מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ענישה פיצוי קורבן משוטרי מג"ב

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

לפיכך, גזר בית המשפט קמא על המערער עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי בסך 1,000 ש"ח לכל אחד מקורבנותיו.
שותפיו של המערער – שהיו באותה עת שוטרים במשמר הגבול – עשו שימוש במדיהם ובנשקם לצורך השוד והקורבנות שנבחרו על ידי החבורה נמנים עם אוכלוסיות המוחלשות בחברה – עובדים זרים ותושבי שטחים שבקשו להיתפרנס מעבודת ביניין.
...
דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במקביל עצר שוטר מג"ב את הנתבע והוביל אותו לתחנת המישטרה הסמוכה בקישלה.
הנתבע הכחיש את המיוחס לו. הנתבע טען כי הוא זה שהותקף וקולל על ידי התובע ואין מקום להציג את התובע כקורבן.
מעבר לסכום דלעיל, בגין כלל ראשי הנזק הנוספים שנתבעו (כאב וסבל, עגמת נפש, פיצוי עונשי) - אני מוצאת לפסוק סך של 15,000 ₪.
...
לאחר חקירה ארוכה של כל העדים אני סבורה שהתובע עמד בנטל להוכיח את טענותיו מעבר למאזן ההסתברות; לטעמי עדות התובע ואשתו, היו אמינות ומשכנעות.
טענות אשר אותן - אינני מקבלת.
מקום בו לא עמד התובע בחובת ההוכחה המוטלת עליו, הרי שגם בהתעלם מהאמור בחוות הדעת הנגדית שהוגשה אך למעשה אינה רלוונטית עוד (שכן עורכה לא נחקר) - אין מקום להגיע למסקנה שונה.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין סלאימה הנ"ל, דובר בנאשם שהורשע בהתאם להודאתו בחמש עבירות של ניסיון לרצח, לאחר שדרס באמצעות רכבו שתי שוטרות מג"ב ורוכב אופניים.
באשר לפצוי לקורבנות, ומבלי להקל ראש באמור בתסקירי נפגעי העבירה, טען הסנגור כי הפצוי צריך להיות סביר ומידתי ויש להיתחשב בכך שהנאשם צפוי לרצות עונש מאסר ארוך.
...
לאחר ששקלנו את טיעוני ב"כ הצדדים ומכלול נסיבות העניין, החלטנו בנסיבותיו של תיק זה, שלא לסטות מהסדר הטיעון, בדבר הטלת 25 שנות מאסר על הנאשם, לאור ההלכה הפסוקה לפיה ככלל על בית-המשפט לאשר ולכבד הסדרי טיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרים אלו (ראו, למשל, ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577 (2002)).
באשר לפיצויים לנפגעי העבירה, לאחר ששקלנו את טיעוני באת כח המאשימה ובראי האמור בתסקירים בעניינם של נפגעי העבירה, כמפורט לעיל, אנו סבורים כי לאור הנזקים הרבים שנגרמו, ראוי לפצותם גם במסגרת ההליך הפלילי, ובסכומים משמעותיים.
אשר על כן, אנו גוזרים את דינו של הנאשם כדלהלן: 25 שנות מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

הסניגור טען כי היתנהגות הנאשם בארוע הנידון נבעה מחששותיו משוטרי מג"ב כתוצאה מארוע טראומתי שחוה בעבר בו היו מעורבים שוטרי מג"ב. הסניגור הפנה לפסיקה רלוואנטית ובקש להשית על הנאשם עונש בדרך של ביצוע עבודות לתועלת הציבור ועונש מותנה ארוך מרתיע, בהתאם להמלצות שירות המבחן.
בהיתחשב בכל הנאמר עד כה, ובשים לב לעיקרון ההלימה, אני סבור כי מיתחם העונש ההולם בגין הארוע המתואר בכתב האישום המתוקן נע בין 4 ל- 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה למשך מספר חודשים, קנס, פיצוי כספי ופסילת רישיון נהיגה למשך 24-30 חודשים.
הנאשם שיתף את שירות המבחן כי בשנה האחרונה נפל קרבן לאלימות קשה מצד שוטרי מג"ב ולכן ניסה להמלט מחשש להתקל פעם נוספת בשוטרי מג"ב. שירות המבחן התרשם לחיוב מהנאשם וציין כי ההליך המשפטי חידד עבורו גבול ברור להיתנהגות והבהיר לו את חומרת מעשיו והשלכותיהם האפשריות.
...
סבורני שבמקרה זה לתת משקל רב לשיקולי ההרתעה הן של הרבים ובעיקר לנאשם, על מנת להמחיש בעבורו את חומרת מעשיו לבל ישוב לבצע עבירות דומות בעתיד.
בנסיבותיו של הנאשם, סבורני כי אין למתוח את שורת הדין עמו ויש ליתן משקל רב לנסיבות חייו הקשות של הנאשם, העובדה כי זו הסתבכותו הראשונה וכן העובדה כי מפגין יציבות בחייו, למרות כל הקשיים.
בעניין זה לא שוכנעתי כי פסילת רישיונו של הנאשם תביא לפיטוריו כטענת הסנגור וזאת לאור עדותו של המעסיק בבית המשפט, לפיה יעמיד לרשות הנאשם עובד נוסף שישמש לו כנהג לפי הצורך ככל שיפסל רישיונו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 13.4.2011, סמוך לשעה 23:35, סמוך לאנדרטת מג"ב עת ביקש השוטר ראמז לשפוך תכולתו של בקבוק אלכוהול שנימצא ברכב בו שהה המערער, איים המערער על השוטר ראמז בפגיעה שלא כדין בחייו ובגופו באופן שאמר לו "אתה יודע שזה אחד תמורת אחד ואנחנו עוד נפגש" וזאת בכוונה להפחידו.
באת כח המשיבה התייחסה לאמור בסוף תסקיר שירות המבחן מיום 16.5.2012 שם אמר קצין המבחן כי "בנסיבות האמור ונוכח הודאתו של בילאל וקבלת אחריות, נמליץ לסיים את ההליך המשפטי בהטלת מאסר מותנה משמעותי, קנס ופצוי לקורבן העבירה". ועל כך שאלה באת כח המשיבה האם זוהי סיבה שבעטיה מטילים מאסר מותנה? על שום כך ביקשה באת כח המשיבה לדחות את העירעור.
בקשר לעובדה זו ציין קצין המבחן כי "לתחושתו של בלאל, אופן היתנהלותו של השוטר כלפיו הייתה משפילה ומקניטה. יחס שהמשיך גם לאחר שנעצר ונלקח לתחנת המישטרה. הוא מסביר את תגובתו התוקפנית כלפי השוטרים, כאקט שיצא ממנו בעת כעס וחוסר אונים מול תחושת העלבון והפגיעה מיחסם של השוטרים כלפיו." גם אם תחושתו הסובייקטיבית של המערער איננה מהוה צידוק לעשיית המעשים שיוחסו לו בכתב האישום, אשר ממילא הוא הודה בהם והורשע על פי הודאתו, היה לדעתי מקום שבית המשפט קמא ייתן את דעתו לדברים אלה כשיקול בגזירת עונשו של המערער, שכן כפי שנקבע בעיניין ליבוביץ, גם נסיבות ביצוע עבירה הן שיקול רלוואנטי בגזירת העונש.
...
יחד עם זאת, והדבר אינו בלתי-רלוונטי למסקנה שאליה אני מגיע, אני סבור שחברי, כמו גם הערכאה הראשונה, לא נתנו דעתם במידה מספקת לנסיבות האירוע שקדם לאיומים שיוחסו למערער, היינו לעובדה – שאינה שנויה במחלוקת – שהשוטר ראמז ביקש לשפוך את תכולתו של בקבוק אלכוהול שנמצא ברכב שהמערער שהה בו, וכי זה היה הרקע לדברים שהשמיע כלפיו המערער.
סעיף 51ב(א) לחוק העונשין תשל"ז–1977 ("החוק") קובע כי "בית המשפט שגזר על אדם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, רשאי להחליט שהנדון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודות שירות; ...". אין חולק כי השימוש בתיבה "רשאי" בסעיף 51ב(א) האמור מלמד שמדובר בסמכות שבשיקול דעת, אולם כאשר נדרשים לתכליתה של הוראת סעיף 51ב לחוק בפרט ולרעיון של ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות בכלל, ניתן להגיע למסקנה שכאשר שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר בפועל, וכאשר עמד לרשותו של בית המשפט האמצעי של ריצוי מאסר בעבודות שירות, אזי כאשר הוא החליט לגזור על המערער עונש של מאסר בפועל הוא החמיר עמו יתר על המידה במידה המצדיקה התערבות, היינו שינוי תנאי המאסר כך שהמערער ירצה את עונשו בדרך של עבודות שירות.
סיכומו של דבר, אם תישמע דעתי יבוטל עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ובמקומו יוטל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, לתקופה של שישה חודשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו