חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ענישה על העסקת עובדים זרים מהשטחים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החזקה הקבועה בסעיף 4א לחוק עובדים זרים מוקמה תחת הכותרת 'עבירות עונשים ופקוח', שעניינה אכיפה פלילית על העסקת עובד זר שלא כדין, ועל כן פסק הדין שמאזכר התובע הוא מהתחום הפלילי.
זאת ועוד, בחקירתו העיד התובע כי המפקחים עליו בשטח לא היו מי מעובדי ניצנים: "ש. מי נתן לך הוראות עבודה?
...
לסיכום נקבע כך: "זהות המעסיק לא תיקבע אם כך בהתאם להגדרות הצדדים עצמם או על בסיס מבחנים פורמליסטים, כי אם על בסיס הבחנה בין התקשרות אותנטית ולגיטימית עם קבלן המשנה, לבין ניסיון להסוות את יחסי העבודה המתקיימים בין העובד לבין המשתמש תוך פגיעה בזכויותיו". בעניין קטילי (ע"ע 16612-10-11 קטילי - מדינת ישראל, 20.8.15) התייחס בית הדין הארצי למבחנים הרלוונטיים לצורך בחינת אותנטיות ההתקשרות וקבע כך: "באשר לאותנטיות התבנית, האם הלבוש הפורמלי בו הולבשה תבנית ההעסקה תואם את העסקה האמיתית שנרקמה בין הצדדים או שמא יש לפנינו 'חוזה למראית עין'. בחינת אותנטיות התבנית, כלומר מי מבין שניים הוא המעסיק האמיתי של העובד: המעסיק הפורמלי או שמא - מי שנהוג לכנותו 'המשתמש' (ונראה כי ראוי יותר לכנותו 'המפעיל'), תעשה בהתאם למבחנים מהותיים שנקבעו בפסיקה. בין המבחנים המרכזיים ניתן למנות את המבחנים הבאים: האופן שבו ראו הצדדים את היחסים ביניהם; מי קיבל את העובד לעבודה? מי קבע את מכלול תנאי שכרו? מי נשא בעלות שכרו? בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר?.
יותר מכך, מקום בו התובע לא הוכיח מיהי מעסיקתו, לא ידוע האם מדובר כלל ביחסי עבודה משולשים ואת מי הם כוללים, ועל כן לא ניתן להטיל אחריות כלשהי על ניצנים גם מכוח העסקה מסוג זה. בסיכומו של דבר, אנו סבורים כי מבחני הפסיקה לקיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים לא מתקיימים בענייננו וכי התובע לא הוכיח כי ניצנים הייתה מעסיקתו.
סוף דבר: התביעה כנגד ניצנים - נדחית.

בהליך תפ - עובדים זרים (הע"ז) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין קבע כי בהתאם לפסיקה, "אין לפטור מחבות את המעסיק בפועל, על ידי גלגולה של ההעסקה על אחר... אין לקבל את טענת המעסיק בפועל, כי הסתמך על קבלן כח אדם או קבלן משנה, ביחס לכשרות ההעסקה של עובדים זרים, כדי לפטור אותו מאחריות פלילית אם העסקת העובד הזר נעשתה שלא כדין" (תוך הסתמכות על רע"פ 2217/12 זלמן בראשי ואחיו בע"מ נ' מדינת ישראל (24.2.13); להלן: עניין בראשי).
טענות הצדדים בעירעור המערערים טוענים כי בכל הקשור להעסקת העובדים הפלסטינאים נותר "הרבה מעבר לספק סביר", שכן "אלו הועסקו על ידי קבלן משנה עימו הייתה חתומה המערערת 1 על הסכם הספקת עובדים" כאשר המערערת שילמה לקבלן 700 ₪ ליום עבור כל עובד כנגד חשבונית ומפקח מטעם הקבלן אף נכח בשטח.
עוד טענו כי העונש מקשה על תיפקודם, ואינו עומד בהלימה עם הפסיקה במקרים דומים (דוגמאת ע"פ (ארצי) 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ (8.11.14), להלן: עניין חדוות הורים, בו נפסק קנס בסך 75,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין של ששה עובדים זרים, וכן ע"פ (ארצי) 12113-04-14 אחים ראני בע"מ נ' מדינת ישראל (12.3.19), להלן: עניין אחים ראני, בו נפסק קנס בסך 12,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין של שני עובדים זרים).
...
אשר לקביעת העונש בתוך המתחם - בהתחשב בשיקולים שפורטו על ידי בית הדין האזורי ומכלול הנסיבות אנו סבורים כי יש להעמידו על סך של 150,000 ₪, סכום הלוקח בחשבון גם את מספר העובדים הזרים שבהעסקתם הורשעה המערערת.
כיוון שקנס זה אינו נמוך מכפל הקנס המנהלי (שעמד על 20,000 ₪ בגין העסקת "מסתנן" ו - 10,000 ₪ בגין העסקת כל אחד מהעובדים הפלסטינים), אין צורך בהנמקתו "בטעמים מיוחדים שיירשמו". לא שוכנענו שיש להתערב בעונש שהוטל על המערער עצמו (גם אם הדרך בה חושב, באמצעות הכפלה אריתמטית, אינה מקובלת עלינו כפי שהובהר לעיל).
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור על הכרעת הדין נדחה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

נגד המשיב הוגשו שלושה כתבי אישום יזומים על העסקה מיצטברת של עשרה עובדים זרים (תושבי השטחים) שלא כדין, בשלוש הזדמנויות שונות.
במסגרת הטיעונים לעונש טענה המדינה כי לחובת המשיב שתי עבירות קודמות של העסקת עובדים זרים אשר הסתיימו בהטלת קנס מינהלי ועבירה מאוחרת משנת 2011 גם בגינה הוטל קנס מינהלי; לו היה מוטל קנס מינהלי בגין העבירות מושא גזר הדין הוא היה מסתכם בסכום של 65,000 ₪ (לפי הפרוט שם); הקנס המרבי בגין כלל העבירות מסתכם בסכום של 1,168,000 ₪; ולכן ראוי כי יוטל על המשיב קנס מרתיע אשר ימנע ממנו לחזור ולבצע עבירות נוספות.
...
] לאור הנפסק בעניין חדוות הורים ושמש חי אחזקות לא מצאנו לנכון להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לפיה העבירות שביצע המשיב בהעסקה מושא כל אחד מכתבי האישום מהווה "אירוע אחד", ללא קשר למספר העובדים שהועסקו שלא כדין באותו אירוע.
לאור המקובץ, צודקת המדינה כי היה מקום לקבוע לגבי כל כתב אישום מתחם ענישה שונה, ודאי לכתבי האישום שהתייחסו להעסקת מספר עובדים זרים שלא כדין בכל פעם.
כאמור, לגופו של עניין ובכפוף להבהרות לעיל, נדחה הערעור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ברע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל נקבע כי : "דבריו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות מאלה שבהן החזיקו לפעמים בעבר. הדברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהוא – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות" מאוחר יותר, ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל סייג בית המשפט קמעא את הקביעה הנחרצת בעיניין ח'טיב לגבי חובת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, וקבע כי: "על דרך העקרון תישמר מדיניות הענישה המחמירה בכל הנוגע לעבירות הקשורות בכניסתם של שוהים בלתי חוקיים משטחי האיזור לישראל. נבהיר עם זאת, כי המדיניות אינה מכתיבה עונש מאסר - כפי שהלכת ח'טיב פורשה בידי מקצת בתי-משפט - וכי בתי-המשפט יגזרו עונש על עבריינים בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. כל מקרה יוכרע בהתאם לנסיבותיו ובהתאם לטעמים ולתכליות של מדיניות הענישה שנקבעה". ניתן לסכם ולומר כי הגם שעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הוא תוצאה מסתברת של עבירות העסקה, הלנה והסעה של שוהה בלתי חוקי, הרי שהוא אינו תוצאה הכרחית, וכי יש לבחון בכל מקרה לגופו, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבות מבצע העבירה.
ראו בעיניין זה ע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל: "לאור תכליתן הביטחונית והתוצאות הרות האסון העלולות לנבוע מהן, יש להטיל על אדם שהורשע בביצוען – ככלל ובכפוף לבחינתו האינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה – עונש מאסר בפועל, מבלי שתנתן האפשרות להמירו בעבודות שירות" בכל הנוגע ליישום המבחנים הקשורים בנסיבות ביצוע העבירה נקבע ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל כי : "משקל רב יש ליתן, כמובן, לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעיו של העבריין, ובייחוד נתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור. כך, למשל, פלוני שבעצימת עיניים הסיע אדם זר משטחי האיזור אל תוך ישראל, נוטל על עצמו סיכון רב שכן אין לו כל ערובה כי הנוסע אינו נושא עמו מטען חבלה. פלוני יישפט איפוא לחומרה ומדיניות הענישה תיושם עליו במלואה. שונה הוא עניינו של אלמוני, המסיע בן מישפחה או חבר קרוב. אמת, אלמוני אינו פטור מעונש, ואפשר אף כי יש להטיל עליו עונש מאסר, אך מנגד לא נוכל לומר כי ראוי לאכוף עליו את מדיניות הענישה במלוא עוצמתה." אשר על כן יש להבחין בקביעת המיתחם בין הסעה של שוהה בלתי חוקי, אותו הנאשם מכיר הכרות מוקדמת, לא כל שכן משמדובר בחבר או קרוב מישפחה, לבין הלנה של שוהה בלתי חוקי, שאינו מוכר לנאשם, ואין ביכולתו של הנאשם לדעת שמא מדובר בשוהה בלתי חוקי שעלול לבצע פיגוע, או במי שנימצא בארץ על מנת לבצע עבירות פליליות.
...
לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין חודש מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 6 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.
אשר על כן, אני דוחה את בקשת הנאשם לבטל את הרשעתו.
סוף דבר לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: חודש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות במטב עמותה לשירותי טיפול ורווחה ערד, בכתובת אשד 1 ערד.
לאור כל האמור אני מטיל על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪, שישולם ביום 1.1.23 או 10 ימי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המבקש הסיע תושב של שטחי הרשות מבלי שהיו ברשותו אישורי כניסה ושהייה כדין.
בית המשפט העליון דחה את בקשת הרשות ערעור והותיר את העונש על כנו.
· בת"פ 33249-12-20 מדינת ישראל נ' חבושב (22.3.21) הורשע הנאשם בעבירה של העסקת עובד זר. בית משפט השלום קבע כי מיתחם העונש ההולם יכול להכיל ענישה שברף התחתון שבה מאסר מותנה וקנס ועד מס' חודשי מאסר.
...
בהתחשב במכלול הנתונים לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין מאסר על תנאי ל- 6 חודשי מאסר בפועל, אשר בנסיבות מתאימות ניתן לרצות בעבודות שירות לצד ענישה נלוות.
לאחר ששקלתי את כל השיקולים אשר פורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם, כדלקמן: מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, ויורשע בגינה.
אני מורה על פסילה על תנאי למשך 6 חודשים מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה וזאת למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, ויורשע בגינה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו