ביום 13.4.2011, סמוך לשעה 23:35, סמוך לאנדרטת מג"ב עת ביקש השוטר ראמז לשפוך תכולתו של בקבוק אלכוהול שנימצא ברכב בו שהה המערער, איים המערער על השוטר ראמז בפגיעה שלא כדין בחייו ובגופו באופן שאמר לו "אתה יודע שזה אחד תמורת אחד ואנחנו עוד נפגש" וזאת בכוונה להפחידו.
באת כח המשיבה התייחסה לאמור בסוף תסקיר שירות המבחן מיום 16.5.2012 שם אמר קצין המבחן כי "בנסיבות האמור ונוכח הודאתו של בילאל וקבלת אחריות, נמליץ לסיים את ההליך המשפטי בהטלת מאסר מותנה משמעותי, קנס ופצוי לקורבן העבירה". ועל כך שאלה באת כח המשיבה האם זוהי סיבה שבעטיה מטילים מאסר מותנה?
על שום כך ביקשה באת כח המשיבה לדחות את העירעור.
בקשר לעובדה זו ציין קצין המבחן כי "לתחושתו של בלאל, אופן היתנהלותו של השוטר כלפיו הייתה משפילה ומקניטה. יחס שהמשיך גם לאחר שנעצר ונלקח לתחנת המישטרה. הוא מסביר את תגובתו התוקפנית כלפי השוטרים, כאקט שיצא ממנו בעת כעס וחוסר אונים מול תחושת העלבון והפגיעה מיחסם של השוטרים כלפיו." גם אם תחושתו הסובייקטיבית של המערער איננה מהוה צידוק לעשיית המעשים שיוחסו לו בכתב האישום, אשר ממילא הוא הודה בהם והורשע על פי הודאתו, היה לדעתי מקום שבית המשפט קמא ייתן את דעתו לדברים אלה כשיקול בגזירת עונשו של המערער, שכן כפי שנקבע בעיניין ליבוביץ, גם נסיבות ביצוע עבירה הן שיקול רלוואנטי בגזירת העונש.
...
יחד עם זאת, והדבר אינו בלתי-רלוונטי למסקנה שאליה אני מגיע, אני סבור שחברי, כמו גם הערכאה הראשונה, לא נתנו דעתם במידה מספקת לנסיבות האירוע שקדם לאיומים שיוחסו למערער, היינו לעובדה – שאינה שנויה במחלוקת – שהשוטר ראמז ביקש לשפוך את תכולתו של בקבוק אלכוהול שנמצא ברכב שהמערער שהה בו, וכי זה היה הרקע לדברים שהשמיע כלפיו המערער.
סעיף 51ב(א) לחוק העונשין תשל"ז–1977 ("החוק") קובע כי "בית המשפט שגזר על אדם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, רשאי להחליט שהנדון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודות שירות; ...". אין חולק כי השימוש בתיבה "רשאי" בסעיף 51ב(א) האמור מלמד שמדובר בסמכות שבשיקול דעת, אולם כאשר נדרשים לתכליתה של הוראת סעיף 51ב לחוק בפרט ולרעיון של ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות בכלל, ניתן להגיע למסקנה שכאשר שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר בפועל, וכאשר עמד לרשותו של בית המשפט האמצעי של ריצוי מאסר בעבודות שירות, אזי כאשר הוא החליט לגזור על המערער עונש של מאסר בפועל הוא החמיר עמו יתר על המידה במידה המצדיקה התערבות, היינו שינוי תנאי המאסר כך שהמערער ירצה את עונשו בדרך של עבודות שירות.
סיכומו של דבר, אם תישמע דעתי יבוטל עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ובמקומו יוטל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, לתקופה של שישה חודשים.
