עסקאות סמים מרובות והספקת סם מסוכן

מדובר בתיק אחד מתוך פרשה, במסגרתה הופעל שוטר כסוכן משטרתי סמוי אשר ביצע מול הנאשם (ונאשמים רבים אחרים) עיסקאות סמים.

למחרת, סיפק הנאשם לסוכן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 16.63 גרם נטו (כפי שנשקל במעבדה המשטרתית) וקיבל תמורתו את התמורה המוסכמת בסך 12,500 ש"ח. הסוכן שקל את הסם שקבל מהנאשם במשקל ביתי וראה כי משקלו 18 גרם שאז היתקשר לנאשם והודיע לו כי עליו לפצותו בעיסקה הבאה.

...

על נזקיו של סם מסוג קוקאין למשתמשים בו, על התלות שמפתחים צרכניו והתוצאות החברתיות השליליות הנובעות משימוש בסם מסוג קוקאין כבר רבות נכתב, ואפנה בהקשר זה לעמדת בית המשפט העליון בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.2012) שם נקבעו הדברים הבאים: "ייתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו. הקוקאין נחשב, ולא בכדי, לסם קשה. זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שטמון בו. על פי רוב, לאחר נטילת הסם חווה המשתמש תחושה חזקה של אופוריה. לאחר האופוריה מגיעה ההתרסקות, שמתאפיינת בתשישות, שינה, דיכאון ממושך – וצורך עז להשיג מנת סם נוספת. נמצא גם שהמוח מסתגל במהירות לאפקט האופוריה, וכתוצאה מכך המשתמש צורך כמויות הולכות וגדלות מהסם. הגדלת מנת הסם מעצימה את הפגיעה שנגרמת למשתמש ובכלל זאת פרנויה, פאניקה ושיבוש בפעילות החשמלית של הלב עד כדי פוטנציאל להתקף או לדום לב...". לא מצאתי להידרש לטענת הסניגור בדבר משקל הסמים, וסבורני כי שעה שניתנה הודאת הנאשם בכתב האישום, אין מקום להסיק על פי חלקי ראיות או השערות שונות, מהי מידת החומר הפעיל ומהי מידת חומרי הערבוב.

למרות התיקון, ביקשה התביעה לקבוע מתחם לכל אירוע בנפרד, אך סבורני כי יש בעצם התיקון וההרשעה בעבירה אחת בכל אישום, כמו גם בעובדה כי מדובר במכירת סמים (או סיוע למכירה) לאותו סוכן בהפרש של מספר ימים, כדי להוביל למסקנה כי הדרך הנכונה יותר היא קביעת מתחם אחד לכל אחד מהאישומים וראיית שתי המכירות (או הסיוע) כאירוע אחד.

בחנתי את טענות ההגנה בעניין זה, וסבורני כי נתוניו של הנאשם, כפי שאלה תוארו על ידו ועל ידי בא כוחו, אינן יכולות להיחשב, נוכח מרחק הזמן, כסיבות שהובילו לביצוע העבירות.

עוד על פי המיוחס, סיפק העורר הנחיות למנהלים ולעובדים בדבר אופן אבטחת פעילותם בטלפונים הניידים.

בבקשה נטען כי נוכח העבירות המיוחסות להם, קמה בעיניינם של הנאשמים חזקת מסוכנות, הנלמדת גם ממאפייני הפעילות המיוחסת, של תיווך עיסקאות סמים רבות באופן שיטתי ועל בסיס יום יומי, ובמסגרת ארגון פשיעה (תוך שאיפשרו לקטינים להשתמש ברשת לרכישה ולסחר של סמים מסוכנים).

...

על רקע מכלול השיקולים האמורים אני סבור כי לא היה מקום בנסיבות העניין שלפנינו לסטות מהמלצתו החיובית של שירות המבחן, בכפוף להוספת נדבך הפיקוח האלקטרוני על מנת להבטיח עמידתו של העורר במגבלות (ובעניין זה אציין כי סבורני כי מן האמור בדיוננו עד כה עולה כי מתקיימים במקרה דנן טעמים מיוחדים כנדרש בסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים; בש"פ 2430/18 ריאבצה נ' מדינת ישראל (28.3.2018) (להלן: עניין ריאבצה)).

סוף דבר: הערר מתקבל.

אני מורה על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בכפוף לתנאים הבאים: העורר ישהה בפיקוח אלקטרוני בביתו כל שעות היממה, כאשר בכל העת ישהו עמו אחד מהמפקחים שנמצאו מתאימים על ידי שירות המבחן, למעט אשתו של העורר, כאמור בפסקה 20 לעיל.

במסגרת הפירסום ביישומון, ועל מנת למשוך צרכני סמים, כתב אסולין: "...במיוחד בשבילכם... שני זנים ישירות מהספק תיקון עולם... רוצים לפנק אותכם בחומר הכי חזק בעיר...". לאחר הפירסום, ובעקבותיו, פנו צרכני סמים אל הנאשם והוא תיאם עמם את כל פרטי עסקת הסחר (כמות הסם, "זן מועדף", מחיר, מקום וזמן מפגש לצורך מכירת הסם); לנאשם היתה גישה מלאה לסמים המסוכנים, והוא סיפק אותם, בעצמו או באמצעות מי מטעמו (ללמדך, לחומרא, על העסקת פלוני, נוסף, ב"עסק"), וקיבל תשלום עבורם.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירות רבות של סחר בסמים, בין היתר, בכך שבמשך תקופה ארוכה (כשנתיים) סחר בסמים מסוג מריחואנה; ברוב מקרי הסחר, הלקוחות היו שולחים לו מסרונים ומפרטים את כמות הסם המבוקשת, וקובעים עמו את מועד ביצוע עסקת הסם.

