ענישה על אלימות כלפי קטינים

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007): "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי בתוך מישפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השמוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בנגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג." כתב האישום מלמד על עבירות איומים ותקיפת סתם המופנות כלפי אמו של הנאשם, בתוך התא המשפחתי עבירות שנסיבות ביצוען מלמד על חומרה יתרה וודאי כאשר עבירות אלה מבוצעות ע"י מי שאמור להגן על שלומה וביטחונה וכל זאת תוך כדי פגיעה בשלוותה, בבטחונה, בביתה שהנו כאמור מבצרה של המתלוננת.

מאחר והמאשימה לא עתרה בטיעוניה להטלת קנס או פיצוי, אלא התחייבות בלבד ולאור העובדה שבית המשפט אינו מטיל ענישה חמורה מזו שהתבקש, אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך של 5,000 ₪ לפיה יתחייב להמנע תוך 3 שנים ממועד שיחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה, על עבירות בהן הורשע בתיק זה, או כל עבירת אלימות שעונשה שנתיים מאסר ומעלה.

...

בסופו של דבר, עתרה המאשימה להטלת ענישה על הנאשם שהינה בתוך מתחם העונש ההולם הנ"ל, למאסר בפועל למשך 14 חודשים, מאסר על תנאי וחיוב הנאשם לחתום על התחייבות כספית.

לאור האמור לעיל ובהתאם לטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה שמתחם העונש ההולם למעשי העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים אשר יכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

עם זאת, לא נעלמה מעיני גם עמדתה של המתלוננת שהיא תתקשה לשכוח אירוע זה. בנסיבות אלה, אני סבור שאין להסתפק בענישה ברף התחתון של המתחם, במובן זה שתרוצה בעבודות שירות ויש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, כאשר העונש המתאים בתוך המתחם יועמד על הרף התחתון שכאמור ירוצה בפועל, לצד ענישה הצופה פני עתיד.

מאחר והמאשימה לא עתרה בטיעוניה להטלת קנס או פיצוי, אלא התחייבות בלבד ולאור העובדה שבית המשפט אינו מטיל ענישה חמורה מזו שהתבקש, אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך של 5,000 ₪ לפיה יתחייב להימנע תוך 3 שנים ממועד שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה, על עבירות בהן הורשע בתיק זה, או כל עבירת אלימות שעונשה שנתיים מאסר ומעלה.

