ענישה על מכירת דיסקים צרובים מפרים זכויות יוצרים

במקרה הנידון, על מנת שהתובעות תהיינה זכאיות לסעדים המבוקשים על ידן בתביעתן, על פי חוק זכות יוצרים, הרי שנדרשת הוכחה כי הדיסקים, שנמכרו על ידי הנתבע, הנם מזויפים או מפרים את זכויות התובעות בתוכנות המשחק שלהן, וכן כי הנתבע ידע או היה עליו לדעת כי הדיסקים הנמכרים על ידו מפרים את זכויות התובעות בתוכנות המשחק המקוריות.

משקבעתי כי הוכח כי הנתבע הפר הפרה עקיפה את זכויות היוצרים של התובעות, בכך שמכר את הדיסקים המזויפים מוצגים ת/3-ת/7 בעיסקו ומשנמצא כי קיימת ראיה, גם אם חלקית, לבצוע הפרה ישירה על ידי הנתבע, לאחר שהודה כי הוא צרב בעצמו כמה דיסקים, הרי שנותר כעת לידון בסעדים להן זכאיות התובעות בשל מעשי הפרה אלו.

במצב דברים זה, כל שניתן להסיק, על פי ההגיון ובמסגרת הידיעה השיפוטית, כי תוכנות משחק מקוריות כאמור, אינן נמכרות במחיר של שקלים בודדים למשחק והמחיר הסביר עומד על מאות בודדות של ש"ח. יש לקחת בחשבון את הנזק הממשי, על מנת שלא ייפסק פיצוי המנותק לחלוטין מנזקיהן בפועל של התובעות, באופן שיביא להתעשרות שלא כדין מצדן ובאופן שיהפוך את הפצוי הסטאטוטורי לפצוי עונשי במהותו.

...

יוצא אפוא, כי על מנת להכריע בתובענה זו יש לקבוע תחילה אם על פי הדין עומדת לנתבע טענת הגנה, בשל העדר ידיעה, כביכול, על דבר היות הדיסקים נשוא התביעה – דיסקים מזויפים.

אני קובעת לפיכך כי הנתבע הפר הפרה עקיפה את זכויות התובעות וחלה עליו אחריות כמפר עקיף של זכויות היוצרים של התובעות בתוכנות משחקי הפלייסטיישן, אשר העתקים בלתי מורשים שלהן נמכרו על ידיו – מוצגים ת/3-ת/7.

סוף דבר: הנתבע הפר את זכויות התובעות בחמישה משחקי פלייסטיישן, בכך שמכר דיסקים מזויפים של משחקים אלו, והפר הפרה ישירה את זכויות התובעות בכך שהודה כי "צרב" בעצמו מספר דיסקים.

הנתבע ישלם לתובעות פיצוי סטטוטורי בסך של 50,000 ₪, זאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בהתאם לעובדות כתב-האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, ביום 17.5.2010 החזיק הנאשם בבית בו התגורר בירושלים מתקן הכולל 12 צורבים מסוג VIM דיגיטלי; 1297 תקליטורים הכוללים 459 תקליטורים צרובים שמכילים עותק מיצירה קולנועית; שלושה תקליטורים של סרטי קולנוע מקוריים; תמונות של סרטי קולנוע; רשימת סרטי קולנוע; ושקיות להכנסת תמונות.

הנאשם טען כי חשב בשעתו לפתוח עסק חוקי של הפצת דיסקים ולמטרה זו רכש את הציוד שנתפס בביתו והתנסה בו, בלא כוונה למכור את אותם דיסקים באופן לא חוקי.

בחינת פסיקתן של הערכאות הדיוניות מצביעה על כך שבגין עבירות לפי חוק זכויות יוצרים, נוהגים בתי-המשפט להטיל מיגוון עונשים מוחשיים בהתאם לטיב המעשים; כמות העותקים המפרים בהם עסקינן; מהות ההפרה (האם מדובר במכירה, הפצה, עשייה, החזקה); משך הזמן והקף ההפרה; מידת התיכנון והתחכום שהייתה כרוכה במעשים ועוד (ראו והשוו למשל: ת"פ (שלום י-ם) 7901/08 מדינת ישראל נ' אבו ערפה (26.10.2010); ת"פ (שלום רמ') 1039-09 מדינת ישראל נ' בוהדנה (5.7.2010); ת"פ (שלום רח') 26396-03-10 מדינת ישראל נ' פרחן (29.12.2013); ת"פ (שלום ת"א) 29450-09-10 מדינת ישראל נ' אזריאב (21.3.2011); ת"פ (שלום עכו) 5332-11-10 מדינת ישראל נ' פדידה (24.1.2012); ת"פ (שלום ת"א) 13023-10-11 מדינת ישראל נ' בן דוד (8.8.2013); ת"פ (שלום י-ם) 28574-01-12 מדינת ישראל נ' אייזיקוביץ (17.4.2013) בהיתחשב בכל אלה (לרבות מספר ומהות העבירות בהן הורשע הנאשם, אך גם העובדה שאין עסקינן במכירה, השכרה או הפצה), ובשים לב לעיקרון ההלימה המנחה בענישה, אני סבורה כי מיתחם העונש ההולם במקרה דנן נע ממאסר קצר בפועל (הניתן לריצוי במקרים מתאימים בעבודות שירות) ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

...

בחינת פסיקתן של הערכאות הדיוניות מצביעה על כך שבגין עבירות לפי חוק זכויות יוצרים, נוהגים בתי-המשפט להטיל מגוון עונשים מוחשיים בהתאם לטיב המעשים; כמות העותקים המפרים בהם עסקינן; מהות ההפרה (האם מדובר במכירה, הפצה, עשייה, החזקה); משך הזמן והיקף ההפרה; מידת התכנון והתחכום שהייתה כרוכה במעשים ועוד (ראו והשוו למשל: ת"פ (שלום י-ם) 7901/08 מדינת ישראל נ' אבו ערפה (26.10.2010); ת"פ (שלום רמ') 1039-09 מדינת ישראל נ' בוהדנה (5.7.2010); ת"פ (שלום רח') 26396-03-10 מדינת ישראל נ' פרחן (29.12.2013); ת"פ (שלום ת"א) 29450-09-10 מדינת ישראל נ' אזריאב (21.3.2011); ת"פ (שלום עכו) 5332-11-10 מדינת ישראל נ' פדידה (24.1.2012); ת"פ (שלום ת"א) 13023-10-11 מדינת ישראל נ' בן דוד (8.8.2013); ת"פ (שלום י-ם) 28574-01-12 מדינת ישראל נ' אייזיקוביץ (17.4.2013) בהתחשב בכל אלה (לרבות מספר ומהות העבירות בהן הורשע הנאשם, אך גם העובדה שאין עסקינן במכירה, השכרה או הפצה), ובשים לב לעקרון ההלימה המנחה בענישה, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע ממאסר קצר בפועל (הניתן לריצוי במקרים מתאימים בעבודות שירות) ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני רואה לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 45 ימי מאסר בפועל, אותם יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות-דעתו.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 17.1.13 בשעה 10:20, החזיק הנאשם לשם מסחר בקיוסק השייך לו, 192 תקליטורי מוסיקה וסרטים המהוים עותקים מפרים של יצירות, ואשר נושאים סימנים מסחריים של החברות בעלות הזכויות כדלקמן (להלן: "הדיסקים המזויפים"): חברת "NMC United entertainment". חברת "גלובוס יונייטד". חברת "הד ארצי" חברת "פורום פילם בע"מ". ייצורם ושכפולם של הדיסקים המזויפים נעשו ללא היתר של הבעלים החוקיים של היצירות המקוריות, וזאת בידיעת הנאשם.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן: ברע"פ 1519/03 סוויסה נ' מדינת ישראל (24.4.03), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בבצוע 14 עבירות של הפרת זכויות יוצרים, 4 עבירות של הצגת העתקה מפירה ומסחר, עבירה של החזקת פריטים מטעים ועוד.

בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.

הנאשם מסר לסוכן משטרתי 414 תקליטורים מזויפים בתמורה לסך כולל של 5,100 ₪, וכן בפשיטה על ביתו נימצאו 16 צורבי DVD, 356 תקליטורים מפרים, עטיפות של סרטי DVD וכמות גדולה של תקליטורים המיועדים לצריבה.

בת"פ (עכו) 5332-11-10 מדינת ישראל נ' פדידה (24.1.12), הורשע נאשם בבצוע עבירות של הפרת זכויות יוצרים, בכך שנימצא מחזיק, מציע למכירה ומוכר בדוכן שבבעלותו למעלה מ- 2,000 תקליטורים מזויפים.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד שבעה חודשי מאסר בפועל וקנסות בסך שבין 2,000 ₪ ל- 25,000 ₪, כאשר במקרים שבהם מוטלים עונשי מאסר בפועל ככלל הקנסות נמוכים יותר, ואילו במקרים שבהם מסתפקים בבתי המשפט בעונשי מאסר על תנאי, הקנסות ככלל גבוהים יותר, כך שנוצר איזון בין רכיבי הענישה השונים.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של מאסר על תנאי לצד קנס כספי.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירה מן העבירות שבהן הורשע.

