מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עסקת יסוד במייל פרטי של צד שלישי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע הגיש היתנגדות וטען כי השקים נימסרו לתובע תוך תרמית והטעיה על ידי צד ג', מר עידן לוי, אשר פיתה אותו להשקיע בעיסקה לרכישת מכולה של אוזניות אך בפועל לא היתקיימה כלל.
במייל הדגיש התובע כי אינו צד לעסקה.
לפיכך על הנתבע מוטל הנטל להוכיח תחילה את גירסתו באשר לעיסקת היסוד עם הצד הקרוב לו ואם יוכיח שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה של השיקים פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר (סעיף 29(ב) בפקודת השיטריות).
הנתבע אף טען בהמשך כי קיבל פרטי העסקה ממר לוי, אך זאת רק לאחר שהתובע הביע תמיהה על כך. עדיין בדבריו לא פירט הנתבע את אותם פרטי עסקה (עמ' 18 בפרוטוקול שורה 23).
...
סוף דבר הוא כי הנתבע לא הרים את נטל הראיה הראשוני המוטל עליו להקמת היסודות של סעיף 29(ב) לפקודת השטרות עליו הוא נסמך בטענותיו ובוודאי שלא הצליח לסתור את טענות התובע באשר לתום הלב וערך שנתן בגין השקים למר לוי, לו היה מצליח לחלוף על פני המשוכה הראשונה המוטלת עליו ולהגיע לפרק ב' של ההליך.
אשר על כן התביעה מתקבלת במלואה והתובע רשאי להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע בתיק הוצל"פ 509764-08-17 כסדרם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ הנתבע.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 4,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם על מנת לאפשר סליקת כספי לקוחות של התובעת באמצעות הנתבעת - חברה פרטית בעלת רישיון פינאנסי בשליטת הנתבע - בתמורה לעמלה מוסכמת שתשלם התובעת לנתבעת.
מיסמכי פתיחת החשבון של לקוח הקצה ו/או מיסמכי עסקת היסוד.
· התובעת טענה בתשובתה לדרישה זו, כי אין היא רלוואנטית להליך, ואף אם הייתה רלוואנטית –עסקינן בדרישה מכבידה וכזו הפוגעת בפרטיותם של צדדי ג'.
כנטען, במקרים של יחסים מיוחדים כגון "שתוף פעולה", וודאי כאשר חישוב התמורה לאחד הצדדים נובע מהקף העיסקאות שבוצעו במסגרת שתוף הפעולה, חייב צד אחד לגלות לצד השני את זהות הלקוחות ואת הקף העיסקאות שבוצעו.
בקשת התובעת (בקשה 5) הדרישה בקשר עם סעיפים 2(א) ו – 2(ב) לדרישת גילוי המסמכים מטעם התובעת: כאמור, במסגרת דרישה זו מבוקש גילוי כל המסמכים, לרבות תיכתובות דוא"ל ו – "ווטספ" בקשר עם הסכם העקרונות מיום 6.11.2018 ובקשר עם טענת הנתבעים כי הסכם העקרונות בוטל.
...
לטענת התובעת, הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם על מנת לאפשר סליקת כספי לקוחות של התובעת באמצעות הנתבעת - חברה פרטית בעלת רישיון פיננסי בשליטת הנתבע - בתמורה לעמלה מוסכמת שתשלם התובעת לנתבעת.
לאור טענות אלה, סבורני כי לא יכול להיות חולק כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים ובעניין זה מקובלות עלי טענות התובעת בסעיף 47 לבקשה.
ממילא כך סבורני התלונה עצמה - בבחינת תיאור המעשים המהווים עבירה, כמתואר בכתב ההגנה - אינה אמורה להיות חסויה.
סיכום לאור כל האמור, הבקשות מתקבלות, כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, האסמכתאות שנדרשו להעברת כספים וקבלת עותק מכתב בי דין שהוגשו כנגד בני משפחתה נועדו כדי לבחון אם קיימת עסקת יסוד בין הצדדים.
