כך לדוגמה, סקירת הפסיקה במקרים דומים לענייננו מעלה כי במקרה שבו נאשם שהיה בן כ-54 בעת ביצוע העבירות הורשע במעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, בגרם מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, במעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים ובגרם מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו שנים 14 – נגזרו עליו שמונה שנים וחצי של מאסר בפועל (ואף זאת אך בשל נסיבותיו האישיות של המורשע, ובהן מצבו הבריאותי).
בהקשר זה חשוב לשוב ולהבהיר, שוב ושוב, כי מדיניות הענישה שהתוותה בפסיקתו של בית משפט זה היא גזירת ענישה הולמת ומחמירה כלפי עבריינות מין, ובפרט כזו המופנית כלפי קטינים, ויש חשיבות רבה ליישומה של מדיניות זו על-ידי הערכאות הדיוניות.
יש לקוות כי תום ההליך המשפטי דנן יהווה סיום של שלב קשה ומכביד בחייה של הקטינה – בו עמדה היא, חרף גילה הצעיר, בגבורה, וכן יסמל עבורה התחלה חדשה של דרך אשר כל כולה ריפוי, שקום וצמיחה.
...
אומנם השוואה בין מקרים שונים לצורך האחדת הענישה מעוררת, מטבע הדברים, קושי, וזאת נוכח המאפיינים הייחודיים של כל מקרה ומקרה, וההבדלים הרלוונטיים ביניהם (בין היתר הבדלים בעניין מספר העבירות, נסיבותיהן, משך התקופה שלאורכה הן בוצעו, מידת הקרבה וטיב הקשר בין הקורבן לבין המורשע ועוד; ראו והשוו: ע"פ 5842/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 42 (21.3.2020)).
כך לדוגמה, סקירת הפסיקה במקרים דומים לענייננו מעלה כי במקרה שבו נאשם שהיה בן כ-54 בעת ביצוע העבירות הורשע במעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, בגרם מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, במעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים ובגרם מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו שנים 14 – נגזרו עליו שמונה שנים וחצי של מאסר בפועל (ואף זאת אך בשל נסיבותיו האישיות של המורשע, ובהן מצבו הבריאותי).
נוכח האמור, ולאור רף הענישה הנוהג במקרים דומים כמו גם רף הענישה הראוי עליו חזר ועמד בית משפט זה, מצאתי כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונשו של המערער.