בית משפט השלום בעכו ת"פ 34203-06-22 מדינת ישראל נ' מוסטאפא תיק חצוני: 276403/2022 בפני כבוד השופטת שושנה פיינסוד-כהן מאשימה מדינת ישראל ע"י שלוחת התביעות גליל נאשם אכרם מוסטאפא ע"י ב"כ עוה"ד מראם חמוד נימוקי גזה"ד 1. הנאשם הושע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני, בעבירות- איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; הזיק לרכוש במזיד- עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; תקיפה סתם בן זוג- עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בן זוג- עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. 2. על פי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, הנאשם והמתלוננת היו נשואים כ- 10 חודשים. ביום 20.5.22, על רקע וויכוח בין הנאשם למתלוננת, נטל הנאשם לידיו סל כביסה והשליכו על המתלוננת, כאשר הסל פגע ברגלה. לאחר מכן הנאשם דחף את המתלוננת, פיזר את הכביסה שבסל והיכה במתלוננת בכל חלקי גופה. כשהסבה את תשומת לבו לסימנים על רגלה, צעק והפיל אותה ויצא מן הבית. לאחר שחזר לביתם, המשיך לצעוק ולהשפילה. כאשר התפללה, בעט עם רגלו בגבה והפילה ארצה. הנאשם שב ובעט בה עם רגלו בגבה, המתלוננת נגשה למטבח להוציא עוגה מן התנור ואז הנאשם זרק את העוגה על השיש, פיזר אותה בבית, צעק ודחף את המתלוננת. כתב האישום המתוקן מוסיף ומתאר כי למשמע הצעקות הגיעו למקום הוריו של הנאשם, הגרים בסמוך, בנוכחותם, סטר הנאשם למתלוננת, משך אותה בשערה וזרק עליה את מכשיר הטלפון הנייד שלו אשר פגע ברגלה. בהמשך כתב האישום המתוקן מתואר כי במועד מדויק אשר אינו ידוע למאשימה בשעות לילה מאוחרת, לקח הנאשם מן המתלוננת את מכשיר הטלפון הנייד שלה וזרק לרצפה את המחשב הנייד אשר בשימושה, אשר נישבר וניזוק. כתב האישום מתאר כי כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת המטומה ברגל, סימן חבלה בברך, מספר חבלות נוספות ברגל,, סימן חבלה בזרוע ורגישות במישוש בגב. הערכים המוגנים 3. מעשי הנאשם פוגעים בערכים המוגנים של הזכות והחובה להגנה על שלומו של אדם בתוככי ביתו מבצרו, הזכות לחיים בשלוה ובכבוד ובבטחון והזכות למוגנות במסגרת התא המשפחתי. זכות זו מועצמת בתוך הבית והמשפחה, שם זכותו של האדם מוגברת לחיות בשקט ובשלווה לצד בני משפחתו. אשה זכאית שלא לחוש מורא מבעלה כי אם לחוש מוגנת לצידו ובטוחה. לא אחת עמדו בתי המשפט על חומרת ביצוע עבירות אלימות בתוככי המשפחה וחובתו של בית המשפט להלחם בתופעה על דרך החמרת הענישה, כדברי בית המשפט בע"פ 6758/07 פלוני נ. מדינת ישראל (11.10.07)- "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי בתוך מישפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השמוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בנגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה". 4. חומרת מעשי העבירה בעניינינו נלמדת לאור ריבוי מעשי האלימות. הנאשם המשיך במעשי האלימות השונים על אף, שהלך וחזר וכן אל מול הוריו. 5. אין לקבוע כי למעשי הנאשם קדם תיכנון. יחד עם זאת, האיורע הראשי הנו ארוע מתמשך, לאחר שהנאשם יוצא, הוא חוזר ונוהג באלימות ובמעשי השפלה גם בנוכחות הוריו. 6. בעקבות מעשי הנאשם נגרם בחלק מהמקרים נזק ממשי למתלוננת, כמפורט בכתב האישום, בדמות ניזקי גוף ונזק רכוש. 7. המתלוננת העידה בבית המשפט במסגרת הראיות לעונש ונחקרה ארוכות. דומה כי העדות והחקירה חרגו מגבולות תיק זה. המתלוננת העידה גם ביחס למקרים אחרים נטענים, אשר לא כלולים בכתב האישום המתוקן בו הורשע הנאשם. הסניגור ביקש לחלוק על עוצמת הנזק הנפשי לו טוענת המתלוננת אשר נגרם לה. המתלוננת העידה על המנעות מיציאה, פחד מן הנאשם, נזק ללימודיה. הסניגור ביקש לקעקע עדותה זו ולהראות שכן הגיעה למכללה גם בתקופה שהיא טוענת שלא יצאה ללימודיה. 8. קשה לבחון אחד לאחד את עדותה של המתלוננת אשר מעידה אודות הנזק שניגרם לה ממספר מקרים הלם היא טוענת אשר לא מצאו ביטוי בכתב האישום המתוקן בו הורשע הנאשם. אין גם אפשרות לסתור את עדותהשל המתלוננת אודות הקשיים הנפשיים בהם נתקלה והקושי להמשיך בלימודיה, באמצעות הוכחה נטענת כזו או אחרת לנוכחו ביום זה או אחר בלימודים. טוב שעשתה מאמצים להישתתף במטלות המבחנים וכדומה. 9. סבורני כי עדותה של המתלוננת משקפת נאמנה כי אלימות במשפחה גורמת לנזק נפשי לצד הנזק הפיזי, כמתואר בכתב האישום. קשה תמיד לאמוד את הקפו, וודאי ללא חוות דעת מתאימות, אך ברי כי הוא קיים. 10. באשר לנזק אשר יכול היה להגרם, הרי בעיטות משיכת שיערות יכלו לגרום גם לניזקי גוף חמורים בהרבה. 11. הנאשם הוא הנושא הבלעדי באחריות להתרחשותן של העבירות. 12. המאשימה עותרת למיתחם ענישה הכולל מאסר בפועל בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים. הסניגור מבקש להסתפק בענישה אשר לא תיכלול מאסר. 13. המאשימה מפנה לפסיקה- רע"פ 8926/21 דוקרקר נ. מ"י- שם נדון הנאשם בגין איומים על בת זוגו במספר הזדמנויות וכן כי הכה אותה באגרופים, בסטירות ובבעיטות. בית משפט השלום היתחשב בהודאתו של הנאשם, בתקופת מעצרו ומעצרו באיזוק אלקטרוני, והשית על הנאשם חודשיים וחצי מאסר לצד פילוי ומאסר על תנאי. המאשימה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי העמיד את העונש על 9 חודשי עבודות שרות וכן הכפיל את הפצוי. בית המשפט העליון קבע כי הענשיה אינה חורגת מן הסביר וכי אין עילה להתערב בגילגול שלישי. רע"פ 6979/21 דודקה נ. מ"י, שם דובר במסכת אלימות במשפחה אף חמורה מבמקרה אשר בפני וכללה כיבוי סיגריה ואיומים ברצח, הטחת ראש בקיר ועוד מעשי אלימות רבים והשפלות. בית משפט השלום קבע מיתחם ענישה המתחיל ב- 12 חודשי אמסר ועד ל- 30 חודשים וגזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה מותנית ופצוי. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון מצאו לנכון שלא להתערב בעונש וכן לא בסוגיית בקשתו שלה נאשם לחזור בו מהודאתו. 14. עיינתי גם בפסיקה- רע"פ. 7887/20 עבד עבדין נ' מ"י, שם קבע בית משפט השלום מיתחם ענישה הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל, ביהמ"ש המחוי העלה המיתחם ל-12 עד 36 חודשי מאסר בפועל והטיל 20 חודשים בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה. באותו מקרה דובר גם כן על מכות, גרירה, השלכה על הספה, פגיעה בחזה של המתלוננת ועוד. רע"פ. 1536/20 אלבז נ' מ"י, שם מטיל ביהמ"ש 12 חודשי מאסר אשר ערעור ובר"ע נדחים. באותו מקרים מדובר גם כן במסכת אלימות ובכלל זה נטילת סכין ועצימתה למתלוננת. רע"פ. 6191/18, בילאל דראושה נ' מ"י, שם דובר במסכת אלימות אשר כללה בין היתר השלכת כסאות, רדיפה אחרי המתלוננת עם פטיש. ערעור על קולת העונש היתקבל ועונשו של הנאשם הועמד בבית המשפט המחוזי על 6 חודשי מאסר בפועל. בר"ע נדחתה. רע"פ 3463/15 פלוני נ' מ"י, שם מסכת האלימות כללה הכאה בחגורה. הוטלו 10 חודשי מאסר. ערעור וברע, נדחו. 15. לעניות דעתי יש לקבוע מיתחם ענישה המתחיל ב-8 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל. לצד המאסר יש להשית מאסר על תנאי והתחייבות. 16. אין להלום כי אלימות משפילה בתוך תחומי המשפחה, הכוללת מספר תתי אירועים, כאשר אין למתלוננת לאן לברוח תסתיים במיתחם ענישה שאינו כולל מאסר. ייתכן, ישנם מקרים בהם משקולי שקום ניתן לגזור דינו של נאשם מתחת למיתחם זה. ישנם מקרים בהם הוא מתאים לרצות עבודות שירות, אולם המיתחם צריך לכלול מאסר. מקומו של הנאשם בתוך מיתחם הענישה. 17. הנאשם כבן 28 נעדר עבר פלילי. הנאשם והמתלוננת היו נשואים טריים ומצויים בהליך גרושים. 18. לא נערך תסקיר שירות המבחן בעיניינו של הנאשם כך שלא ניתן ללמוד אודותיו הרבה וכן לא הוצג כל אופק שקומי. 19. הסניגור מפנה לכך כי השמתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח תיגרום להרס חיו כאשר מדובר באדם אשר ניהל עד למקרה זה אורך חיים נורמאטיבי וכך גם משפחתו. 20. על אף האמור לעיל, יש לקבוע את מקומו של הנאשם בחלק התחתון של מיתחם הענישה, בהיתחשב בהיעדר עבר פלילי ובתקופה בה היה נתון במעצר באיזוק אלקטרוני. 21. בהיתחשב בכל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם: א. מאסר לתקופה של 8 חודשים. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות, על פי חוות דעת הממונה על עבודות השרות. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו על פי המועד החדש של הממונה על עבודות השרות ביום ביום 5.11.23 שעה 8:00, אצל הממונה על עבודותה שירות ליד בית הסוהר מגידו. ב. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, למשך 3 שנים בתוך שלוש שנים מיום 7.9.23, מועד מתן גזה"ד, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת איומים או היזק לרכוש במזיד, ויורשע עליה בדין. ג. מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, למשך 3 שנים בתוך שלוש שנים מיום 7.9.23, מועד מתן גזה"ד, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת אלימות במשפחה, למעט איומים, ויורשע עליה בדין. ד. פיצוי למתלוננת, עדת תביעה מס. 7 בסך של 4,000 ₪ . הפצוי ישולם ב – 4 תשלומים חודשיים שוים ע"ס 1,000 ₪ כל אחד, החל מיום 10.10.23 ובכל 10 לחודש עוקב. הפצוי ישולם באמצעות בנק הדואר. ה. חתימה על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪, להמנע מלעבור עבירה מן העיברות בהן הורשע בתיק זה בתוך שלוש שנים מיום 7.9.23, מועד מתן גזה"ד. אם לא יצהיר על ההיתחייבות, יש לאסור אותו למשך9 ימים. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

...

על ענישה המתחייבת במקרי אלימות כגן דא, ובייחוד מקום בו העבירות מתבצעות כנגד קטינים ובני מישפחה, ראו ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007), בו נקבע (סעיף 7): "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי בתוך מישפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השמוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בנגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים ממד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה." נטען בפניי כי המעשים היתרחשו על רקע משבר הקורונה ושתיית האלכוהול שהגיעה בעקבותיו.

...

לאחר שעשיתי כל זאת, ובשים לב לענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם ביחס לכלל העבירות המיוחסות לנאשם, ואשר כוללות פגיעה בקטין, נע בין 8 חודשי מאסר בפועל אשר במקרים המתאימים ניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

אף אני סבורה כי כאשר מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, שבנסיבות מסוימות של חייו ביצע שורה של עבירות חמורות בתוך התא המשפחתי – דווקא אז הליך טיפולי משמעותי הינו חיוני ועשוי להציל חיים, ובוודאי שישי בו כדי להשפיע באופן משמעותי על הענישה.

ולאחר כל זאת החלטתי להטיל על הנאשם ענישה הממקמת אותו בשליש התחתון של המתחם שקבעתי ולהטיל עליו את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה שתעמוד על 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו על פי חישוב שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת אלימות, וזאת החל מיום שחרורו ממאסר.

בא כוח התביעה המשיך וטען, כי למרות, שלמרבה המזל, לא נגרמו לתינוק חבלות פיזיות, מהסרטונים עולה כי התינוק סבל באופן ממשי ופוטנציאל הנזק רב. לדבריו, אמו של התינוק העידה לעונש על הנזקים שנגרמו לתינוק במישור הנפשי, כפי שניתן ללמוד מסירובו של התינוק לישון במיטתו ולשבת בכסא האכלה.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 12 חודשים, בנכוי ימי מעצרה מיום 15.5.19 ועד יום 23.5.19; מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שיחרורה לא תעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע כלפי קטינים; הנאשמת תשלם להורי התינוק, עדי תביעה מספר 1 ו-3, פיצויים בסכום של 10,000 ₪.

...

לאור כל האמור, יש להתאים את מתחם העונש ההולם לנסיבות הספציפיות של המקרה שלפנינו, הכוללות התעללות בקטין במשך יום אחד בלבד ומקרה נקודתי נוסף יומיים קודם לכן.

שלחתי את הנאשמת תחילה לממונה על עבודות שירות, מבלי להביע כל עמדה בעניין, אולם לאור המסקנה שאליה הגעתי, אין עוד צורך בחוות הדעת.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרה מיום 15.5.19 ועד יום 23.5.19; מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורה לא תעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע כלפי קטינים; הנאשמת תשלם להורי התינוק, עדי תביעה מספר 1 ו-3, פיצויים בסכום של 10,000 ₪.

לעניין זה מפנים אנו לע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (11.10.07): "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי בתוך מישפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השמוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בנגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה". (ההדגשה שלנו).

...

בנסיבות העניין כפי שכבר פירטנו, סבורים אנו כי תוצאה זו מידתית ומאוזנת, ואיננו רואים מקום להתערב בגזר הדין של בית משפט קמא.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו מורים על דחיית הערעור.

אנו מורים למערער להתייצב למאסרו בבית המעצר קישון ביום ראשון 20.6.2021 עד השעה 10:00 או על פי החלטת שב"ס שברשותו תעודת זהות או דרכון.