נאשם 1, בנימין כהן, הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירה אחת של ניסיון תקיפת סתם, עבירה על פי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); בעבירה אחת של היתנהגות פרועה במקום צבורי, עבירה על פי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין; בעבירה אחת של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, עבירה על פי סעיף 186(א) לחוק העונשין; ובעבירה אחת של איומים, עבירה על פי סעיף 192 לחוק העונשין.
...
נוכח המפורט לעיל, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה שבפניי נע מתחם העונש ההולם בין מספר חודשי מאסר בודדים בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
סבורני כי נוכח כלל השיקולים לקולה כאמור לעיל, נוכח התנהלותה הלא תקינה של המאשימה בעניין המאסר המותנה, ונוכח עמדתה של המאשימה עצמה לפיה יש מקום לחפיפה בין עונש המאסר המותנה המופעל לבין העונש בגין העבירות דנן, יש מקום, באופן חריג, לחפוף באופן מלא בין עונש המאסר המותנה המופעל לבין העונש המוטל בגין העבירות דנן.
לאור המקבץ האמור, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין, לטיעוני הצדדים ולהסדר הטיעון אליו הגיעו, החלטתי לגזור על הנאשם 1 את העונשים הבאים:
מאסר למשך 60 ימים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 17.12.17.
אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 60 הימים, שהוטל על הנאשם 1 במסגרת ת"פ (בית שמש) 1203/09.
