ערב במשכנתא למרות פגיעה קוגניטיבית

למרות שהמומחה לא זומן לחקירה על חוו"ד, בסמכותו של בית המשפט לבחון ולהכריע בשאלות המתעוררות זה. בחנתי בעיון רב את טענותיה המפורטות של הנתבעת בעיניין זה, ומצאתי כי הדין עמה, אך חלקית.

ואולם- כל אלו אינם מקיימים את הדרישה של "אבחנת המחלה". כך הסביר גם המומחה בתשובותיו לשאלות ההבהרה, כשציין כי פגיעה קוגנטיבית בדרגות חומרה שונות, אינן מוגדרות כדמנציה לצורך חישוב תוחלת חיים.

אובדן הכנסה לעזבון בשנים האבודות המנוחה הייתה פנסיונרית של עריית תל אביב וזכאית לפנסיה ששיעורה החודשי ערב הפטירה עמד על הסך של 4,829 ₪ לחודש.

לטענת ב"כ התובעים- המנוחה קיבלה עזרה חלקית במסגרת מחלקת הסיעוד של המל"ל ואף העסיקה עזרה פרטית בשכר, היא התגוררה בדירה בבעלותה ולא נשאה בהוצאות כגון משכנתא או שכירות.

...

אין בידי לקבל את מלוא טענות היורשים בראש נזק זה. עזרה כזו מצופה מילדיו של אדם ואין בה לכשעצמה דבר חריג.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, בראי הפגיעה והאשפוז שנדרש בגינה, עד לפטירה, ועוד, אני פוסקת ליורשים יחדיו פיצוי בראש הנזק הנ"ל, סכום כולל של 7,000 ₪.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים- יחד ולחוד, לשלם לתובעים- יחדיו, את הסך של 102,046 ₪, בתוספת סכום של שכ"ט 15,521 ₪ כהשתתפות בשכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ כחוק, וכן- סך של 700 ₪ בגין הוצאות משפט.

פרשנות שעל פיה חרף נסיבות החתימה על כתב הערבות יחויב המשיב במלוא חובות החברה נוכח לשון כתב הערבות, היא, בראייתי, חריגה מאומד דעת הצדדים, כפי שהוא מתגלה מכלל הראיות בהליך.

כך לדוגמא, נדמה שהתכלית של וודאות שוּקית היא בעלת משקל משמעותי בכל הנוגע לעיסקאות של רכש ומכר מניות בבורסה, אשר כנגדה אין תכליות משמעותיות בעלות משקל, בעוד שבנוגע לחוזה משכנתא של דירת מגורים יחידה עומדת התכלית של הגנה על הזכות לקורת גג לצד התכלית של הגנה על הודאות השוקית (ואכן, סעיף 64(א1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, המאפשר לרשם ההוצאה לפועל להאריך את תקופת הדיור, משקף את האיזון האמור בין שתי התכליות).

משמע, ישנם מקרים בהם דוקא כדי להגביר את האוטונומיה של הצדדים לחוזה, ואת חופש ההיתקשרות שלהם, יש להגביל את המוסד החוזי, ובהתקשרויות המאופיינות בהטיות קוגניטיביות יש הצדקה לצמצם את ההטיה הקוגניטיבית על ידי עיצוב מוסד חוזי בחקיקה או בפסיקה (ראו לדוגמא Oona A. Hathaway "Path Dependence in the Law: The Course and Patterns of Legal Change in a Common Law System" 86 Iowa L. Rev.

(ג) חל בחיוב הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי השינוי, אולם הברירה בידי הערב – (1) למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן; (2) לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב".

...

אולם, כפי שמציין בית המשפט המחוזי לא ניתן לשלול גם מסקנה אחרת, לפיה ההסכם חל על עסקה מסוימת, אשר לגביה תהא ערבות ל"כל חוב והתחייבות" של החברה כלפי המערערת מעת לעת; גם לגבי עסקה אחת, ובמיוחד בעסקה מתמשכת ומורכבת, עשויות להיות התחייבויות שונות מזמן לזמן.

על כן, כחברי השופט ג'ובראן אני סבורה כי אין מקום להתערב במסקנות בית המשפט המחוזי לענין מהימנותו של אדמתי.

לאור דברים אלו, מסקנתי היא כי אין להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי כתב הערבות חל על מפעילי פלדה בלבד.

חרף זאת, "מטעמי זהירות בלבד", פורטו טענות המבקש בדבר פירעון ההלוואה, תוך צירוף אסמכתות (תגובת המבקש בהליך ההוצאה לפועל – נספחים 31, 33 לתגובה לתובענה), כך: "המשיב (המבקש כאן – א' י') יחזור וידגיש כי אין בסמכותה של רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה להכריע בטענות המשיב, במיוחד לאור העולה מטענות המשיב (וליתר דיוק טענותיו של בנו דודי) ולאור טענות המבקשת (המשיבה כאן – א' י'), שכן די בקריאתן בכדי להבין שאין מדובר במשכנתא 'קלסית' שניתנה ולא ניפרעה אלא מדובר בסכסכוך עסקי בין דודי למבקשת אשר צריך להתברר בהליך בוררות ולאור סרובה של המבקשת אשר מתנערת מסיכומיה עם דודי יתברר כפי הנראה בבית המשפט, ובדגש על התעוד הרב ועל הצורך לנהל חקירות של עדים רבים... בסופו של יום בכדי להכריע בטענה האם המשכנתא ניפרעה או לא יש להכריע במחלוקות בין דודי למבקשת ולרשמת ההוצאה לפועל הנכבדה אין את הסמכות לכך... אשר על כן, מבוקש בזאת לדחות על הסף את הבקשה לבצוע משכנתא... מעבר לכך ראוי כי ההליך שלפנינו ידון בפני הפורום המתאים והמוסמך לכך... ולא בפני רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה". טענת המבקש בדבר העידר סמכות לישכת ההוצאה לפועל לידון בטענת "פרעתי" בנסיבות העניין, לנוכח מורכבות המחלוקת כביכול – נדחתה.

בעיניין זה הסביר אשר דיקשטיין, סמנכ"ל המשיבה (להלן: "דיקשטיין") בתצהירו (סע' 131), את המניעים להשתהות במימוש המשכנתה, כך: "המשיבה ביקשה במשך שנים בטובתו של דודי ויוסף ולא ברעתם ולכן במשך שנים לא פעלה למימוש המשכנתה והכל מתוך תקווה ואמונה שיוסף או דודי או מי מטעמם יפרע את ההיתחייבות". דברים אלו לא נסתרו ודיקשטיין אף חזר עליהם בחקירתו הנגדית, בזו הלשון: "היה רצון לעזור לדודי. אנחנו האמנו שאם דודי יעבוד הוא יוכל לחזור על הרגליים ולהחזיר לנו את ההלוואה. לא הייתה לנו כוונה מעולם לפגוע באדם מבוגר, לזרוק אותו מביתו. אני חושב שגם הוכחנו את זה גם לכל אורך ההליך. אנחנו הפגנו, אני יכול לקרוא לזה, אם אני מעיד על עצמי, אצילות נפש, ואמרנו כל הזמן אין לנו כוונה לפגוע באדם מבוגר. ולכן אנחנו האמנו כל הזמן שדודי יתגבר על הקשיים שיש לו, יעמוד על הרגלים, יחזיר את ההלוואה בצורה יפה ולא נאלץ לממש את המשכנתא" (ראו פרו' עמ' 100, שו' 10-1).

טענות "לא נעשה דבר", הטעה והפרת חובות גילוי בסיכומים נטען, כי "למנוח לא היה שמץ של מושג ... על שום מה הוא ערב ולמה הוא משעבד את דירתו". עוד נטען, כי במועד החתימה על הסכם המשכנתה היה המבקש קשיש בן 82, תוך שהמשיבה ניצלה את מצבו ואת עובדת היותו ללא ייצוג משפטי וללא מודעות לרמת הסיכון הכרוכה בשיעבוד דירתו היחידה (ראו פרו' עמ' 133, שו' 7-3; עמ' 134, שו' 10-8).

העובדה שבמועד הדיון, ביום 28.1.2020 היה המבקש במצב קוגניטיבי ירוד, אין בה כדי להעיד דבר אשר למצבו בעת החתימה על הסכם המשכנתה כתשע שנים קודם, ביום 10.4.2011.

...

דין טענה זו להידחות.

סיכומו של הקשר זה, נדחות טענות בדבר הטעיית המשיבה את המבקש או הפרתה חובות גילוי שהיו מוטלות עליה מכוח חוק הערבות או חוק ההלוואות.

סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש שיהא בו כדי לשנות ממסקנתי ולאור כל המקובץ, התובענה נדחית.