על פי הודאותיהם הורשעו הנאשמים בעבירות של החזקת עותק מפר של יצירה לצורכי מסחר, עשיית עותק מפר של יצירה לשם מסחר, החזקת חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה כדי לעבור עבירה ומכירה והפצה של עותקים מפרים של יצירה בהקף מסחרי.

הנאשמים 1 ו-2 נהגו לצרוב בבית העתקים מפרים של יצירות שונות שיש בהן זכויות יוצרים, תוך כדי הפרתן לשם מסחר בהם.

פרט האישום שני יוחס לנאשם 3 בלבד ועובדותיו הן כי בתאריך 10.8.11 בשעה 10:50 לערך, החזיק נאשם 3 בביתו, בחפצים שייעודם הוא ייצור עותקים מפרים לרבות כונן מחשב, שני דיסקים קשיחים ובהם מאות תמונות של עטיפות סרטי ילדים ומבוגרים, עטיפות משחקים תוכנות לעריכה והמרה של סרטים ותוכנות לעריכת תרגומים.

ברורה לי עמדתם באשר לנאשם 2, שכן אמנם ברורה חומרת מעשיו, אך נאשם זה סובל ממחלות רבות וקשות ואף התקשה להגיע לדיוני בית המשפט ולתפקד במהלכן באורח תקין ועל כן לא כשיר מלכתחילה לבצוע עבודת שירות או אפילו של"צ. על כן ראויה וסבירה ההסכמה בעיניינו לעתירה משותפת בדבר עונש הצופה –פני עתיד.

...

הנאשמים פתחו עסק שלימים כשל, כתוצאה מכך המשפחה נכנסה לחובות של מיליונים, וכאשר לא הצליחו להסדיר את החובות, הם פנו לשוק האפור כדי לקחת הלוואה וסוף דבר אותם אנשים איימו על חייהם והחרב הייתה מונחת על צווארם.

אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור כל אחת מן העבירות בהן הורשע אני מטילה על כל אחד מן הנאשמים קנס בסכום של 4000 ₪, או חודש מאסר תמורתו.

כן ציינה כי על אף שהנאשמת הודתה בהחזקה משותפת של הדיסקים והמחשבים נשוא האישום הראשון, נוכח מצבה הנפשי והכלכלי, ומערכת היחסים שהייתה בינה לבין הנאשם 1, אשר הואשם ביצירת ההעתקים המפרים, לא ניתן לומר כי הייתה לה שליטה אמיתית על כך וכי היא הייתה במצב בו יכולה הייתה לומר לבעלה להוציא את הרכוש והציוד האמור מביתם.

לעניין חומרתן של עבירות אלה, והאינטרסים הנפגעים מביצוען, יפים דבריו של כב' השופט דרויאן, אשר מקובלים עליי, בת"פ (תל אביב יפו) 13023-10-11 מדינת ישראל נ' אסף בן דוד (8.8.2013): "זכויות היוצרים מוגנות בקביעת עבירות בחוק, היוצרות מספר מעגלי הגנה סביבן – החל באיסור המכירה ממש, דרך ענישת העיסוק והמכירה, ועד האיסור הנוגע לעצם ההחזקה של העותקים המפרים. איסורים אלו באים להגן על הערך המוגן המרכזי – זכותו של היוצר להנות מפרי עמלו על-דרך קבלת התמלוגים המגיעים לו. כך נקבע כבר בע"פ 171/57 ויגדורציק נ' מ.י., פ"ד יב 127, 130.

הנאשם במקרה זה הורשע בכך שהקים אולפן ומיני מיפעל, בו החזיק 5 כונני מחשב המשמים לצריבת התקליטורים, במקרה אחר החזיק ב-25 עמדות צריבה, ונתפסו ברשותו 6,500 תקליטורים מזויפים.

...

לסיכום טוען התובע, כי על אף שהמאשימה לא התעלמה מהאמור בתסקיר שירות המבחן, המלצת שירות המבחן אינה מידתית ואין לקבלה, כאשר שירות המבחן אמון על האינטרס השיקומי בלבד, ואילו על בית המשפט לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים המפורטים לעיל, בשל השיקולים לקולא המיוחדים והחריגים במקרה זה, כמו גם העובדה כי בהודייתה הקלה הנאשמת על נקיטת הליכים אזרחיים נגדה על ידי נפגעי העבירות, אני סבורה שיש מקום לגזור על הנאשמת עונש ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבתוך שלוש שנים מהיום לא תעבור עבירה על חוק זכות יוצרים או על פקודת סימני המסחר.

אני קובעת דיון לצורך קבלת תוכנית שרות לתועלת הצבור משרות המבחן ליום 19.1.14 שעה 12:00.