על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 17.1.13 בשעה 10:20, החזיק הנאשם לשם מסחר בקיוסק השייך לו, 192 תקליטורי מוסיקה וסרטים המהוים עותקים מפרים של יצירות, ואשר נושאים סימנים מסחריים של החברות בעלות הזכויות כדלקמן (להלן: "הדיסקים המזויפים"):
חברת "NMC United entertainment".
חברת "גלובוס יונייטד".
חברת "הד ארצי"
חברת "פורום פילם בע"מ".
ייצורם ושכפולם של הדיסקים המזויפים נעשו ללא היתר של הבעלים החוקיים של היצירות המקוריות, וזאת בידיעת הנאשם.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:
ברע"פ 1519/03 סוויסה נ' מדינת ישראל (24.4.03), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בבצוע 14 עבירות של הפרת זכויות יוצרים, 4 עבירות של הצגת העתקה מפירה ומסחר, עבירה של החזקת פריטים מטעים ועוד.
בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
הנאשם מסר לסוכן משטרתי 414 תקליטורים מזויפים בתמורה לסך כולל של 5,100 ₪, וכן בפשיטה על ביתו נימצאו 16 צורבי DVD, 356 תקליטורים מפרים, עטיפות של סרטי DVD וכמות גדולה של תקליטורים המיועדים לצריבה.
בת"פ (עכו) 5332-11-10 מדינת ישראל נ' פדידה (24.1.12), הורשע נאשם בבצוע עבירות של הפרת זכויות יוצרים, בכך שנימצא מחזיק, מציע למכירה ומוכר בדוכן שבבעלותו למעלה מ- 2,000 תקליטורים מזויפים.
...
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד שבעה חודשי מאסר בפועל וקנסות בסך שבין 2,000 ₪ ל- 25,000 ₪, כאשר במקרים שבהם מוטלים עונשי מאסר בפועל ככלל הקנסות נמוכים יותר, ואילו במקרים שבהם מסתפקים בבתי המשפט בעונשי מאסר על תנאי, הקנסות ככלל גבוהים יותר, כך שנוצר איזון בין רכיבי הענישה השונים.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של מאסר על תנאי לצד קנס כספי.
סוף דבר
אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירה מן העבירות שבהן הורשע.