...

סוף דבר איפוא, שמסקנתי החד-משמעית היא, שאסולין לא עבר הליך שיקומי, בכלל, אף לא קרוב לכך.

אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב למכלול הנתונים דלעיל, סבורני כי יש למקם את הנאשם בתוך השליש התחתון של מתחם העונש, ובהתאם אני משית עליו את העונשים הבאים: 19 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. מאסר למשך 6 חודשים אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור עבירת פשע נגד פקודת הסמים המסוכנים משך 36 חודשים מיום שחרורו.

אני מקבל את בקשת התביעה ומכריז על הנאשם כסוחר סמים לפי סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, ומורה בהתאם על חילוט 2790 ₪ במזומן כשכר עבירה, קטנוע ל.ז 46-744-70 אשר שימש לביצוע העבירה והוא בבעלות הנאשם, שני טלפונים סלולאריים מסוג אייפון ששימשו לביצוע העבירה, הכל על פי "הודעות לבית המשפט" בסיפא לכתב האישום המתוקן.

תוארה פעילותם של שניים: בר מסיקה ובן בוטביקה, אשר ביצעו עיסקאות סמים רבות מול גורמים מגוונים, לרבות סוחרי סמים אחרים (ובהם הנאשם), מהם היו רוכשים סמים שבהמשך נמכרו ללקוחותיהם.

בפרק העובדות תועדו שיחות ותכתובות בין בר מסיקה והנאשם בין המועדים 24.12.18 – 28.12.18, במסגרתן ביצעו השניים עסקה אחרת בסם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל 100 גרם, ובין המועדים 2.1.19 – 17.1.19, אז קשרו השניים קשר לבצע עסקה בקנביס ובמריחואנה.

הלה ביצע את העבירות בהן הודה והורשע בפרק זמן מצומצם מאוד, לא מכר או סיפק סמים לאיש, וכתב האישום נגדו הוגש כמחצית השנה לאחר מועד ביצוע העבירות, משמע, הפסיק את העבירות ביוזמתו, ללא מעורבות של המישטרה.

...

מקובלת עליי במלואה בקשת ההגנה המבוססת על תהליך השיקום הממושך בו משתתף הנאשם, בשילוב נסיבותיו האישיות והמלצתם של שירות המבחן ומרכז "התחלה חדשה". להלן נימוקיי: ככלל, נאשם שאשמתו הוכחה יורשע בדין, למעט מקרים חריגים שבחריגים בהם נמצא יחס שאיננו סביר בין חומרת העבירה לבין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה.

שוכנעתי כי נסיבותיו של הנאשם, בשילוב גילו הצעיר ובהתחשב בחשש (המוצדק, לבטח בשלב המוקדם בו הוא נתון בחייו המקצועיים) מפני פגיעה בעיסוקו ככל שהרשעתו תיוותר על כנה, מצדיקים ביטול הרשעתו.

בהתייחס לאישום הרביעי, הנאשם שלל הכרות עם הנאשם 3 טרם מעצרם בתיק; שלל כי הוא שלח לסוכן כתובת בקריית גת כדי לבצע את העסקה; שלל שהוא ידע על העסקה, וטען שאין קשר בין קבלת הסכום בסך 800 ₪ מהסוכן לעסקה באישום זה (פרוטוקול 1.4.2024, עמ' 58, שר' 12 ואילך): "עו"ד נ. כהן: אז הסוכן מספר וככה טוענת גם המדינה שהסוכן פנה אליך ובקש הפעם 1000 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA ואז קבעתם לדבר בהמשך אחר כך סיכמתם בעצם לא על 1000 על 600 בהנחה ואז הם אומרים שאתה אמרת לסוכן להגיע לקריית גת.

לטענת ההגנה הנאשם שימש כשליח שהעביר את תוכן המו"מ של עיסקאות הסמים לספק הסמים, ובהמשך גם את הסמים והתמורה בין ספק סמים לבין הסוכן - באישומים השני והשלישי, מבלי שהיה בעל השליטה בסמים או בתנאי העסקה.

עו"ד כהן: אתה בעיסקאות סמים הרבה שנים.

...

ודוק, מקובלת עליי עדות הסוכן לפיה סוחרים לא בהכרח מחזיקים כמויות גדולות של סמים ולמעשה הם דואגים להביא כמויות נוספות מאחרים, ולוקח זמן לארגן אותם, וכי "מקובל" בעסקאות סמים לבקש "טיפ", ללא קשר למעמד מוסר הסמים (עמ' 107 שר' 8 – 21, פרוטוקול מיום 29.2.2024): "עו"ד כהן: כי אתה היית בעולם הזה אתה יודע טוב מאוד.

סוף דבר על יסוד עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם באישומים השני והשלישי, ומסכת הראיות שהוכחה, אני מרשיעה את הנאשם בשתי עבירות בסחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים.

על יסוד העובדות שהוכחו מעבר לכל ספק סביר, בגין האישום הרביעי, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא עם נאשם 3, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים, וסעיף 29 לחוק העונשין.