מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עקרון רציפות המס היטל השבחה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

האחת, בשנת 2005, במסגרתה רכשה חלק מהזכויות בחלקה 103 בגוש 7051 (להלן: המקרקעין) מבעלי המקרקעין (להלן: הבעלים) בתמורה להענקת שירותי בניה לבניית כ- 21 יחידות דיור עבור הבעלים בשטח שנותר בידם, פינוי הדיירים המוגנים בשטח ותשלום היטל ההשבחה החל על הבעלים (להלן: העסקה המוקדמת).
עקרי טענות הצדדים טענתו העיקרית של המנהל היא, כי פסק דינה של ועדת הערר לא יכול לעמוד, משום שהוא קובע - בנגוד לעקרונות רציפות המס, סופיות ותשלום מס אמת - כי הלכה למעשה שווי הרכישה במקרה דנן ייקבע בהתאם לשווי שירותי הבניה בעת המכירה של הזכות, ולא בעת רכישתה.
...
ועדת הערר קבעה כי המשיבה תוכל לנכות את החלק היחסי של ההוצאות בעת מכירת דירות התמורה, אך נראה שהדברים שנאמרו שם לא חודדו די הצורך, ומכאן המחלוקת שהתעוררה בערעור בין הצדדים בנושא זה. אקדים ואומר, כי מקובלת עליי עמדתו של המנהל.
הוצאות הבניה שהוצאו או שתוצאנה בקשר עם זכויותיהם של אחרים תובאנה בחשבון במס השבח שיוטל עליהם בעת מכירת הזכויות, אך ודאי שאין לאפשר למשיבה לנכות הוצאות שלא הוצאו בקשר עם זכויותיה שלה במקרקעין.
על כן, כאמור, מקובלת עליי עמדתו של המנהל בענין זה. מסקנתי היא אפוא, כי דין הערעור להתקבל במלואו.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה מפנה לעיקרון רציפות המס, אליו היתייחס השמאי המכריע, וטוענת כי המערערת אינה יכולה לאחוז במקל משני קצוותיו.
בעיניין זה מקובלת עלי טענת המשיבה, כי אין לקבל התוצאה אליה מבקשת המערערת להגיע, על פיה, מחד גיסא, יש להיתחשב בעליית שווי המקרקעין בשל התכנית המקורית ובכך להקטין את גובה ההשבחה, ומאידך גיסא, לאפשר למערערת לא לחלוק עם הציבור התעשרותה עקב עליית שווי זו. תוצאה זו אינה סבירה, מנוגדת לעיקרון על פיו יש לגבות מס אמת בשל מלוא ההשבחה הנגרמת עקב תכנית ומנוגדת לתכלית היטל ההשבחה.
...
בחנתי את טענות הצדדים ואת קביעת השמאי המכריע ואני סבורה שיש ממש בטענות המערערת בעניין זה. משמעותה של הוראת הפטור בתוספת השלישית היא כי שטחי הממ"דים לא יחויבו כלל בהיטל השבחה ויש להוציא שטחים אלו מתחשיב היטל ההשבחה, באופן מלא.
מקובלת עלי, אם כן, טענת המערערת כי יש להפחית את השטח המוחלט, במ"ר, הנדרש לבניית הממ"דים, מהשטח הנלקח בחשבון להערכת שווי המצב החדש.
בנסיבות אלו, בהן טענות הצדדים בנושא זה כלל לא נשמעו בפני השמאי והוא לא דן בהן, וכאשר עולה חשש שהמערערת חויבה בגין חלק משטחי הממ"דים בניגוד להוראות הדין, אני סבורה שיש להחזיר הדיון בנקודה זו בלבד לשמאי המכריע אשר יערוך שומה מתוקנת, בשים לב להערות בפסק דין זה, לאחר שישמע טענות הצדדים ויקבל תחשיבים מטעמם.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מסקנה זו הייתה מעוגנת בשיקולים של תכלית החקיקה, ובהם השיקול של רציפות המס (בפיסקה 19 שם).
בדומה למצב שנידון בעיניין אפרמיאן, פירוש תכליתי, המבוסס על עקרונות הצדק החלוקתי העומדים ביסוד התוספת השלישית, מוביל לתוצאה, כי החבות בהיטל ההשבחה רובצת על בעל המקרקעין, אשר קיבלם בחזרה לידיו, והוא הנהנה מן ההשבחה שחלה בשווים של המקרקעין.
...
משכך, יש בפסק דין זה תמיכה ישירה למסקנה אליה הגיעה ועדת הערר, בדחותה את עררו של המערער.
מסקנה זו מתחזקת, נוכח הוראת סעיפים 32(ד) ו –(ה) לחוק נכסי נפקדים, המטילים על בעלי המקרקעין, בעת שחרור הנכס, לשפות את המדינה על כל הוצאה שהוצאה ביחס לנכס.
בדומה לפרשנות שנתקבלה בעניין אפרמיאן, אף הוראות אלה נועדו ליצור התאמה בין הזכויות בנכס, ובין החבויות הנוגעות לו. סוף דבר, לא מצאתי עילה להתערב בהכרעתה של ועדת הערר, על עיקר טעמיה, ומשכך, אני מורה על דחיית הערעור.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיב קבע בשומה שיצאה מלפניו לגבי עסקה זו, שווי מכירה בסך 5,916,000 ₪, בחלוקה הזאת: א) שווי שירותי בנייה נכון ליום המכירה – 3,540,550 ₪ ב) שווי דמי פינוי – 2,233,170 ₪ (486,000$) ג) היטל השבחה – 142,280 ₪ העוררת היתקשרה בחוזים עם הדיירים המוגנים, חלקם קיבלו תשלום כספי תמורת ויתור על זכויותיהם בדירות וחלקם קיבלו זכויות לדירות בבניינים שייבנו על המקרקעין.
ט ע נ ו ת ה מ ש י ב לפי עיקרון רציפות המס, לא ניתן להגיע למצב שבו קיים שבח, אך בפועל אין על מי להשית את חיוב המס בגינו.
...
לאחר ששקלנו את טיעוני העוררת ואת תשובת המשיב, הגענו למסקנה כי נפלה טעות בידי המשיב כאשר סירב להתיר את ניכוי הוצאות הבנייה, בטענה כי בפועל לא הוציאה העוררת את ההוצאות שנקבעו בשומת רוטשטיין.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לכן על מנת למנוע כפל זכוי אשר יגרע מהקופה הציבורית ויימנע צדק חלוקתי שהנו תכליתו של היטל ההשבחה, ובהתאם לעיקרון רציפות המס, נערך חישוב ההשבחה בשומתי ליתרת השטח שלא חוייב בשומת הוועדה החלוטה.
...
סוף דבר כפי שראינו השמאית בחרה בשתי דרכי חישוב שונות.
על כן, אני מורה על דחיית הערעור.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך של 7,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו