עקרון ההסתמכות בדיני חוזים

הגנת האשם התורם בדיני החוזים נסמכת בעיקרה על עיקרון תום הלב, והיא מהוה חריג לכלל הקובע אחריות מוחלטת של המפר כלפי מי שניזוק מן ההפרה.

...

לטענת המדינה מסקנה זו מתחייבת מדבריו של עו"ד כנעני, בן זוגה של ד"ר כנעני ומתצהירו של ד"ר חורי בבית הדין האזורי.

לאחר ששקלנו את הדברים, הגענו לכלל מסקנה כי במקרה שלפנינו יש להפחית את הפיצוי שנפסק לזכותה של ד"ר כנעני בסך של 30,000 ש"ח. שיעור זה משקף הן את פערי הכוחות והמידע בין הצדדים ואת מגמתו של בית הדין לגשר בפסיקה על פערים אלו, והן את היותה של ד"ר כנעני עובדת המוחזקת בעינינו כמי שיכולה הייתה לבדוק ולברר זכויותיה בתוך פרק הזמן שעמד לרשותה.

שאר נסיבות המקרה מתיישבות גם הן לטעמנו עם שיעור זה. על יסוד כל האמור לעיל, נחה דעתנו כי על המדינה לפצות את ד"ר כנעני בגין הנזק שנגרם לה בניכוי שיעור האשם התורם שנקבע כי יש לייחס לד"ר כנעני, ובסך הכול ישלמו המדינה והתאגיד לד"ר כנעני פיצוי בשיעור 270,000 ש"ח, וזאת במקום הפיצוי שנפסק בבית הדין האזורי.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: הערעור שהוגש על ידי הר"י (ע"ע 36129-04-20) - מתקבל, ובהתאם מבוטל החיוב שהוטל על הר"י בפסק דינו של בית הדין האזורי.

עיקרון ההסתמכות שעליו, בין היתר, מבוססים דיני החוזים, מכוון לכך שצד מפר יוכל לצפות את תוצאות הפרתו מראש ולא יופתע מנקיטת אמצעים שהצדדים לא קבעו בהסכם, או שלא נקבעו בחוק.

...

סבורני, כי הנתבעים ביקשו לאלץ את התובעת לשלם את החוב, בדרך כוחנית, וגרמו בכך לניתוק המים במושכר למשך ארבעה ימים, שלא לצורך.

עם זאת, אני סבורה שהתובעת לא הוכיחה את גובה הנזק בגין הוצאות שנגרמו בשל אי אספקת מים .

סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בגין ניתוק זרם המים בסך 700 ₪ בלבד.

בבסיס השקפה זו מונחים דיני החוזים לצד עיקרון ההסתמכות, ואף רובד בסיסי יותר ובו נחים עקרונות יסוד חברתיים – השאיפה לשויון, הגינות וצדק.

...

מכל הטעמים הללו, יש לדחות גם ראש תביעה זה. סוף דבר יש לסכם ולומר שנחה דעתו של בית המשפט שהצדדים חיו כידועים בציבור, שקיבלו על עצמם משטר של הפרדה רכושית, ממשית ומובהקת.

התביעה לדמי שימוש – נדחית.

תביעת התובעת לסעד הצהרתי - תלה"מ 9803-01-18 – נדחית.

הפעלת דוקטרינה זו בדיני החוזים נסמכת בעיקרה על עיקרון תום הלב, והיא מהוה חריג לכלל הקובע אחריות מוחלטת של המפר כלפי מי שניזוק מן ההפרה.

...

אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, אנו קובעים כי שיעור ריבית ההיוון שיש להחיל בענייננו הוא 3%, כך שסכום הנזק הכולל הוא 323,765 ₪, נכון ליום 1/1/15 - המועד שאליו התייחסו חוות הדעת מטעם שני הצדדים.

סיכומם של דברים לאור קביעותינו לעיל, באשר לאחריותו של כל אחד מהצדדים לנזק שנגרם לתובעת, התוצאה היא שהתובעת נושאת ב"אשם תורם" בשיעור 25% מגובה הנזק הכולל ובסה"כ ל-80,941 ₪ מתוך כלל הנזק.

סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ואנו מחייבים את הנתבעת 1 – הכללית, לשלם לתובעת את הסך של 80,941 ₪; כמו כן אנו מחייבים את הנתבעת 2 – קג"מ, לשלם לתובעת את הסך של 80,941 ₪, ובנוסף אנו מחייבים את הנתבעת 3 – מיטבית, לשלם לתובעת את הסך של הסך של 80,941 ₪.

בע"ע 652/08, מדינת ישראל – משטרת ישראל נ' יואל בן חמו (פס"ד מיום 9.2.11) נקבע בעיניין זה, כדלקמן: "הטענה כי דוקטרינת האשם התורם אינה חלה עת עסקינן בדיני חוזים – אינה נכונה. הלכה פסוקה היא כי ניתן להפעיל את דוקטרינת האשם התורם גם עת עסקינן בדיני חוזים בכלל, ועת עסקינן בהפרת חוזה עבודה בפרט (ע"ע 499/07, אלפרן – סיפן מוליכים למחצה בע"מ, טרם פורסם, ניתן ביום 10.8.1999). הפעלת דוקטרינה זו בדיני החוזים נסמכת בעיקרה על עיקרון תום הלב, והיא מהוה חריג לכלל הקובע אחריות מוחלטת של המפר כלפי מי שניזוק מן ההפרה". ההלכה העולה מפסיקת בית המשפט העליון מבוארת על ידי המלומדים שלו ואדר בזו הלשון: "המסקנה העולה מהלכות EXIMIN ושמואל רונן היא, כי דין האשם התורם מאפשר לבית המשפט האזרחי בישראל שיקול דעת נרחב וגמישות רבה בבואו לקבוע מי מבין הצדדים לחוזה יישא באחריות לניזקי ההפרה, ובאיזה מידה. גמישות זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בעצם האפשרות לחלק את האחריות לנזק שניגרם על ידי הפרה נתונה בין המפר לבין הנפגע. אכן, העיון בפסיקה של השנים האחרונות מלמד על נכונותם של בתי המשפט בערכאות הדיוניות לישם את הילכת EXIMIN ולחלק בין הנפגע לבין המפר את האחריות לכישלון החוזה ולנזקי ההפרה, על פי המבחנים והשיקולים שנידונו בסעיף הקודם.

...

סוף דבר הנתבעת 2 תשלם לתובע תוך 30 יום את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה: 227,960 ₪ .

כל יתר תביעות התובע, נדחות.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הם הפרשי ריבית והצמדה מיום חובת התשלום עד ליום התשלום בפועל.