ערבות בנקאית - פרשנות כתב ערבות

(ג) לא הוגשה לבית המשפט תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצוו הזמני, בתוך שישה חודשים מהמועד שפקע הצוו הזמני, יוחזר למבקש כתב הערבות; בית המשפט רשאי לקבוע מועד אחר אם ראה שהדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

על רקע ההבדלים האמורים בין ערבון לבין ערבות עמד בית משפט זה לא פעם – בעיקר בקשר לערבות בנקאית אשר על פי התקנות יכולה לשמש הן כערבות, הן כערבון (תקנה 1 לתקנות) – על החשיבות שבהבהרת סוג הערובה הנדרשת במסגרת ההחלטה הראשונית המורה על הפקדתה: "הבדלים אלו מצריכים הבחנה חדה בין קביעת בטוחה מסוג ערבות לבין קביעת בטוחה מסוג עירבון. בעיניין זה עלולה להתעורר בעיה כאשר מדובר בערבות בנקאית, אשר כפי שראינו עשויה לבוא הן בגדר ערבות והן בגדר עירבון. אם היתנה בית המשפט את מתן הסעד הזמני בהפקדת 'ערבות בנקאית', בלא לפרש איזה תפקיד אמורה הערבות הבנקאית למלא, עלולה בסוף הדרך להתעורר השאלה כיצד מסווגת הבטוחה. זאת, שכן אם יפקע הסעד הזמני והנתבע יבקש מימוש של הבטוחה, תהיה חשיבות לסיווג על מנת לקבוע האם ניתן לנקוט הליך של חילוט עירבון" (רע"א 9308/08 אלול נ' רביב, פסקה 9 (21.4.2009); ראו גם: רע"א 3875/13 סאלח נ' חברת ניב אל בע"מ, פסקה 11 (9.12.2013); רע"א 5481/12 גרינבוים נ' ביאלסטוצקי, פסקה 5 (30.8.2012); עניין גדסקי, בעמ' 731; רע"א 11964/04 צפי פרופיל חן (1983) בע"מ נ' אזולאי, פ"ד נט(6) 350, 356 (2005)).

...

בתשובתם טענו המשיבים כי פסק הדין התווה את הדרך למימוש הסכום המופקד, היינו הגשת תביעה בתוך 45 ימים; כי זהו "הסדר ממצה" לעניין זה; כי המבקשים כשלו מלפעול במתווה האמור; וכי לפיכך יש לדחות את הבקשה למתן רשות לערער.

נוכח אלה, ועל אף שהסכום המופקד הוא בטוחה חפצית המאפיינת עירבון, מסקנתי היא כי יש לראות את הסכום המופקד כערבות (ראו עניין דן סנטר והשוו רע"א 9430/11 גרינבוים נ' ביאליסטוצקי, פסקה 4 (9.5.2012)).

בצד זאת, סבורני כי היה מקום לקבל את בקשת המבקשים להארכת המועד להגשת תביעתם.

סוף דבר, הערעור מתקבל כאמור בפסקה 15.

אי לכך קבעה הבוררת כי על חברת אור להחזיר ללוין את סכומי ההלוואות שקבלה ממנו, במועדים ובסכומים המפורטים בקבלות, וכי, בהיעדר כל הוכחה בדבר תנאי החזר ההלוואות, "הסכומים יוחזרו ללוין בצרוף הפרישי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית החל מהמועדים בהם שולמו לחברה ואשר מפורטים בקבלות". בנוגע לחיוב זה מוסיפה הבוררת וקובעת כדלהלן: "למען הסר ספק אוסיף כי אהרון בלום אינו ערב מכוח כתב הערבות להחזר ההלוואה, מאחר והערבות מתייחסת 'להבטחת השקעה' ולא להלוואות שניתנו 4-5 שנים לאחר חתימת הסכם הערבות". תשלום פיצויים לקבוצת ריכטר: כמפורט לעיל, קבוצת ריכטר נתנה ארבע הלוואות על סך 180,000 דולר כל אחת לבלום וללוין, ואם כי הלווים היו מאיר לוין ואהרון בלום בפן האישי, אין עוררין על כך שהכספים הופקדו ישירות לחשבון חברת אור בבנק ירושלים וכי חברת אור המציאה ערבות בנקאית לתשלומים אלה.

אי לכך, תחול בעיניינם הוראת סעיף י"ד לתוספת, בו נקבע, כאמור, כי "הבורר לא יהיה קשור לדין המהותי, לדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט". אשר על כן, בכל הקשור לפרשנות הערבות של בלום, אשר מכוחה תבע אותו לוין ואשר לפיה נקבעו בפסק הבוררות החיובים שיש להטיל על בלום, לא חלה כל מניעה על הבוררת לפרש את כתב הערבות של בלום כפי שראתה לנכון לפי שיקול דעתה, גם אם ניתן היה להסיק כי פרשנותה אינה הולמת את תחומי הערבות הפארטיקולריים הספציפיים כפי שאולי היה נקבע בהליך שפוטי רגיל; וזאת מבלי שאביע כל דיעה לגופה של שאלה זו. כדברי בית המשפט (רע"א 256/10 ארקדי גאידמק נ' יוסף טרוים (7.11.11)): "הסכמת הצדדים ל'העברת התובענה לבוררות במצב בו היא מצויה' (ניסוח הדומה מאד ל"יתרת התביעה" שבעניינינו – ב.ג.) אינה שקולה להסכמה להגבלת כללי ההכרעה של הבוררים לכללי ההכרעה אליהם היה מחויב בית המשפט אילו היה ממשיך לידון בתובענה.

...

לכל האמור יש להוסיף כי מקובלת עלי גם הטענה שלא נגרם בהחלטות האמורות של הבוררת כל עיוות דין למשיבים.

מאותה סיבה, גם אין מקום להתערב בהחלטת הבוררת באשר לגובה ההוצאות שחייבה את המשיבים, אף אם הושפעה בקביעתה מסוגיית חב' י.ש.ר. כללו וסיכומו של דבר, בקשת המשיבים לביטולו של פסק הבוררת (הפ"ב 3545-03-15) נידחת בזה.

פועל יוצא מן האמור כי בקשת המבקש לאישורו של הפסק (הפ"ב 29492-02-15) מתקבלת ואני מאשר בזה את פסק הבוררת מיום 18.1.15.

פרשנות המבקשת של סעיף 8.1.3 לכתב הערבות, אף היא אינה מצביעה על סכויי הגנה.

8.3 למען הסר ספק מובהר ומוצהר בזה במפורש, כי ערבות זו תמשיך לעמוד בתוקפה כלפיה בנק ותחול גם על כל חיוב נערב שיווצר לאחר המועד שבו נשלחה לערבים (כולם או מקצתם) דרישה לתשלום כמפורט בסעיפים 12-14 להלן וכן תחול גם על כל חיוב נערב שיווצר לאחר שהערבים (כולם או מקצתם) פרעו לבנק את הסכומים הנקובים כדרישת הבנק כאמור – כל זאת עד לסיום הערבות לפי סעיף 7 לעיל או עד שהבנק יאשר לערבים בכתב כי ערבותם הסתיימה" (ההדגשה שונתה).

...

ולסיכום: סעיף-קטן 8.1.3 לכתב הערבות אינה מטילה כל חובה על הבנק לפעול בנוגע לבטוחה לפני תביעת הערב; הוא קובע המשך תוקף הערבות גם אם הבנק גרם לפגיעה בערך בטוחה, כפוף להפחתת סכום הערבות בהתאם לנזק שמוכיח הערב בעקבות פעולת הבנק.

סיכום הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה בסך של 4000 ₪.

עוד נטען מכתב הערבות הושמט משפט קצר ומדובר בפגם מהותי שאין לראותו "טעות סופר" או "פליטת קולמוס". המשיבה הוסיפה וטענה כי נוסח הערבות של המבקשת סוטה מן הנוסח המחייב של כתב הערבות, כאשר השמטת המשפט, יש בו לבטל את מטרת ערבות, שבאה להבטיח כי המשיבה רשאית לשלוח בקשות חלקיות לחילוט הערבות, גם אם עולות על סכום הערבות, וכי הבנק יכבד כל דרישה כל עוד הסכומים ששולמו בפועל אינם עולים על סכום הערבות.

נטען כי יש לכבד את שיקול הדעת של הוועדה ולא להתערב בו גם אם פרשנות כתב הערבות נתונה למגוון כיוונים.

...

אשר על כן ולאור דברי הצדדים בדיון בפניי, סבורני כי סיכויי התביעה אינם מבוטלים ובשלב הנוכחי, ברי כי אין מתן הצו עלול להכביד מאוד על המבקשת כאשר הנזק שיגרם למבקשת מאי מתן הצו ברור, שכן ככל והליך המכרז יתקדם הרי שתביעת המשיבה תהפוך לאות מתה.

הדברים יפים ונכונים גם בעניינינו ובראי האמור בתקנה 94 לתקנות לפיה : "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי...ואת ביצועו הראוי של פסק הדין" ובאופן דומה כבר נפסק בהקשר זה: "...הסעד הזמני הוא אחד האמצעים שנועדו להבטיח כי אם יזכה התובע בתביעתו לא תיהפך הזכייה חסרת משמעות עקב חוסר יכולת מימוש פסק הדין, והוא הדין כאשר הסעד הזמני נועד להבטיח כי הדיון בתובענה גופה לא יתייתר על ידי נקיטת פעולות על ידי הנתבע שיש בהן כדי לאיין את ערכה של ההתדיינות" (ראו רע"א 5686/00 אסתר מיסטריאל נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (נבו, 20.12.2000) על כן ומשמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, יש להותיר את צו המניעה על כנו עד למתן החלטה אחרת אך כדי למנוע נזקים כספיים חמורים שעלולים להיגרם למשיבה נוכח עיכוב בקידום המכרז אני מורה על הפקדת ערבות כספית בסך 25,000 ₪ תוך 3 ימים כתנאי להארכת תוקפו של הצו.

עם זאת ונוכח האמור בהחלטתי ועל מנת שלא ייגרמו נזקים למשיבים האחרים, למשיבה 1 ולציבור שאמור לצאת נשכר מהוצאה לפועל של המכרז מוצע לצדדים להגיע להסכמות, ברוח החלטתי זו וללא צורך בבירור התביעה העיקרית שמטבע הדברים עלולה לעכב עוד יותר את התקדמות המכרז.

נטען שהפרשנות של הבנק עולה בקנה אחד עם סעיפים 2-1 של כתב הערבות לפיהם הערבות הוצאה לתשלום סכום שייפסק לטובת המערער בתיק בבית משפט השלום, וכי הדרישה לתשלום הערבות יכולה להעשות אך ורק על יסוד העתק מאושר של פסק הדין במסגרת התיק שבו הוצאה הערבות הקובע שעל המשיבה לשלם למערער את הסכום הנקוב בדרישה, ואם פסק הדין אינו משית עליה תשלום, אין מקום להותרת הערבות בתוקף.

...

אני דוחה את טענת המשיבה שהערבות לא חלה בהליכי הערעור.

לאור דברי המשיבה כי בנק לאומי הודיע על "סילוק מלא" של הערבות ביום 16.3.21, 28 ימים לאחר מתן פסק הדין, אני מורה על צירוף בנק לאומי לבקשה, על מנת שימסור לידי מי סילק באופן מלא את הערבות הבנקאית, ועל פי איזו דרישה, קודם לתום תוקפה, או יטען כל טענה רלוונטית אחרת, קודם שתינתן החלטה העשויה לפגוע בו. לפיכך, ימציא המערער לבנק לאומי סניף ראשי חיפה את בקשתו, תגובת המשיבה והחלטה זו, על מנת שבנק לאומי ישיב לבקשה בתוך 14 יום" בנק לאומי טען שבשעה שניתן פסק דין הדוחה את התביעה סבר כי משמעות הדבר ביטול של ערבות, שכן בית המשפט הורה על ביטול הבטחונות בתיק.

יתר על כן, המילה "כאמור" מפנה לאמירה קודמת שלפיה תוקף הערבות פוקע, ומכיוון שהאמירה הקודמת היא סעיף 3 המדבר על 90 יום לאחר קבלת פסק הדין, צירוף כל אלה מלמד על הפרשנות היחידה האפשרית שהיא שהמילים "עד לקבלת העתק מאושר של פסק הדין שלאחריו כאמור תוקף הערבות פוקע" משמעו "עד 90 יום לאחר קבלת העתק מאושר של פסק הדין שלאחריהם תוקף הערבות פוקע". אני דוחה את טענת הבנק כאילו הערבות אינה כפופה לפסק דין בערעור המשנה את פסק הדין של בית משפט השלום.