עקרונות מנחים בהגבלת חופש העיסוק

אכן אל מול זכויות העובד לאי הגבלת חופש עסוקו עומדות גם זכויות המעסיק ועקרונות ואינטרסים של כלל החברה, חופש ההיתקשרות, לרבות העקרון בדבר אי פגיעה בקניינו של האחר, המוגן גם בהתאם להוראות חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, חובת תום הלב וההגינות וקיום הוראות חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.

ההלכות המנחות בסוגיית הגבלת חופש העיסוק, נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6601/96, AES נ' סער, (להלן, "פסק דין סער"), ועל ידי בית הדין הארצי עבודה בדונו בעיניין ע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ– רדגארד בע"מ, פד"ע לד, עמ' 294, (להלן, "פסק דין צ'ק פוינט").

...

אשר על כן התביעה שכנגד נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: הפרשי עמלה: 14,040 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום העסקה ( 29.11.13) ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

השאלות העיקריות השנויות במחלוקת הסוגיות העיקריות העולות מטענות באי כוח הצדדים, הן כדלקמן: א) מה תוקפן ומשמעותן של תניות הגבלת חופש העיסוק בחוזה העבודה שנחתם בין רדגארד לבין המערער? לשון אחר, מה המשקל שיש ליתן להתחייבויות שנטל על עצמו המערער בחוזה העבודה? האם מרכיב כלשהוא בהתקשרות בין המערער לבין צ'ק פוינט מצדיק את הגבלת עסוקו של המערער? ב) האם קיימת היסתברות סבירה שבמהלך עבודתו של המערער בחברת צ'ק פוינט ישתמש בסודותיה המסחריים של רדגארד - במידה וסודות כאלה אכן מצויים בידו - תוך פגיעה בה? ג) כיצד ראוי לאזן בין החירויות, הזכויות והאינטרסים של הצדדים, המוגנים על פי חוק? העקרונות המנחים שהותוו בהלכה הפסוקה במקרה שלפנינו קיימת היתנגשות בין מספר עקרונות יסוד: חופש העיסוק של המערער והאפשרות של המעסיק החדש (צ'ק פוינט) להעסיקו; חופש ההיתקשרות של צדדים לכרות חוזה עבודה; זכות הקניין של המעסיק הקודם (רדגארד) בסודותיו המסחריים; חופש ההיתקשרות של רדגארד ושל המערער והאפשרות להסכים על הגבלת חופש העיסוק של המערער; עניין הציבור בתחרות חופשית, בניידות עובדים ובמעבר מהיר וחופשי של מידע במשק.

...

אולם, המסקנה המשפטית המשתמעת מן האמור - איננה קביעת כלל גורף, "שאין לתת תוקף לתניות בחוזה עבודה המגבילות את חופש העיסוק"; אלא - שיש לפרש תניית הגבלת חופש העיסוק בחוזה העבודה על דרך הצימצום.

לסיכום סבורים אנו, כי ראוי בנסיבות המקרה, ליתן תוקף לתניית הגבלת חופש העיסוק שבחוזה העסקת המערער, ולאור טיבה של תעשיית ההיי-טק וקצב פיתוחה המהיר, ראוי גם כי תקופת הגבלת עבודתו של המערער בצ'ק פוינט תהא למשך שנה בלבד מאז הפסקת עבודתו ברדגארד ולא לתקופה בת 9 וחצי חודשים דווקא.

סוף דבר: השופטת א. ברק: אני מסכימה לדעתו של הנשיא.

" בפרשת צ'ק פוינט, שהיא פסק הדין המנחה בסוגיית הגבלת חופש העיסוק של עובד על רקע מעבר לעסק מתחרה, הוכרה האפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו שימוש שלא כדין בסוד מסחרי השייך למעסיקו הקודם.

יצוין, כי אין בקיומה של אחת הנסיבות הנ"ל כדי לחייב את בית-הדין ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק וההכרעה תיעשה על-פי מכלול העקרונות והאינטרסים הנוגעים לעניין ועל-פי מכלול הנסיבות הפרטניות של המקרה.

...

ואולם, בדיון בבקשה דנן, משנשאל מר הלפרין בעניין זה השיב: "לקיבוץ סעד יש תוכנית עסקית שנעשתה בזמנו על ידי אדר, הוגשה למנהל המשק באותו זמן רענן שופצה על ידו שתעמוד באמות מידה של תוכנית כלכלית נבחן אפשרות להקמת פיילוט והוחלט על ידי הנהלה הכלכלית של סעד שכיוון שאנחנו עדיין לא בשלב של יכולת תפעולית טובה במיכון הניקוי ויכולת טובה של הגעה לתוצאות קמח טוב ולא בשלים עדיין להשקעה גדולה וגם לא פיילוט לכן החלטנו כרגע בשלב זה להשהות את התוכנית, היא קיימת ונמצאת ביעדים שלנו" (עמ' 19 ש' 7-12 לפרוטוקול).

מכאן, כי לא מצאנו שאי מתן הצו עשוי לגרום למבקשות כל נזק (ולפחות לא נזק שאינו בר תיקון או פיצוי כספי) ומאידך, הגבלת עיסוקם של המשיבים באופן הגורף כפי שנתבקש על ידי המבקשות, עשוי לפגוע במשיבים באופן בלתי הפיך, לא מצאנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות.

לאור כל האמור - הבקשה נדחית.

אולם אל מול זכויות העובד לאי הגבלת חופש עסוקו עומדות גם זכויות המעסיק ועקרונות ואינטרסים של כלל החברה, חופש ההיתקשרות, לרבות העקרון בדבר אי פגיעה בקניינו של האחר, המוגן גם בהתאם להוראות חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, חובת תום הלב וההגינות וקיום הוראות חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות).

בפסק דין צ'ק פוינט, נקבע הכלל המנחה לפיו, אין ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה, אלא אם כן מתקיימת אחת מהנסיבות המפורטות להלן, המהוות דוגמאות ל"אינטרס לגיטימי" של מעסיק: קיומו של סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם.

...

לאחר ששקלנו את השיקולים הדרושים, ובכלל זה מידת הפסול שדבקה במעשיו של התובע , תפקידו הבכיר ותקופת העסקתו , מצאנו לנכון לחייב את התובע בפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמון כלפי התובעת בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין הסכומים המפורטים להלן: הפרש פיצויי פיטורים בסך 193,051 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

מנגד התובע ישלם לנתבעת תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין סך של 40,000 ₪ בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב במהלך תקופת העסקתה וכן סך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב לאחר תקופת העסקתו, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.