ואלה הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה המתוקן:
ליתן צו הצהרתי המורה כי פלישת המשיבים ל"שטח שבמחלוקת", תוך עשיית דין עצמי, נעשתה שלא כדין;
ליתן צו הצהרתי כי איום המשיבים כי יסלקו, תוך עשיית דין עצמי, את מערכת ההשקיה המובילה מים לנחת המבקשת, הינה שלא כדין;
ליתן צו מניעה האוסר על המשיבים להמנע מלהגביה את מפלס הקרקע בנחלתם או לבנות קיר תמך בסמוך לגבול שבין החלקות ללא הכנת תכנית נקוז מתאימה וללא קבלת היתר בניה כדין;
להמנע מהתקנת גדר רשת בחלק החקלאי בצמוד לגבול בין שתי הנחלות, עד תחילת מאי 2021;
להצהיר כי למבקשת זכות גישה ושימוש במגוף הראשי המצוי בחלק הצפוני של הנחלה.
לעניין זה הפניתה המבקשת לסעיף 1(2) לתקנות התיכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967, הקובעת כי עבודות בקרקע ובבניין הטעונות היתר הינן, בין השאר, "כל חציבה, חפירה, כריה, או מילוי המשנים את פני הקרקע, יציבותה או בטיחותה ....". גם בתקנות הפטור נקבע כי הקמת קיר תומך טעונה היתר, אלא אם, בין השאר, מדובר בקיר שגובהו אינו עולה על 1 מ', כאמור בתקנה 5(א) לתקנות הפטור, ולא יפגע ב"נקוז הקרקע הקיים".
כך, לדוגמא, כשנשאל האגרונום, מר שמאי אלוף, האם חוות דעתו מתייחסת לתכנית ההגשה מב/7, השיב ש"התייחסתי לעניות דעתי לעקרון הכללי של הרמת אדמה ובניית חומה".
...
יחד עם זאת, אני מורה למשיבים כי ככל ובכוונתם לבצע עבודות בנייה בגבול המשותף לנחלות הצדדים (בין אם מכוח היתר ובין אם שלא מכוח היתר, וגם אם העבודות מבוצעות בתחום נחלתם שלהם) – למסור על כך הודעה מראש למבקשת או ב"כ, 10 ימים לפחות לפני תחילת ביצוע העבודות.
ד – סופו של דבר
אשר על כן, וכפוף להוראה בסעיף 63 להחלטתי, הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבים שכר טרחת עו"ד בגין הבקשה בסכום כולל של 7,000 ₪.