ראו בקשר לכך דבריו של בית הדין הארצי לעבודה בעיניין זה:
"בעלותו של המעסיק על טכנולוגיית התיקשורת הלוגיסטית גרידא, כאמור, אינה משנה ממאפייניה של תיכתובת האי-מייל הפרטית של העובד ומן ההגנות עליה. הדברים אמורים ביתר שאת, בנוגע לתכתובות פרטיות ששלחו צדדים שלישיים לתיבת הדואר הפרטית של העובד. במקרה כזה, קמה לעובד ההגנה על הפרטיות במלוא עוצמתה, בצד הציפייה הסבירה של הצדדים השלישיים לפרטיות ולהגנה מפני חדירה לתוכנן של תיכתובות אלה. זאת, בין אם התכתובת שייעודה ומקומה בתיבה הפרטית של העובד, שמוּרָה על השָרָת של חברת האנטרנט החיצונית, או על שרת המעסיק; בין אם אותה תיכתובת אצוּרָה בזכרון המחשב שהעמיד המעסיק לרשות העובד, ובין אם היא נשמרת במקום פיזי, או וירטואלי אחר. ודוק. כאשר מדובר בחדירה לתיבה חיצונית-פרטית של העובד במקום העבודה, אין לבקש כלל הסכמת העובד ואין לייחס לה משקל, גם אם ניתנה מרצון ומדעת" (סעיף 81 לפסק הדין).
כך או אחרת, על יסוד טיעוני הצדדים הכלליים כמפורט, לא ניתן להכריע בה.
עם זאת, יובהר כבר עתה, כי ככל שכוונת הנתבעת בעיניין זה היא לאותם דפי פירסום אליהם היתייחס התובע בסעיף 17 לכתב התביעה, דפים שהונחו לטענתו על אחד משולחנות בית הדפוס שלכלל העובדים גישה אליו לדבריו, אזי ספק אם לעובד יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות במקום זה.
הטענה להוצאת חומרים מהמחשב שהועמד לרשות הנתבעת:
בעיניין איסקוב ציין בית הדין הארצי לעבודה כי ההגנה על פרטיות העובד תבוא גם במסגרת השמוש במחשב במרחב הוירטואלי שהוקצה לו במקום העבודה, לרבות טפול בענייניו הפרטיים, ככל שהתיר לו המעסיק.
מפאת חשיבות הדברים תובא להלן גירסתו כפי שהוצגה בכתב התביעה במלואה, סעיף 21 לו:
"מבדיקה שערך התובע במחשב עליו עבדה הנתבעת נתגלתה תמונה חמורה עוד יותר. הנתבעת – בעת עבודתה אצל התובע – עסקה ופעלה במשך תקופה ארוכה בעסק שהקימה ובשיווקו תוך שהיא מבצעת עבודות פרטיות רבות על חשבונו של התובע – והכל ללא ידיעתו ו/או הסכמתו של התובע (!). להלן מספר דוגמאות לעבודות שביצעה הנתבעת: ..." (ההדגשה אינה במקור).
...
התובע טען כי לא ברור מהיכן הגיעה הנתבעת למסקנה כי בבית הדפוס קיימת מצלמה נסתרת, היא אינה מפרטת לאילו סרטונים התכוונה משאלה לא הוצגו בפני בית הדין ובכל מקרה הסרטונים שהוקלטו על ידי מי מהצדדים טרם הוגשו לבית הדין וממילא אין ביכולתו של בית הדין להכריע בהם (סעיפים 22 עד 24 לתגובה וסעיפים 15 עד 18 לתצהירו).
סוף דבר:
הבקשה כפי שהוגשה, שנעדרת כל פירוט של המסמכים שאותם מבוקש להוציא מהתיק, אינה מאפשרת ליבון ובירור המחלוקות כמו גם הכרעה אופרטיבית לגופם של דברים.
משעל פניו גם קיימות מחלוקות עובדתיות בין הצדדים, כמו למשל בשאלה האם המחשב בו עשתה הנתבעת שימוש הוא מחשב שהועמד אך לרשותה במקום העבודה כטענתה, או שמא לכלל עובדי בית הדפוס כטענת התובע, אין מנוס מקביעת הבקשה לדיון במעמד הצדדים, בהם יחקרו הם גם על תצהיריהם, באופן שיאפשר קביעת ממצאים עובדתיים.