בשאלת פרטיותו של צד שלישי, שאינו בעל דין, אלא זר להתדיינות, נקבע בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית, תק-על 2005(2): "שונה הדבר כאשר המידע המוגן שייך לצד שלישי שהנו זר להתדיינות. במקרה זה, אין מדובר בבעל דין שיש לו עניין בהליך. לעומת זאת, הפגיעה הכרוכה בהצגת חומר פרטי השייך לו עלולה להיות קשה ומזיקה. לפיכך, מצבים המתירים פגיעה בפרטיות של צד שלישי על דרך הצגת מידע מוגן הנוגע אליו במשפט-לא-לו הם נדירים ויוצאי דופן ביותר. דרישה לגילוי מידע מוגן של אדם שאין לו עניין במשפט תחייב מידת שיכנוע רבה בדבר נחיצותו וחיוניותו. אחד המקרים החריגים בהם ניכרת נטייה להתיר הצגת מידע פרטי של צד שלישי היא מקום שבית המשפט שוכנע כי אפשר וקיימת קנוניה בין בעל הדין לבין הצד השלישי וזיקה קרובה בין השניים באופן שניתן לראות את הצד השלישי כמעורב, ולו בעקיפין, בהתדיינות". על-יסוד עקרונות אלה יש לבחון את דרישת הגילוי: הנתבעת עתרה בסעיף 2.1 לדרישת הגילוי לקבלת כל התכתבות והודעות דוא"ל בזיקה להלוואות והעברות כספים בין התובע לבין: הנתבעת; אברהם יוסף זייזה (בנה של הנתבעת); אביגדור אורלינסקי (הערב השני בהלוואה הנדונה); יעקב רובינשטיין (חתנה של הנתבעת והחייב בהלוואה); שרה רובינשטיין (בתה של הנתבעת והחייבת בהלוואה); ישראל וחוה פינקלשטיין (בני משפחתה של הנתבעת אשר התקשרו גה הם עם התובע בעבר).
...
התובע ענה חלקית על השאלה רק בהתייחס להלוואה דנן, ואני מורה לו להשיב כנדרש בהתייחס להלוואות שניתנו ליעקב ושרה רובינשטיין בתקופה של חמש שנים לפני מועד ההלוואה דנן.
אני מורה לתובע להשיב לשאלות אלה, ככל שהוא יודע את התשובות להן.
בהתייחס לשאלות 14,15,16 אני סבורה כי התובע השיב כנדרש, ושאלות נוספות בענין זה ניתן יהיה להעלות בחקירה נגדית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עניינה של התובענה שלפני בשטר חוב שהגיש התובע לבצוע ביום 18.4.2013 בלישכת ההוצאה לפועל בירושלים (בקשה 0313027127) (להלן: "השטר") וטענותיהם המנוגדות והקוטביות של הצדדים בשאלה מי הלווה ומי לווה מחברו מאות אלפי אירו שלטענת התובע כלל לא הוחזרו על ידי הנתבע, ולטענת הנתבע הוחזרו אך בחלקם על ידי התובע.
שטר ההודאה נושא המחלוקת עונה על כל פרטי הגדרת שטר חוב על פי פקודת השיטריות, למרות שכונה על ידי הצדדים והרבנים שטר הודאה מהסיבות שהוסברו בעדות הרב ברכץ כמפורט לעיל.
עסקת היסוד למעלה מן הצורך, הוכחה על ידי התובע גם עסקת היסוד הנוגעת למלוא ההלוואה שנטל הנתבע מהתובע ובה הודה הנתבע בפני הרבנים ברכץ ודהאן בעל פה ובכתב.
הנתבע היתייחס לכך בסעיף 2 לתצהירו בהתנגדות, שם ההתייחסות להררי היא כאל "צד שלישי" ומצוין שם שהתובע פרע את חוב הנתבע בסך 300,000 אירו לצד השלישי.
בראש המסמך מצוינים פרטי המייל של הנתבע (ת/14).
...
טענות התובע לטענת התובע, בחודש נובמבר 2009 ביקש ממנו הנתבע הלוואה בסך 12,000 אירו והתובע נעתר לבקשה.
שוכנעתי שמסמך פירוט השטרות (ת/10) אשר הוצג לראשונה על ידי הנתבע במעמד חקירת הנתבע על תצהירו בהתנגדות אינו חתום בחתימת התובע.
גם דרכון התובע ותעודת עובד הציבור בעניין בירור פרטי נוסע מחזקות את עדותו זו. ביחס לבקשת הנתבע להבאת עדים נוספים באיחור ובין היתר נציג משרד הפנים ניתנה החלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 24.12.2013.
לאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראו בקשר לכך דבריו של בית הדין הארצי לעבודה בעיניין זה: "בעלותו של המעסיק על טכנולוגיית התיקשורת הלוגיסטית גרידא, כאמור, אינה משנה ממאפייניה של תיכתובת האי-מייל הפרטית של העובד ומן ההגנות עליה. הדברים אמורים ביתר שאת, בנוגע לתכתובות פרטיות ששלחו צדדים שלישיים לתיבת הדואר הפרטית של העובד. במקרה כזה, קמה לעובד ההגנה על הפרטיות במלוא עוצמתה, בצד הציפייה הסבירה של הצדדים השלישיים לפרטיות ולהגנה מפני חדירה לתוכנן של תיכתובות אלה. זאת, בין אם התכתובת שייעודה ומקומה בתיבה הפרטית של העובד, שמוּרָה על השָרָת של חברת האנטרנט החיצונית, או על שרת המעסיק; בין אם אותה תיכתובת אצוּרָה בזכרון המחשב שהעמיד המעסיק לרשות העובד, ובין אם היא נשמרת במקום פיזי, או וירטואלי אחר. ודוק. כאשר מדובר בחדירה לתיבה חיצונית-פרטית של העובד במקום העבודה, אין לבקש כלל הסכמת העובד ואין לייחס לה משקל, גם אם ניתנה מרצון ומדעת" (סעיף 81 לפסק הדין).
כך או אחרת, על יסוד טיעוני הצדדים הכלליים כמפורט, לא ניתן להכריע בה. עם זאת, יובהר כבר עתה, כי ככל שכוונת הנתבעת בעיניין זה היא לאותם דפי פירסום אליהם היתייחס התובע בסעיף 17 לכתב התביעה, דפים שהונחו לטענתו על אחד משולחנות בית הדפוס שלכלל העובדים גישה אליו לדבריו, אזי ספק אם לעובד יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות במקום זה. הטענה להוצאת חומרים מהמחשב שהועמד לרשות הנתבעת: בעיניין איסקוב ציין בית הדין הארצי לעבודה כי ההגנה על פרטיות העובד תבוא גם במסגרת השמוש במחשב במרחב הוירטואלי שהוקצה לו במקום העבודה, לרבות טפול בענייניו הפרטיים, ככל שהתיר לו המעסיק.
מפאת חשיבות הדברים תובא להלן גירסתו כפי שהוצגה בכתב התביעה במלואה, סעיף 21 לו: "מבדיקה שערך התובע במחשב עליו עבדה הנתבעת נתגלתה תמונה חמורה עוד יותר. הנתבעת – בעת עבודתה אצל התובע – עסקה ופעלה במשך תקופה ארוכה בעסק שהקימה ובשיווקו תוך שהיא מבצעת עבודות פרטיות רבות על חשבונו של התובע – והכל ללא ידיעתו ו/או הסכמתו של התובע (!). להלן מספר דוגמאות לעבודות שביצעה הנתבעת: ..." (ההדגשה אינה במקור).
...
התובע טען כי לא ברור מהיכן הגיעה הנתבעת למסקנה כי בבית הדפוס קיימת מצלמה נסתרת, היא אינה מפרטת לאילו סרטונים התכוונה משאלה לא הוצגו בפני בית הדין ובכל מקרה הסרטונים שהוקלטו על ידי מי מהצדדים טרם הוגשו לבית הדין וממילא אין ביכולתו של בית הדין להכריע בהם (סעיפים 22 עד 24 לתגובה וסעיפים 15 עד 18 לתצהירו).
סוף דבר: הבקשה כפי שהוגשה, שנעדרת כל פירוט של המסמכים שאותם מבוקש להוציא מהתיק, אינה מאפשרת ליבון ובירור המחלוקות כמו גם הכרעה אופרטיבית לגופם של דברים.
משעל פניו גם קיימות מחלוקות עובדתיות בין הצדדים, כמו למשל בשאלה האם המחשב בו עשתה הנתבעת שימוש הוא מחשב שהועמד אך לרשותה במקום העבודה כטענתה, או שמא לכלל עובדי בית הדפוס כטענת התובע, אין מנוס מקביעת הבקשה לדיון במעמד הצדדים, בהם יחקרו הם גם על תצהיריהם, באופן שיאפשר קביעת ממצאים עובדתיים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו