בתקופה הרלוואנטית רכז אשראי במוקד האשראי של הבנק, והוא הגורם אשר החתים בתאריך 31.10.2006 את המנוח על כתב ערבות מתמדת לכל חוב של החברה, המוגבלת עד סכום של 500,000 ₪.

...

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 828,886 ₪.

הצדדים לא טענו לביטול עיכוב ההליכים ובנסיבות אלה ובהעדר עדכון עדכני מתאים מטעמם, החלטתי מיום 16.7.17 נותרת על כנה.

התביעה נגד הנתבעים 3, 5, 7, 9 ו-10 נדחית בזאת.

מתחת לחתימת המערערת והחברה על הסכם שכר הטירחה נכתב: "אני החתום מעלה, תומר אקרמן, ת.ז.... מאשר בזאת, כי אני מורשה החתימה של החברה, הלקוח, ואני מתחייב, כי החברה תעמוד בחיוביה. חתימה (---)". הנתבע 2 – המשיב 2 חתם במקום המיועד לחתימה.

בכתב ההגנה נטען, כי אין חבות אישית לנתבע 2 והוא אינו ערב לחוב החברה.

בהיעדר אסמכתות כלשהן בנוגע לשעות, ניתן היה לדחות רכיב זה. בנוגע להיעדר חבותו של מר אקרמן כערב: בצדק נקבע בפסק הדין, כי הסכם יש לפרש לרעת המנסח, ובמקרה דנן לרעת התובעת – המערערת שהיא חברת עורכי דין האמונה על ניסוח מסמכים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) יש ממש בטענות המשיבים ולפיהן הערעור הוגש באיחור בשים לב לכך שפסק הדין נצפה על ידי ב"כ המערערת ביום 7/11/19 בשעת לילה והערעור הוגש רק ביום 24/12/19, גם אם ניתן להקל בעניין זה עם המערערת כיוון ש- 7/11/19 היה יום חמישי לאחר שעת חצות, ומיום ראשון שלאחר מכן ועד הגשת הערעור חלפו 45 יום בלבד.

לא אכריע בסוגיה בשים לב לכך שדין הערעור להידחות לגופו.

בהתאם לתקנה 446 (ד) לתקסד"א, כאשר לא מוגשים עיקרי טיעון במועד, דין בעל דין כמי שלא התייצב לדיון במועד שנקבע "זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת". במקרה דנן, משביקשה המערערת כי הודעת הערעור תשמש גם עיקרי טיעון וכל טיעוני המערערת היו ידועים למשיבים טרם הגישו עיקרי טיעון מטעמם, לא מצאתי סיבה של ממש שלא להיעתר לבקשת המערערת לראות בהודעת הערעור גם כעיקרי טיעון ואין מקום לראות את המערערת בנסיבות אלו כמי שלא התייצבה לדיון.

ג) דין הערעור להידחות לגופו.

לסיכום: 1) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

עוד נטען בתשובה שברמן עדיין מורשה חתימה בחשבון הבנק של החברה ולמרות שהוא היה צריך להתנתק מהחברה, הוא ממשיך ליבחוש בענייניה, מסרב להעברת תשלומים לספקים ולרשויות ומשבש לחלוטין את פעילות החברה ובכלל זה את ביצוע התשלומים המגיעים לו לפי פסק הבורר.

לא מצאתי להורות לחן לדאוג לביטול ערבות ברמן בנוגע לחובות החברה, שכן ברמן ממשיך להחזיק במניות החברה ובהתאם לפסק הבורר אף מקבל לידיו את מלוא המניות.

...

בנוגע להתחייבות להשבת מלוא הציוד והאיסור ליצור קשר עם מי מעובדי או באי המועדון, הגם שסעיפים אלו מתאימים באופן תיאורטי להידון בהתאם לפקודת הביזיון, אם כי גם במקרה דנן לא נחה דעתי באשר לביצוע פסק הדין במסגרת פקודת הביזיון דווקא (ע רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט מיום 14.12.04 פורסם בנבו), מצאתי לנכון לדחות את הבקשה ביחס לסעיפים אלה.

אשר על כן אני דוחה את שתי הבקשות לפי פקודת הביזיון.

סוף דבר לאור האמור לעיל ניתנים צווים כפי שפורטו בגוף פסק דין.