מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערבות אישית מכוח הסכם שכירות

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהתייחס למערער נקבע בתמצית בפסק הדין כי לאור תחולת הסכם השכירות, גם לאחר שהמשיבה 4 נכנסה כשוכרת בנעליה של המשיבה 2, הערבות האישית שניתנה על-ידו מכוח הסכם השכירות ממשיכה לחול.
...
מצאתי כי אין מקום בנסיבות העניין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, אשר נקבעו ופורטו באופן מקיף, בזהירות ובקפידה, בהסתמך על חומר הראיות שהונח לפני בית המשפט קמא; סבורתני כי הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט קמא.
איני סבורה לפיכך כי יש ממש בטענת המערער כי נ/1 הוא ראיה מהותית שבית המשפט קמא התעלם ממנה, ואשר יש בה כדי להצדיק קבלת מסקנה שונה מכפי שאליה הגיע.
כפי שנפסק: "לא מן הנמנע הוא, שבידודה של ראיה מסוימת ובחינתה באופן נפרד יובילו למסקנה שונה לחלוטין מאשר בחינתה של אותה ראיה על רקע נסיבותיו של מקרה נתון. ואולם תהא זו טעות לעשות כך, שהרי המשקל שיש לייחס לראיה מסוימת וכפועל יוצא מכך גם המסקנות שיש להסיק ממנה קשורים קשר בל-יינתק להתרשמותו הישירה של בית המשפט מהראיה שלפניו, להקשר הדברים ולמכלול הנסיבות, אף אם כל אלה לא תמיד מוצאים את ביטוים בפסק הדין." [רע"א 196/88 טומשבסקי נ' אופנהיימר, מב(4) 365, 373-374 (1988)].
התוצאה לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מנגד, הנתבעים טענו כי הערבות האישית המדוברת לא ניתנה מכוח הסכם השכירות הרלוואנטי מיום 23.9.2004 אלא הערבות ניתנה מכוח הסכם שכירות מוקדם שנחתם בין הצדדים ביום 6.1.2004, הסכם שכירות שלא השתכלל לבסוף.
...
דין תביעה זו להידחות.
אשר על כן, התביעה נגד הנתבע – נדחית.
התביעה נגד נתבע 2 – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ברי, כי אין לאפשר מצב לפיו, בשל היתנהלות התובעת, ייקבעו במסגרת הליך זה, ביחס לקיומה של ערבות אישית מצד הנתבעים 2-4 או מי מהם לחובות מב"י מכח הסכם השכירות – ממצאים שונים מאלו שנקבעו ע"י בית המשפט הנכבד שדן בתביעת אורי בר. סוף דבר, דין טענות המניעות וההשתק שהועלו ע"י הנתבעים להיתקבל, ודין תביעת התובעת נגדם להדחות בשל קיומו של השתק שפוטי המונע ממנה להעלות טענה לקיומה של ערבות אישית כאמור.
...
לחילופין, טענו הנתבעים, כי דין התביעה להידחות לגופה.
ברי, כי אין לאפשר מצב לפיו, בשל התנהלות התובעת, ייקבעו במסגרת הליך זה, ביחס לקיומה של ערבות אישית מצד הנתבעים 2-4 או מי מהם לחובות מב"י מכח הסכם השכירות – ממצאים שונים מאלו שנקבעו ע"י בית המשפט הנכבד שדן בתביעת אורי בר. סוף דבר, דין טענות המניעות וההשתק שהועלו ע"י הנתבעים להתקבל, ודין תביעת התובעת נגדם להידחות בשל קיומו של השתק שיפוטי המונע ממנה להעלות טענה לקיומה של ערבות אישית כאמור.
גם לגופו של עניין דין התביעה להידחות למעלה מן הצורך יצויין, כי גם אלמלא היתה התובעת מושתקת מלהעלות את טענת הערבות ולהתבסס עליה, וגם אילו הייתי מקבלת את גרסתה העובדתית לעניין תוקף חתימות הנתבעים 2-4 על הערבות כמפורט בנספח א' – עדיין דין תביעתה היה להידחות לגופה.
סיכום סוף דבר, דין התביעה להידחות על הסף מחמת השתק, ולחילופין לגופה, וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

האם הנתבע חייב בתשלום חובות נטענים של שוכר כתוצאה מהפרת הסכם שכירות, מכוח ערבות אישית אואל עליה חתם הנתבע – זו השאלה הטעונה הכרעה בעניינינו.
...
עוד טוענת התובעת, כי דין טענות הנתבע ביחס לויתור התובעת על קבלת ערבות בנקאית, להידחות מאחר שהן בבחינת הרחבת חזית וכי טענות הנתבע ביחס לשינויים יסודיים בערבות לא הוכחו וממילא נקבע במסגרת הערבות כי זו תחול אף אם יבוצעו שינויים יסודיים.
נוכח האמור, אני דוחה את התביעה.
עם זאת, טרם סיום ומעבר לצורך, אני רואה להוסיף, כי אף לא שוכנעתי כי התובעת הוכיחה את ראש הנזק הנתבע בגין אי תשלום דמי שכירות בסך של 9,500 ₪.
סוף דבר, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוקש לחייב את הנתבעים – מכוח הסכם השכירות ומכוח הערבות האישית של הנתבע – לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: 36,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין בגין דמי שכירות חוזיים מיום 1/9/2013 ועד לסיום תקופת השכירות ביום 29/2/2013 (כך בכתב התביעה); 10,000 ₪ כפצוי מוסכם בגין הפרת חוזה השכירות, לפי סע' 17 לחוזה.
...
אני סבור שאין מקום לחייב את הנתבעים במלוא תשלום דמי השכירות בתוספת 500 ₪ לכל יום איחור בפינוי המושכר, ובתוספת פיצוי בסך 10,000 ₪ כאמור בסעיפים 16 ו-17 של החוזה, ויש להסתפק בפיצוי כולל בסך 5,000 ₪, בנוסף לדמי השכירות הקבועים בחוזה עבור התקופה בה החזיקו הנתבעים במושכר בפועל.
סוף דבר הנתבעים לא שילמו לתובעים דמי שכירות עבור החודשים ספטמבר עד דצמבר 2012, למרות שהחזיקו במושכר בתקופה זו, ועליהם לשלם לתובעים את דמי השכירות הקבועים בחוזה עבור תקופה זו. בנוסף, על הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי מוסכם מופחת בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט.
לעומת זאת, דין התביעה שכנגד להידחות הואיל ואין לתובעים (הנתבעים שכנגד) אחריות כלשהי להוצאות שנגרמו לנתבעת (התובעת שכנגד) כתוצאה מההשקעות בחנות שנסגרה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו