ערבות בחוזה שכירות: חתימת שוכר משנה

לטענת התובעת בשל היתנהלותה של הנתבעת נאלצה לחתום הסכם שכירות משנה עם הגב' יזדי ערב נסיעתה לחו"ל. זאת ועוד, מאחר שהנתבעת לא הסכימה להאריך את תקופת השכירות של הגב' יזדי בדירה לאחר חודשיים, נדרשה התובעת לעסוק בנושא השכירות מחו"ל, תוך שהפסידה ימי טיול והוצאות כספיות מרובות.

...

הנתבעת הציגה התכתבות מעיריית גבעת שמואל המעידה על חוב לכאורה של התובעת שלא שולם וזאת מנובמבר 2018 (סומן נ/6) וכי בסופו של דבר שילמה הנתבעת מלוא החוב עבור שתי השוכרות (קבלות סומנו נ/7 ו-נ/8).

התוצאה: אשר על כן, בתביעה העיקרית אני מחייב את הנתבעת הגב' חדד, לשלם לתובעת הגב' ואזנה 1,800 ₪ בתוספת הוצאות העדה (400 ₪) והוצאות משפט בסך של 500 ₪.

בתביעה שכנגד אני מחייב את הנתבעת שכנגד הגב' ואזנה לשלם לתובעת שכנגד הגב' חדד 2,522 ₪ בתוספת הוצאות משפט של 1,000 ₪ וזאת באופן שלוקח בחשבון התייצבותה המיותרת לדיון מיום 22/12/19 וביטול פסק הדין שניתן נגד הגב' ואזנה בהעדר התייצבות.

התביעה הוגשה תחילה כנגד חברת ונציה (נתבעת 1), כנגד משה, כנגד ג'קי, וכן כנגד אביו של ג'קי (חיים לוי, הנתבע 4) וכנגד דודו של משה (גדעון רופא, הנתבע 5) אשר נטען כי ערבו אישית להתחייבויות ונציה לפי הסכם שכירות המשנה, או כי קיימת להם כלפי התובע אחריות אישית מכוח דין אחר.

כבסיס לזכותו של התובע, מפנה הסכם שכירות המשנה אל הסכם 2007 ואל נספח 2009 שצורפו כנספחים המהוים חלק בלתי נפרד מההסכם ("הואיל ומשכיר המשנה הנו בעל זכות שכירות למבנה ברחוב... בהתאם להסכמי שכירות מיום 1.7.2007 וביום 8.2.2009 אשר נחתמו בין משכיר המשנה ובין... מצ"ב... כנספח א'... (להלן: "הסכם השכירות העקרי")").

...

לעניין הדיון כאן די לומר כי היה על התובע נטל להוכיח כי האחריות לשאת במלוא התשלומים עבור הכשרת הבנייה הייתה של ונציה (תהא אשר תהא המסקנה אותה הוא אולי מבקש להסיק מכך).

לא שוכנעתי בדבר.

התביעה שכנגד כלפי הנתבע שכנגד 3 (סמי) נדחית.

בעיניין זה אישרה עו"ד מנדלוביץ כי בפרק הזמן בין החתימה על החוזה לכניסת התובעת לנכס – לא ניתנה הסכמת הבעלים ! – ע 24 לפרטיכל שורה 11 מנהל הנתבעת היתחמק מלהשיב מדוע לא אושרה לו שכירות המשנה .אלא שהתשובה לשאלה זו עולה מתשובת עו"ד מנדלוביץ – העדה מטעם הנתבעת – ערבויות שדרשה הנתבעת 2 – הבעלים מהנתבעת 1 – לא הומצאו על ידה .דהיינו , סרוב הבעלים היה בעטיה של הנתבעת 1 -על רקע אי הצגת ערבויות נידרשות!.

...

בעניין זה אינני מקבלת את גירסתו של מנהל הנתבעת 1 שלא היה אמין עלי כי "הודיע בטלפון" למנהלת התובעת על סירוב הבעלים להסכם שכירות המשנה – טענה זו לא בא זיכרה בתצהיר עדות ראשית שלו ואני רואה בה בדותה!.

עוד אני קובעת , כי הנתבעת 1 עת ידעה שהבעלים תובעת את פינוי המושכר על ידי התובעת , נהגה בחוסר תום לב עת הגישה את המחאת דמי השכירות לחודש יוני 2017 הן לפרעון והן לביצוע להוצאה לפועל לאחר מכן , שהרי בהחלט ידעה על תביעת הפינוי שהוגשה ב27.4.2017 על ידי הבעלים .

– הגם שלא הובאה ראייה כאמור לעניין שווי שעות וימי עבודה ועל דרך האומדן בלבד , ומאחר ו"ביקורי" הגובים לא נסתרו ושוכנעתי באמינות המצהירה מטעם התובעת לעניין זה אניח הפסד של אובדן שעות עבודה בסכום כולל של 3000 ש"ח .

ביום 9.2.2012, כארבעה חודשים לאחר החתימה על הסכם הראשון, נחתם הסכם שכירות משנה בין חברת דגל ראובן לבין המשיבה 2, עמותת משיבים לחינוך ולרווחה (להלן, בהתאמה: עמותת משיבים ו-ההסכם השני).

למען הסר כל ספק, מובהר כי לבית המשפט המחוזי, הדן בעירעור, מוקנות כל הסמכויות לעניין הבטחת תשלום דמי השכירות המוסכמים, כאמור לעיל, בהתאם לשיקול דעתו (ולרבות לאור התמשכות ההליכים בפניו, שינוי נסיבות וכל שיקול אחר), ולרבות על דרך דרישה להגדיל את סכום הערבות האוטונומית, להאריך את תוקפה או להורות על ממושה של הערבות האוטונומית, כולה או חלקה.

...

סבורני כי בשלב זה די, לעניין מאזן הנוחות, כי מדובר בפעילות הקשורה במבקשת וכי רצונה של עמותת דגל ראובן בפינוי חלה גם על הפעילות החינוכית הנ"ל, כך שאי-מתן צו המניעה יביא לסיומה (למצער לשיטתה של עמותת דגל ראובן).

בהתאם לאמור לעיל, אתנה את צו המניעה שאוציא תחת ידי, בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסכום ובתנאים שישקפו את הנ"ל. לאור כל האמור ניתן בזאת צו זמני, לתקופת הערעור התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 46581-05-22), למניעת ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה בת״א 6923-10-18 מיום 24.4.2022, וזאת בתנאי שהמבקשת תמציא לבית המשפט המחוזי, עד ליום 9.8.2022 בשעות פעילותה של מזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית אוטונומית (שתוכל להינתן גם על ידי חברת ביטוח מתאימה), לטובת עמותת דגל ראובן וברת מימוש על ידי עמותת דגל ראובן.

לאור החלטתי דלעיל לא מצאתי את בקשתה של המבקשת להגשת תשובה ואת הבקשה שהוגשה להצטרפות להליך כרלבנטיות, והן נדחות בזאת.

כן טען המבקש, כי אין נזק או חוב שהמשיבה זכאית להפרע מהערבות הבנקאית בגינו, שעה ששולמו למשיבה דמי השכירות עד סוף חודש אוקטובר, והחל מיום 26.10.23 אין לה הסכם שכירות ראשי בתוקף.

אין צריך לומר, כי בבקשה למתן צו מניעה זמני, על בית המשפט להדרש לסכויי התביעה ולמאזן הנוחות, תוך איזון בין שני שיקולים אלו, ומתן הדעת לשיקולים נוספים אשר הוכרו בפסיקה כרלוונטיים ומשפיעים על החלטה זו. בעניינינו, מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי המבקש הניח תשתית לכאורית מבוססת דיה לטענתו כי עובר לחתימת הסכם שכירות המשנה, לא גולה לו מידע רלוואנטי שהיה על משיבה לגלותו, ואף הונחה תשתית לטענה כי הסכם השכירות הראשי, שמכוחו השכירה המשיבה למבקש את הנכס ברח' יקואל 6, בשכירות משנה, אינו בתוקף.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות, כפי שאפרט בקצרה מייד.

במצב דברים זה, בהינתן קיומה של מחלוקת חוזית, הרי שגם מטעמים של מדיניות משפטית של מתן תוקף לערבות הבנקאית האוטונומית, יש לדחות את הבקשה.

לשון אחר, וגם אם ניתן לתהות ביחס להיבט זה או אחר של התנהלות המשיבה, לא שוכנעתי, כי מתקיימות נסיבות המקימות את איזה מן החריגים לעיקרון עצמאות הערבות הבנקאית, אותם, כפי שעולה מן המובא לעיל, יש לפרש באופן צר. העולה מן המקובץ, כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות וכך אני מורה.