עקרונות חפירה בסמוך לקיר תמך

הנתבעים ביקשו בסיכומיהם להחיל על המקרה דנן את העקרון, שלפיו כל בעל מיגרש יבצע תמיכה למגרשו כדין ובהתאם להיתר ולתכניות ואין לקבוע, כי מי שחפר ראשון מחויב בבצוע התמיכה למגרשו של האחר.

בחינת ראיות ומסמכים אלה הלקוחים מתיק הועדה מעלה, כי אף לשיטת מוסדות התיכנון, הנתבעים ביצעו חפירה במיגרש 113 שלא בהתאם לדוח הביסוס ובסטייה ממנו; עבודות חפירה אלה יצרו סיכון למסלעה שליד ; השלד של המבנה אף הוא ניבנה בסטייה מהיתר בניה ובקשתם של הנתבעים להשלמת ביצוע הקיר התומך ודרך הגישה- הותנתה בתנאים- ולאחר מכן הועברה להחלטת ועדת המשנה לתיכנון בשל מורכבות המצב בשטח ומסוכנותו.

...

לאור זאת, אני קובעת כי בניית המסלעה תחת קיר בטון לא גרמה ולא תרמה כהוא זה ליצירת המסוכנות שנשקפת למסלעה אגב החפירות בשטח.

סוף דבר לשיטה אחרונה, התביעה מתקבלת.

כמו כן, אני מורה כי ככל שהנתבעים לא יבצעו את העבודות כמתואר למעלה ותוך הזמן שנקצב לכך, מוקנית לתובע הזכות לבצע את העבודות הנ"ל בעצמו, ולצורך הבטחת מימון עלויות העבודות האמורות, יפקידו הנתבעים, ביחד ולחוד, את הסכומים הקבועים בחוות דעת המהנדס חנא חוראני בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות הדעת (30.04.11) ועד למועד ההפקדה.

ואלה הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה המתוקן: ליתן צו הצהרתי המורה כי פלישת המשיבים ל"שטח שבמחלוקת", תוך עשיית דין עצמי, נעשתה שלא כדין; ליתן צו הצהרתי כי איום המשיבים כי יסלקו, תוך עשיית דין עצמי, את מערכת ההשקיה המובילה מים לנחת המבקשת, הינה שלא כדין; ליתן צו מניעה האוסר על המשיבים להמנע מלהגביה את מפלס הקרקע בנחלתם או לבנות קיר תמך בסמוך לגבול שבין החלקות ללא הכנת תכנית נקוז מתאימה וללא קבלת היתר בניה כדין; להמנע מהתקנת גדר רשת בחלק החקלאי בצמוד לגבול בין שתי הנחלות, עד תחילת מאי 2021; להצהיר כי למבקשת זכות גישה ושימוש במגוף הראשי המצוי בחלק הצפוני של הנחלה.

לעניין זה הפניתה המבקשת לסעיף 1(2) לתקנות התיכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז-1967, הקובעת כי עבודות בקרקע ובבניין הטעונות היתר הינן, בין השאר, "כל חציבה, חפירה, כריה, או מילוי המשנים את פני הקרקע, יציבותה או בטיחותה ....". גם בתקנות הפטור נקבע כי הקמת קיר תומך טעונה היתר, אלא אם, בין השאר, מדובר בקיר שגובהו אינו עולה על 1 מ', כאמור בתקנה 5(א) לתקנות הפטור, ולא יפגע ב"נקוז הקרקע הקיים".

כך, לדוגמא, כשנשאל האגרונום, מר שמאי אלוף, האם חוות דעתו מתייחסת לתכנית ההגשה מב/7, השיב ש"התייחסתי לעניות דעתי לעקרון הכללי של הרמת אדמה ובניית חומה".

...

יחד עם זאת, אני מורה למשיבים כי ככל ובכוונתם לבצע עבודות בנייה בגבול המשותף לנחלות הצדדים (בין אם מכוח היתר ובין אם שלא מכוח היתר, וגם אם העבודות מבוצעות בתחום נחלתם שלהם) – למסור על כך הודעה מראש למבקשת או ב"כ, 10 ימים לפחות לפני תחילת ביצוע העבודות.

ד – סופו של דבר אשר על כן, וכפוף להוראה בסעיף 63 להחלטתי, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבים שכר טרחת עו"ד בגין הבקשה בסכום כולל של 7,000 ₪.

התובע בתביעה הקודמת (הנתבע דכאן) טען בכתב תביעתו, כי הנתבעים (התובעים דכאן) ביצעו פעולות חפירה בסמוך לקיר, ערערו את יציבותו וגרמו נזק למבנה שבחלקתו.

מיד עם תשלום הסכומים הפסוקים לעיל, יבנה התובע (או מי מטעמו), על חשבונו, ללא דיחוי ולא מפרע מצד הנתבעים 1 עד 4, קיר תומך חדש לכל אורך הגבול בין הצדדים, לפי תיכנון ופקוח של מומחה בית המשפט, מר דן ברלינר (להלן: המומחה), או מהנדס קונסטרוקטור מטעמו, והכל בהתאם לאמור בסעיף 9 לחוות דעתו של המומחה מתאריך 6.12.11". (ההדגשה הוספה).

התובעים אינם רשאים לפתוח חזית היתדיינות נוספת באותו עניין עצמו, וזאת מכוח מעשה בית דין או עיקרון של מניעות, שהרי "מדיניות שיפוטית סבירה לא תאפשר, ככלל, פתיחת דלת אחת מקום שננעלה דלת קודמת" (רע"א 6246/16 ע' קריית שמונה נ' בוזורגי ואח' (פורסם במאגרים) (2016).

...

בכתב הגנתו טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, שכן המחלוקת בין הצדדים הוכרעה במסגרת תביעה קודמת ביניהם בת.א 37007-05-10 (להלן – התביעה הקודמת).

בית המשפט הכריע במחלוקת במסגרת פסק הדין, משקבע כי הנתבע הוא שיקים קיר תומך חדש לאורך הגבול בין הצדדים, אך זאת לאחר שהתובעים ישלמו לו סכום אותו קבע בית המשפט בפסק הדין.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת חלקית, באופן שהתביעה לחיוב הנתבע להרוס את הקיר הקיים ולבנות קיר תומך חדש, והתביעה הכספית החלופית לסעד זה (הסעדים בסעיף ו(ב) ו- ו(ה) בפרק הסעדים בכתב התביעה), נדחות על הסף מחמת מעשה בית דין נוכח הכרעת בית המשפט בתביעה הקודמת.

הבקשה לדחייה על הסף של התביעה לתשלום דמי שימוש ראויים ועלות ניקוי פסולת שלפי הנטען הניח הנתבע בחלקת התובעים, נדחית.

המומחה קבע כי על פי בדיקה במגרשים שכנים חתך הקרקע הקיים הוא גיר חווארי נטוי בשיפוע של 1:3 מערבה ובהתאם הציע בעמ' 15 ו- 16 לחוות הדעת את שיטת העבודה הנדרשת אשר יש לפעול לפיה לצורך ביצוע החפירה ואשר כוללת לעמדתו: חפירה ליד יסוד קיים תוך המנעות מחפירה מתחת למפלס יסוד קיים ומניעת נזק לסלע הקיים ולתסבולת יסוד, ניסור קיר לאורך הקטע שיש להרוס, פירוק הקיר בזהירות, חציבה בסלע לפי טבלה של 1:2 בת.י. חלק 1 בנפח 6 עבור סלע סדוק, ובצוע רמפה במידה וגובה פני היסוד הקיים מעל פני הרמפה המתוכננת (ראו פירוט בעמוד 15 ו- 16 לחוות הדעת).

אציין בהקשר זה כי תקנה 4 לתקנות אשר מדגישה את עיקרון תום הלב ומניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, דבר שיש ליתן לו משנה תוקף בבקשות למתן סעד זמני: "מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא כאמור לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד" (ראו: רע"א 6658/09 ‏מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, בפיסקה 14 (12.01.2020)).

גם המומחה מטעם המשיבים מציין כי יש לבצע את החפירות במשנה הזהירות תוך הקמת קירות תמך ואף רמפה ולפי שיטת עבודה זהירה במיוחד.

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובכלל המסמכים אשר הוגשו לעיוני וחוות הדעת מטעם הצדדים מצאת כי דין הבקשה להתקבל.

אציין בהקשר זה כי תקנה 4 לתקנות אשר מדגישה את עקרון תום הלב ומניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, דבר שיש ליתן לו משנה תוקף בבקשות למתן סעד זמני: "מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא כאמור לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד" (ראו: רע"א 6658/09 ‏מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, בפסקה 14 (12.01.2020)).

לסיכום - הבקשה מתקבלת.

בהמ"ש קבע שאין עסקינן במצג שווא, כיון שהמבקש עצמו ידע על המצב לאשורו, ועם זאת מצא פגם בהתנהגות הוועדה שעה שאישרה את ההיתר, לאמור (בעמ' 753-754): "בשונה מן הענין הקודם, אין אפשרות לסווג את דבר חישוב השטח הבנוי במסגרת קטיגורית הרשלנות של "מצג שוא רשלני". כפי שכבר נאמר, במישור העקרוני-המושגי חלה על הועדה המקומית חובת הזהירות בכל הנוגע למתן מידע.

שמאי בעלי הנכס העריך כי לבעלי הנכס נגרמו נזקים בכמה ראשי נזק-(א) עלות חפירה בסמוך לבסיס הקיר התומך, עלות ביצוע עבודות התמך לקיר התומך וציפוי מחדש של הקיר התומך באבן לקט-בסך 31,416 ₪, לא כולל מע"מ. (ב) עלות תיכנון שינוי מהלך גרם המדריגות-3,000 ₪, לא כולל מע"מ. (ג) עלות ייעוץ ביסוס הקרקע ופיקוח הנדסי-2,500 ₪, לא כולל מע"מ. (ד) עיכוב בהשלמת בנית המבנה, לפי אובדן שכ"ד פוטנציאלי-בסך 45,738 ₪.

...

לכן, מסקנתי היא כי הפוליסה אינה מכסה את התביעה דנן, ובכל אופן, לאור סכום ההישתתפות העצמית המצויין בפוליסה ולאור סכום הפיצוי הנקוב מעלה-איני בטוחה שיש משמעות אמיתית להכרעה בשאלה זו. סיכום-94.

אשר על כן, התביעה נגד הנתבעת מס' 1 (הקבלן) נדחית, והתובעים ישלמו לקבלן הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 (הועדה מתקבלת), והנתבעת מס' 2 תשלם לתובעים פיצוי בסך 9,135 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, והחזר יחסי של אגרת בהמ"ש (בשים לב לפער המשמעותי בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק בסופו של יום) בסך של 1,500 ₪ נכון להיום.

ההודעות ששלחה הנתבעת מס' 2 (הועדה) כלפי הצדדים השלישיים נדחות, והנתבעת מס' 2 תשלם לצד השלישי מס' 4 (איילון) הוצאות בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ. כל הסכומים המפורטים מעלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום.