ענישה על שימוש ברכב ללא רשות

באותו עניין בגין הרשעת הנאשם בעבירת היתנגדות למעצר, נהיגה בלא רישיון נהיגה, חובת פוליסה, שימוש ברכב ללא רשות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו נקבע מיתחם עונש הולם הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

...

פסילה על תנאי בנוסף ולאורו של גזר דינו של בית המשפט בתת"ע 6712-05-18 מדינת ישראל נ. זדורוז'ני (מיום 8.7.18) מוצאת אני כי יש להורות על הטלת עונש פסילה על תנאי בת 5 חודשים שהוטלה על הנאשם במצטבר לכל עונש פסילה שיוטל על הנאשם בתיק זה. לאור כל האמור, הנני גוזרת את דינו של הנאשם כדלהלן: מאסר לתקופה של 16 חודשים.

הנני מורה על הפעלת המאסרים המותנים אשר הושתו על הנאשם במסגרת ת.פ. בת"פ 66655-07-18 ובעפ"ג 36474-06-21, בחופף, סך הכל 9 חודשים.

הנני מורה על הפעלת הפסילה המותנית אשר הושתה על הנאשם במסגרת תת"ע 6712-05-18 בת 5 חודשים.

פעמים רבות מתייחסת הפסיקה לנטילת רכב ללא רשות ונטישתו במקום אחר כעבירה של שימוש ברכב ללא רשות ולא כגניבת רכב [ראו למשל: ת"פ (מרכז) 17454-07-15 מדינת ישראל נ' יהודה עובדיה (הכרעת דין מיום 20.07.2016 שם נקבע מחמת הספק כי נאשם שעשה שימוש ברכב לבצוע שוד ונמלט באמצעותו לאחר ביצוע השוד כשהוא נוטש את הרכב בקירבת מקום לא התכוון לשלול את הרכב שלילת קבע מהבעלים כמתחייב ביסודות עבירת גניבת הרכב והוא הורשע בעבירה של שבל"ר. ערעור על העונש נדחה על ידי ביהמ"ש העליון במסגרת ע"פ 8095/16 יהודה עובדיה נ' מדינת ישראל (30.03.2017); ת"פ 58318-05-12 וע"פ 1641/13 דיא אלדין וליד אבו סביח נ' מדינת ישראל (31.12.2014)].

...

אנו סבורים כי במקרה זה הנסיבות העובדתיות העולות מן הראיות הקיימות בתיק מלמדות באופן מובהק כי סעיף האישום הנבחר איננו הסעיף המתאים (גניבת רכב) ויש לבחור בסעיף חלופי חמור פחות של שימוש ברכב ללא רשות, שכן, כפי שפורט לעיל, הראיות לכאורה הקיימות בתיק אינן מצביעות על כוונה לשלול את הרכב שלילת קבע מבעליו, שהינה אחת מיסודות עבירת גניבת רכב.

בנסיבות אלו אנו סבורים כי הראיות שהוצגו מצביעות על יסודות העבירה של שימוש ברכב ללא רשות ולא של גניבת רכב, אשר אחת מיסודותיה היא כוונה לשלול את הרכב שלילת קבע מבעליו.

אנו סבורים כי יש מקום לקבל את הערעור ולהורות כי העבירה הנכונה שיוחסה לו בכתב האישום היא עבירה של שימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413ג' לחוק העונשין, כפי שטען ב"כ המערער.

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות ונטישה באותו מקום (להלן: "שבל"ר"), לפי סעיף413ג רישא לחוק העונשין, תשל'ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ'ט-1969.

בית המשפט העליון מאשר מיתחם הענישה לעבירת השבל"ר הנע בין עונש מאסר קצר לבין 8 חודשי מאסר בפועל; רע"פ 4630/14 זידאן נ' מדינת ישראל שם הורשע הנאשם בבצוע עבירה של שבל'ר. בית המשפט קבע מיתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר בגין עבירת שבל"ר בלבד; ת"פ 45840-12-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' אליאב קרן שם הורשע הנאשם בבצוע עבירות של שבל'ר, שימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר והפרת הוראה חוקית.

...

במקרה שלפניי, סבור אני שאין מקום להשוואת את הרכיב ההתנהגותי שבהגדרת עבירת התנאי למעשה הנוסף בגינו הורשע הנאשם בהליך דנן- עבירת השבל"ר, שכן עבירת התנאי הינה גם על כל עבירת רכוש.

נוכח הנתונים שהצטברו לעיל, ובנסיבותיו של הנאשם, אני סבור שהיה מקום למקם את עניינו של הנאשם בחלק העליון של המתחם.

אולם לנוכח חלוף הזמן והשיקולים לקולא שציינתי לעיל, אני סבור שיש למקם את עניינו של הנאשם באמצע המתחם לצד רכיבי ענישה נוספים.

לאור היתרשמות שירות המבחן כי הנאשם נעדר דפוסים עבריינים מושרשים, וכי הורתע מההליך המשפטי המתנהל נגדו, ובשים לב לכך ששיתף פעולה עם שירות המבחן, הביע חרטה ותובנות לגבי שינוי דפוסי היתנהגות, המליץ על ענישה שיקומית טיפולית על אף שלא בא בהמלצה טיפולית עבורו.

בת"פ 2747-06-15 מדינת ישראל נ' פוסטוב [פורסם בנבו] (2.4.19) שם מיתחם הענישה נקבע בין 8-18 חודשי מאסר בפועל, אם כי שם דובר בנאשם שהורשע בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה פוחזת ונהיגה ברכב ללא רישיון וללא ביטוח בנסיבות בהן נהג הנאשם בקטנוע גנוב ללא רישיון מתאים וללא ביטוח ובעת ששוטרים הורו לו לעצור החל הנאשם להמלט בנסיעה מהירה, חצה צומת ברמזור אדום, נסע בנגוד לכיוון התנועה ולבסוף היתנגש ברכב.

...

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, ובנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.

בנסיבות המתוארות לעיל, אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית בלבד.

סוף דבר לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולא ולחומרא, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 75 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות במועצה דתית נתיבות בכתובת חפץ חיים 404 בעיר נתיבות, החל מיום 27.3.2024 או במועד קרוב אחד שייקבע על ידי הממונה על עבודות השירות.

להלן, תובא סקירה של מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות: · רע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) – המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, שימוש ברכב ללא רשות.

בענינו של הנאשם הוגש תסקיר, ממנו עולה, כי סרב הנאשם להליך טפולי; כי קיים סיכון להישנות היתנהגות עוברת חוק וחזרה לשימוש בחומרים ממכרים; ובסופו של יום, המליץ שירות המבחן למבוגרים על ענישה מוחשית ומרתיעה שתחדד לו את חומרת מעשיו – המלצה שאיננה בגדר חזון נפרץ.

...

בית המשפט נעתר למתחם הענישה אליו עתרה התביעה, כך שינוע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר, תוך שהביע ביקורת על מתחם הענישה המקל.

עם כל ההבנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, בסופו של דבר, לאור הרצדיביזם בעיקר בעבירות רכוש, וכן בהעדר התגייסות מטעמו של הנאשם להליך טיפולי משמעותי – אין מנוס מהשתת עונש מאסר משמעותי, שיהיה בו כדי להגן על הציבור מפני פגיעתו הרעה.

סיכום לאחר שבית המשפט שמע טענות הצדדים; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בראיות לעונש; עיין בתסקיר שירות המבחן למבוגרים; עיין בפסיקה מטעם ב"כ הצדדים; דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד, על פי רישומי שב"ס; 12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א; 6 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, או עבירה בניגוד לסעיפים 186, 192 לאותו החוק; קנס בסך 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו; פיצוי לנפגע העבירה באישום הראשון, "כפר הילדים והנוער אשלים", בסך 5,000 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום השני, ע.ת. 28 בכתב האישום המתוקן, בסך 4,000 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום השלישי, ע.ת. 2 בכתב האישום המתוקן, בסך 2,500 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום הרביעי, בית הכנסת אורות השלום, בסך 5,000 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום השישי, בעלי בניין "בית הכרם" בסך 5,000 ₪; פיצוי לנפגע העבירה באישום השביעי, בית הספר "מענית", בסך 3,500 ₪; התביעה תעביר פרטי נפגעי העבירה למזכירות בתוך 14 ימים מהיום; הקנס והפיצוי ישולמו ב-20 שיעורים רצופים ושווים החל מיום 15.05.24 וב-15 לכל חודש לאחר מכן.